למען הגילוי הנאות, ולמען השקיפות וההגינות, לא ציפיתי מהממשלה הנוכחית ליותר מידי. הרי אתם מבינים שבין השורות הממשלה הזאת היא ממשלת ה-הישרדות. ובין לפעול למען העם לבין לפעול למען עצמם, מעדיפים הקברניטים של הממשלה הזאת לפעול למען עצמם והישרדותם האישית.
אולם, באופן מפתיע למדי, חצתה הממשלה ביום ד' האחרון קו אדום משמעותי. הצעת חוק משאל עם (החלת דין רציפות) הייתה לא יותר מבושה לממשלה ולחברי הכנסת, והיו רבים, שתמכו בה וברצון שהיא תניע משהו, השאלה לאן ואם בכלל.
אני באופן אישי מתנגד לחוק משאל העם במתכונתו הנוכחית כפי שהממשלה הביאה לאישור הכנסת. בכל הכבוד הראוי לממשלה ולקברניטיה, אם באמת היה רצון לעשות שלום עם הסורים, אז באמת שלא היה צריך את משאל העם הזה. הרי בשביל מה לכבול את הידיים והרגליים של הממשלה מלעשות צעדים מרחיקי לכת כפי שראש הממשלה טוען שהוא שואף לעשותם?
ומנגד, כשבוחנים את הנושא יותר לעומק, מסתבר שהממשלה החליטה שהיא רוצה לכבול את ידיה ורגליה מתוך מניע אישי - לא לזוז בתהליך המדיני עם הסורים. גם ככה ההליך של המו"מ המדיני עם הפלשתינים שוקע לו בבוץ - עמוק, עמוק, אז בשביל מה להתאמץ עם הסורים?
ובוא נניח שאנשים לא מבינים את פשר התהליך הרעוע והמוזר של קידום חוק רגיל שהוא לאלף אלפי הבדלות שונה מחוק יסוד על הליך שיש בו שינוי מסוים בשיטת המשטר, ועל אחת כמה וכמה שמדובר בנושא רגיש ומסוכן כמו משאל עם. בייחוד כשמדובר בחברה רגישה פוליטית כפי שמדינת ישראל היא, במדינה לא שגרתית כמו מדינת ישראל ובמיוחד באזור כמו המזרח התיכון. למה לנסות ולעשות הפוך על הפוך? למה לזייף ולרמות את עם ישראל עם הבטחות סרק?
הממשלה החליטה ללכת על מהלך לא שגרתי. מעבר לעובדה שהחוק הזה לא יעמוד למול מבחן הבג"צ, ברגע שיצטרך, ועוד למול אלף העתירות שיבואו עליו, החוק הזה יוביל לאסון אמיתי בחברה הישראלית. כך שיבוא יום, נניח, ויוכל אדם, פלוני אלמוני, לעתור לבג"צ ולהסביר שהוא לא מקבל את עמדת הממשלה במסגרת סטאטוס קוו שאין תחבורה ציבורית בשבת. הרי עבר חוק משאל העם, לא? ואם ככה, אז יש לאותו אדם את הזכות לדרוש משאל עם על תחבורה ציבורית בשבת. ואני אומר לכם באופן רשמי, הציבור צמא לתחבורה ציבורית בשבת. אז איך הממשלה תעמוד מנגד?
הממשלה עשתה מהלך המנוגד לכללי הדמוקרטיה הפרלמנטארית, מעבר לעובדה שהוא סותר את חוק הגולן המפורסם שהתקבל ואושר בכנסת לפני עשור, הוא מנוגד לכללים בסיסיים-אלמנטאריים שמדברים על נבחרי הציבור שיושבים בפרלמנט וקובעים בשם העם אשר שלח אותם לשם את המטרות, השאיפות והרצונות של המדינה. הממשלה החליטה היום להחזיר את האמון שהעם, כביכול, נתן בה לעשות שלום אמת עם שכנינו הערבים, בדגש על הפלשתינים והסורים, ולומר שבנושא זה - העם יקבע, אז אם העם יקבע בשביל מה צריך את נבחרי הציבור? חוק משאל העם מקטין, אפילו מחסל, את מעמדה של הכנסת בנושאים קריטיים ובעלי חשיבות עליונה.
ושוב, החוק הזה לא היה עובר אם לממשלה לא היה מה להסתיר מהציבור. ממשלת ישראל נתפסת בחוק הזה כסרבנית שלום, אין צל של ספק. החוק הזה אינו מוסיף למצבה הלא טוב, בלשון המעטה, של ישראל בעולם והממשלה הזאת כל יום ביומו ממשיכה לגרום לישראל להיות יותר ויותר מצורעת, ואפילו אלף שמעון פרס לא יעזרו לשקם את מעמדה הקטסטרופאלי של ישראל בעולם.
ואני אומר לכם - ישראל אינה שוויץ, אינה צרפת, אינה נורבגיה, אינה פינלנד ואינה שבדיה. אין לישראל את הפריבילגיה לקיים משאל עם על נושאים כול כך רגישים, ואם כבר יוזמים חוק כזה.. מדוע במסגרת חוק רגיל? מדוע לא לעגן את משאל העם בחוק יסוד? איזו מן חשיבה מעוותת עברה במוחותיהם של קברניטי הממשלה?
החוק הזה מוכיח שוב ושוב שהממשלה הולכת בכיוון המנוגד לשלום. ואני אומר לכם שהטעות הזאת היא תולדה של יצירת ממשלה בלידת עכוז איומה.
אם הרצון של הממשלה הנבחרת על-ידי עם ישראל הוא להחזיר את ההחלטות שהיא אמורה לקבל לעם ישראל. אז יאללה - תחזירו את המנדט שקבלתם לנשיא, נלך לבחירות ואתם - לכו הביתה!
