כשלים בטיפוח מחוננים

משרד החינוך מפעיל לאורך עשרות שנים 2 תוכניות מרכזיות לטיפוח מחוננים : "יום העשרה" וכיתות מחוננים. רוב התלמידים המחוננים מופנים לתוכנית "יום העשרה". תרומתה של תוכנית זו מסתכמת ביום טיפוח שבועי בניכוי הפסד מאולץ של יום לימודים ולכן תוכנית זו לעולם לא יכולה לפתח דור עתיד של פורצי דרך.

האם צריך לטפח בנפרד את התלמידים המחוננים?

מבדיקה מקיפה שביצעתי עולה כי רובם המוחלט של הגורמים הבכירים מהממסד ומהאקדמיה תומכים בטיפוח ייחודי ונפרד של התלמידים המאותרים כמחוננים, וזאת בהסתמך על 2 נימוקים מרכזיים: א. תלמידים מחוננים הם בעלי צרכים מיוחדים בדומה לצרכים המיוחדים של תלמידים ליקויי למידה, איטיים וכדומה. ב. השקעה בטיפוח מחוננים חיונית בהכשרת דור העתיד של מדענים, יוצרים ופורצי דרך. שאלה זו נבחנה גם על-ידי ועדת "נבו". בדוח הוועדה נכתב: "העובדה היא שהמחוננים הלומדים בכיתות רגילות סובלים משלושת האינטראקציות הדומיננטיות בבית הספר: עם חברים, עם המורים ועם החומר הנלמד. החברה בישראל צריכה להאמין שהילדים המחוננים יאפשרו לכל חיים טובים יותר בעתיד".

איך מחליטים מי הם התלמידים המחוננים ?

איתור התלמידים המחוננים במשרד החינוך נעשה על בסיס הערכת היכולת הלימודית הכוללת. במישור זה ניתן לחלק את התלמידים בציר עולה הכולל: חלשים, ממוצעים, מצטיינים ומחוננים. איתור התלמידים המוזמנים לתוכניות הטיפוח למחוננים מתבסס על בחינות לאיתור מחוננים הנערכות מטעם האגף למחוננים. אחוז התלמידים המוגדרים כמחוננים נע בין 1.5% ל-3% העליונים בכל שכבת גיל.

איך מטפחים בישראל תלמידים מחוננים?

האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים במשרד החינוך הוקם בשנת 1973. האגף מפעיל לאורך עשרות שנים 2 מסגרות טיפוח עיקריות למחוננים. 1. כ-2,700 תלמידים לומדים בלמעלה מ-100 כיתות מחוננים נפרדות המשולבות בבתי ספר רגילים, בכל שלבי החינוך ובכל ימות השבוע. תוכנית הטיפוח בכיתות מחוננים מתחילה לכל המוקדם בכיתה ג' ולכל המאוחר בכיתה ז'. התוכנית נמשכת ברציפות עד כיתה י"ב. 98% מכיתות המחוננים מרוכזות בין רעננה לאשדוד, בחיפה ובירושלים. 2% הנותרים בבאר שבע. 2. כ-7,400 תלמידים שאותרו כמחוננים, הזכאים ללמוד בכיתות מחוננים, נאלצים להסתפק ביום העשרה בלבד במקום כיתות מחוננים. התלמידים הכלולים במסגרת זו משתתפים אחת לשבוע, ב-52 מרכזי מחוננים ברחבי הארץ, במשך יום לימודים שלם, בתוכנית ייחודית שנלמדים בה נושאים בתחומי ידע שונים. מרכזי המחוננים במתכונתם הנם ייחודיים למדינת ישראל. שיעורי הנשירה מתוכנית "יום העשרה" גבוהים מ-40%. מנגד, שיעורי הנשירה מכיתות מחוננים זניחים. רוב מרכזי המחוננים נמצאים בפריפריה. בערים במעמד כלכלי חברתי גבוה יש בעיקר כיתות מחוננים. דוגמאות: רעננה, קריית אונו, הרצליה, חולון, רמת-גן ופתח תקוה. מנגד בערים במעמד כלכלי חברתי נמוך יש בעיקר מרכזי מחוננים. דוגמאות: נתניה, אשקלון, רמלה לוד, בית שמש וחדרה.

פגמים קשים בתוכנית "יום העשרה"

מבחינה מקצועית תוכנית "יום העשרה" לעולם לא יכולה לפתח דור עתיד של פורצי דרך. כיתות מחוננים מנגד בהחלט כן. רשימת החסרונות של תוכנית "יום העשרה" בהשוואה לכיתות מחוננים היא ארוכה. להלן תמצית החסרונות: הפסד לימודים - במסגרת "יום העשרה" המחוננים נאלצים להפסיד יום לימודים במסגרת הרגילה. אילוץ זה יוצר קשיים רבים לתלמידים, הן במישור הלימודי והן במישור החברתי. מכיוון שההשתתפות בתוכנית מותנית בהפסד יום לימודים, יתכן ובערכאות משפטיות ימצא שההליך חסר תוקף משפטי. תרומת הטיפוח - התרומה של "יום העשרה" בטיפוח מחוננים בהגדרה מתבטאת לכל היותר בתרומה של יום טיפוח בשבוע בניכוי הפסד מאולץ של יום לימודים. מנגד תלמידי כיתות המחוננים זוכים לטיפוח בכל השבוע. עלויות - רבים סבורים שהעלות למדינה של תלמיד בכיתת מחוננים גבוהה מהעלות לתלמיד ביום העשרה. למרבה התדהמה, הנתונים הסטטיסטיים בפועל הם הפוכים. ממסמך של מנכ"ל משרד החינוך מאוגוסט 2009 עולה כי טיפוח מחונן ביום העשרה יקר למדינה פי 1.77 יותר מטיפוח תלמיד בכיתת מחוננים. תקופת הטיפוח - כל התלמידים הלומדים בכיתות מחוננים, זכאותם נמשכת עד לכיתה י"ב. מנגד, תוכנית הטיפוח של "יום העשרה" מסתיימת במרכזי הטיפוח בכיתה ט'. תוכנית לימודים - תוכנית הלימודים בכיתות מחוננים כוללת את כל המקצועות הרגילים, ברמה מוגברת, בתוספת שיעורי העשרה, ימי עיון באוניברסיטאות ועוד. מנגד "יום העשרה" בהגדרתו כולל תחומי דעת שונים שלא קשורים ללימודים הרגילים. מצד אחד אין ספק שמדובר בהעשרה חשובה, כאשר רוב המרצים הנם איכותיים. מצד שני התוכנית מקשה על התלמידים בהשלמת החומר שהפסידו במסגרת הרגילה. בנוסף התוכנית מעצימה את הפערים הלימודיים לטובת תלמידי כיתות המחוננים בעיקר במקצועות החשובים: מתמטיקה, מדעים ואנגלית. גיבוש חברתי ומשמעת - בכיתות מחוננים אין כמעט בעיות משמעת והן ברובן מגובשות חברתית יותר מכיתות רגילות. מנגד, תלמידי "יום העשרה" משתעממים במסגרת הרגילה.

מה חושבים התלמידים המחוננים ?

על-פי מחקר פנימי מקיף של משרד החינוך משנת 1996, כ-77% מהתלמידים המחוננים שהתנסו גם בכיתות מחוננים וגם ביום העשרה מעדיפים את כיתות המחוננים. על-פי אותו מחקר, כ-65% מהמחוננים המטופחים ביום העשרה מעדיפים לקבל את קורסי העשרה אחרי שעות הלימודים.

מה היו ההמלצות של הוועדה הציבורית ?

ביולי 2004 פורסם דוח הוועדה הציבורית לקידום החינוך למחוננים, בראשות פרופ' ברוך נבו. כל המלצותיה של הוועדה אושרו ואומצו הצהרתית ע"י הנהגת משרד החינוך. ביחס לתלמידים שאותרו כמחוננים, הוועדה המליצה לטפח את כולם במסגרת כיתות מחוננים. כיום, כ-5.5 שנים לאחר פרסום הדוח, לא די שהמלצותיה של הוועדה בתחום חשוב זה לא יושמו, אלא שמאז פרסום הדוח חלה הרחבה מהותית בהיקף התלמידים המחוננים המטופחים במסגרת "יום העשרה".

ממה מושפעת המדיניות הנוכחית?

גב' שלומית רחמל משמשת כמנהלת האגף למחוננים ברציפות למעלה מ-10 שנים. המדיניות המושרשת הננקטת באגף למחוננים הנה מדיניות שחלף זמנה. אותה מדיניות מושפעת מקשרים שהתפתחו לאורך שנים בין האגף למחוננים למפעילי תוכניות הטיפוח, מאינטרסים כלכליים ומקיבעון מחשבתי. במבחן המציאות קיים לחץ לשמר את מרכזי המחוננים ואף להרחיב את הפעילות בהם. מאז פרסום דוח ועדת "נבו" מספר התלמידים המחוננים המקבלים "יום העשרה" גדל ב-60%. כיום תעשיית מרכזי המחוננים מגלגלת באופן מצטבר מחזור של מעל 100 מיליון ש"חבשנה, עם מקורות הכנסה מגוונים: מדינה, הורים, רשויות מקומיות, תרומות ועוד.

מציאות עגומה והשינוי המיוחל

למרבה התדהמה כיום במישור הממלכתי, בממוצע מכל 5 תלמידים המאותרים כמחוננים, 4 מופנים על-ידי המדינה לתוכנית "יום העשרה" ורק 1 לכיתת מחוננים. ההון האנושי של מדינת ישראל הוא המשאב האיכותי המרכזי העומד לרשותה. במציאות העגומה שבה רובם המוחלט של המחוננים מופנים לתוכנית "יום העשרה", מיצוי ההון האנושי מהדור הצעיר במדינת ישראל יישאר בגדר אשליה בלבד. טובת התלמידים וטובת המדינה מחייבים הסבה הדרגתית ומהירה של תוכניות "יום העשרה" לכיתות מחוננים. שינוי זה יוביל לכך שתוך שנים מעטות, כ-15,000 התלמידים המוכשרים ביותר, יקבלו את החינוך האופטימאלי, כיאה למדינה שהמשאב המרכזי שלה הוא ההון האנושי.