חוק משאל-עם - מוקדם מדי

רקע בתאריך 9.12.09 הביעה הכנסת ברוב גדול תמיכה בקידום חוק המחייב לערוך משאל-עם לפני כל נסיגה משטח ריבוני. משמעות זו של ההחלטה שעמדה בפני יוזמיו, שאם למשל יוחלט במסגרת משא-ומתן מדיני עם סוריה לסגת מרמת הגולן, יהיה על הממשלה להביא ההצעה לאישור הציבור במשאל-עם, אלא אם כן תאושר ההחלטה בכנסת ברוב גדול מיוחד של 80%. אך לא ברור לשם מה הבהילות בארגון החוק, האם מחר או בשבוע הבא יש הסכם שלום עם סוריה לפינוי רמת הגולן? אלא אם בכוונת יוזמי החוק לטרפד כל הסכם אפשרי עם סוריה כבר בראשיתו. כמה מילים על משאל-עם משאל-עם הוא פנייה של השלטון הנבחר, במהלך הקדנציה (תקופת הכהונה), אל העם, בשאלה המתייחסת לעניינים בעלי חשיבות רבה שעל סדר יומה של המדינה. הפנייה נעשית כדי לחזק את לגיטימיות המהלך אותו מבקשת הממשלה לעשות. במשאל-עם מתבקש העם להכריע במענה לשאלה ספציפית. ההכרעה היא חד-משמעית (כן או לא). במספר מדינות בעולם האזרחים יכולים ליזום את ההליך, אך אין זה המקרה שלפנינו. משאל-עם במדינה הדמוקרטית הוא מכשיר המאפיין דמוקרטיה ישירה. זהו אחד הכלים המאפשרים השתתפות פוליטית פעילה של האזרחים; כלי המדגיש את ריבונות העם במדינה הדמוקרטית. לא בכל המדינות הדמוקרטיות מונהג משאל-עם. איננו יודעים לאיזה משאל-עם מתכוונים יוזמי החקיקה, האם למשאל-עם מחייב - שהוא משאל-עם מעוגן בחקיקה של המדינה, ותוצאותיו מחייבות את השלטון. או שמא, למשאל-עם מייעץ - שהוא משאל-עם הבוחן את עמדת האזרחים בנושא מסוים, אך תוצאותיו אינן מחייבות את השלטון. בפועל, השלטון נוטה להתחשב בתוצאותיו ולפעול לפיו - ימים יגידו למה התכוונו היוזמים לגבי משאל-עם זה כאשר תושלם החקיקה.