בסוף השבוע תפסה אותי ידיעה שהקפיצה לי בבת אחת את כל החושים. הייתכן כי טעינו בכוונותיו של אנטיוכוס ה-4 והוא למעשה היה רחום וחנון, ארך אפיים ורב חסד לעם היהודי? על-פי הכותרות במעריב ובאתר Ynet (שם ראיתי את הידיעה) מרד החשמונאים התרחש לשווא. האחראי על הידיעה הזו הוא פרופ' דורון מנדלס מהאוניברסיטה העברית, שטוען כי אנטיוכוס הרביעי היה צדיק הדור, וזאת מכיוון שלא שלח יהודים למשרפות.
על-פי הכתבה ב-Ynet ממנה אצטט, טוען הפרופ' הנכבד כי "גזירות המלך אנטיוכוס ה-4 אם בכלל נגזרו, ציוו על היהודים לעזוב את דתם ולא מעבר לכך". עכשיו אני רגוע. וממשיך ומפרט: "המלך הסתפק בכך שהיהודים יעזבו את דתם: לא ימולו את בניהם, לא ישמרו את השבת וכך, בדומה למקומיים האחרים שחיו בארץ ישראל ובמקומות אחרים בממלכה".
זה הכל! מה החשמונאים עשו עניין מברית מילה? אומנם אינני נושא בתואר פרופסור, ואינני יכול להתמודד עם תואר כה נכבד כפי שמחזיק פרופ' דורון מנדלס, כמו גם דומיו כאילן פפה וכולי, ברמה האקדמית, אך יש לי שאלות ברמה המעשית יותר, מאחר שגם אני הקטן מכיר את ההיסטוריה ו"בולע" בנושא כל מה שניתן. אף אחד לא שאל את הפרופ' הנכבד שתי שאלות מתבקשות:
1) האם להכריח אדם לעזוב את דתו נגד רצונו אינה רשעות ואטימות לב?
2) מאחר שהיה זה חוק מדינה לעזוב את הדת היהודית, היות שאני מניח כי היו יהודים שעדיין מלו את בניהם וכדומה - מה היה יחס השלטונות אליהם? הרי הם עברו על חוקי המשטר. אני מניח שלא כיבדו אותם בקפה ועוגה ביציאה...
תרבות יוון קידשה את הגוף, לעומת היהדות המקדשת את הנפש, ולפיכך בגזרם על ברית המילה, לדוגמא, על-פי שלטונות יוון אין לפגוע בגוף מושלם, לדידם, לעומת היהדות הגורסת כי השלמות היא נפשית וברית המילה היא אחת הדרכים המצוות על האב להגיע לשלמות זו. גם בספרים היהודיים נכתב כי יוון גזרה לכתוב על קרן השור של כל יהודי שאין לו חלק באלוקי ישראל, ובכך למעשה, לא חידש הפרופ' הנכבד דבר. אלא שכאן גם הייתה הגדשת הסאה, ולכן אנו חוגגים היום את חנוכה.
גם
יאיר לפיד שביקר בישיבה התיכונית בפתח תקוה אמר כי "שכחתם שהחילונים הקימו את המדינה הזאת. הדור שהוריד את הכיפה הוא זה שהקים אותה..." - זה לא ממש מדויק. אמנם, חלקם הגדול של מקימי המדינה היו אכן תחת רוח ההשכלה שנשבה רבות בקרב היהודים, אך אי-אפשר להתעלם מהרב צבי הירש קלישר, ואיתו הרב יהודה אלקלעי ממבשרי הציונות, הרב צבי הכהן קוק, ר' יואל משה סלומון (כן, אותו אחד מהבלדה על הקמת פתח תקוה), ואיתו יהושוע שטמפפר, דוד גוטמן וזרח ברנט (שהיו ממייסדי פתח תקוה), ועוד ועוד שהמשותף בין כולם היה היותם אנשים דתיים. גם אנשי ההשכלה שהגיעו לארץ (כמו לראשון לציון למשל) השכילו לשמר באופן מסוים את מורשת אבותם, ואחד המבנים הראשונים שהוקם היה בית כנסת.
בחג החנוכה החל היום אנו באים להאיר את המורשת היהודית ולהעלות על נס את הגאווה היהודית. חבל שיש כאלה שמעוניינים לעמעם את האורות.
