פסיקת בג"צ לחייב את רב העיר אשדוד להעניק תעודת הכשר לבית עסק של יהודים-משיחיים אינה חוקית, לפחות בהתאם לשכל הישר. דומה שעל פניו רמסו שופטי הבג"צ גם את חוקי מדינת ישראל בעשותם כן.
מעמד הרבנות לפי חוקי מדינת ישראל הינו כזה המסמיכה להיות הסמכות הבלעדית המעניקה תעודות הכשר לבתי עסק בהתאם למדדים הנטועים בהלכה היהודית. יהודים-משיחיים אינם יהודים "כשרים" ואינם עונים על מדדי ההלכה היהודית ומכאן שבסמכותה הבלעדית של הרבנות הראשית לקבוע מי יקבל תעודת הכשר ומי לאו, והיהודים המשיחיים אינם נמנים עליהם.
והנה באים שופטי הבג"צ וטוענים כי בשם זכויות אזרחיות כלשהן ושוויון ההזדמנויות והתעסוקה, המוענקות לכל אזרח במשטר הדמוקרטי, הרי שהרבנות חייבת להעניק את תעודת ההכשר לבית עסק הפסול לכשרות מטעם היהדות הדתית.
הדבר מהווה עוד הוכחה להתערבותו הגסה של הבג"צ בעניינים שלא לו. אין המדובר כאן בפרשנות לחוק, עליו אמון הבג"צ, אלא על התערבות בוטה בעניינים אשר הינם ברורים להם "כלחמור במרק פירות".
פסיקה זו תאפשר מחר למוכרי מוצרי חזיר - יהודים וערבים כאחת - לדרוש תעודת כשרות בשם חופש ההזדמנויות והתעסוקה. ומדוע לא, משנפרץ השער אזי יכול כל אזרח לדרוש התעודה ויש לתיתה לו, גם אם קישרו ליהדות רופף או לא קיים כלל וכלל.
הקוץ שבאליית הפסיקה הוא שאין כלל סתירה בין חופש ההזדמנויות והתעסוקה למניעת תעודת הכשרות. וכי מחייב מישהו את היהודים המשיחיים לקבל תעודת כשרות? וכי מישהו מונע בעדם למכור מרכולתם ללא תעודת כשרות? האם לכל בתי העסק במדינת ישראל קיימת בכלל תעודת כשרות?
צודק היה הבג"צ באם מנדטורית, לא היה אפשר לפתוח כל בית עסק שהוא במדינת ישראל בלא שיקבל תעודת הכשר, אזי, ורק אז זכאי היה בית העסק לתעודת הכשרות תחת מגבלות מסוימות. זה אינו המקרה בענייננו כאן.
אהה, יאמר המתוחכם: "הרי ללא תעודת כשרות ייפגע עסקם של העותרים". והתשובה: אכן כן, בדיוק כך, אינך יכול להתחזות לעסק כשר כאשר בתוכך אתה חזיר, יש הקוראים לכך "אמת בפרסום" - דבר הפסול מעיקרו לפי חוקי המדינה. שהרי בכך הבג"צ "הכשיר" את הונאת הציבור להאמין כי עסקם של העותרים מתנהל בהתאם לכללי הכשרות היהודיים ובפיקוח רשויות הכשרות במדינה - דבר שכמובן אינו נכון.
עד כדי כך מגיעה מוגבלותו האינטלקטואלית של הבג"צ עד שאינו עומד על הסתירה המובנית בפסיקתו. בכך גרם הבג"צ, תוך אונס ופריעת דת המדינה היהודית, לחילול כשרות אשר מיליוני יהודים בארץ ובעולם רואים בה אחד מיסודות יהדותם.
מכאן תובן גם כותרת המאמר. הבג"צ טבל במי המקווה "הכשר", אך עשה זאת עם שרץ בדמות ישוע הנוצרי בידו ועל כך יש לגנותו בנחרצות ולוודא כי לא יישנו מקרים מעין אלו בעתיד.
מדינת היהודים כ"אור לגויים" נסמכת על קרקע מוצקה בה הינה משמשת, או אמורה לשמש ראש וראשון "אור ליהודים" כמדינתו היחידה בחלד של העם היהודי. דומה שפסיקת הבג"צ מנתצת את האור מכל הכיוונים.
