כנראה שהשפנים המנסים להוציאם מן השרוול רבים. הלהטוטנים המנסים להצדיק את התנגדותם להקפאת הבנייה בהתנחלויות ולאכיפת חוקי הבנייה בהן, מוצאים כל בוקר מחדש שפן חדש. פעם השפן של "הצבא נועד להגן על אזרחים ולא לפנות", פעם "ההלכה קודמת לפקודה" ופעם האמירה הבאה: "שר הביטחון צריך לתת תשובות, מדוע הצבא מתכנן פעילות מול אזרחים ולא המשטרה. זה נראה שהצווים מיועדים לכאורה לאויבים. שימוש במזל"טים, מניעת סיקור תקשורתי ומיסוך סלולרי הם ממצאים חמורים. האם רוצים שלא יהיה ויכוח? שלא יראו מה קורה בפנים? האם מישהו היה מעז לנהוג כך כלפי הבדואים או ערביי ישראל?". כך מצוטטת שרת התרבות והספורט,
לימור לבנת. למען האמת, אין חידוש מרעיש במהות דבריה. הציבור הישראלי התרגל לאמירותיה של השרה לבנת והוא אשר ישפוט את נחיצותם.
טוענת השרה, במשתמע, שהמשטרה צריכה לאכוף את החוק והסדר בשטחים, כולל ההקפאה וצווי ההריסה של המבנים הבלתי חוקיים. השאלה היא, האם העובדה שהצבא יחד עם המשטרה מבצעים את הוראות הממשלה, היא הבעיה של השרה לבנת, או שמא מסתתרות להן כוונות אחרות? ננסה להשיב.
למרות שעל-פי חוק, הצבא הוא הריבון בשטחים, אם המשטרה הייתה מבצעת את הוראות הממשלה, האם השרה הייתה נרגעת או שמא המתנחלים היו מרימים ידיים ומתמסרים להוראות? לא תהיה זו הגזמה פרועה אם נקבע שהתשובה שלילית. לשרת התרבות והספורט מפריעה ההקפאה, הריסת המבנים הבלתי-חוקיים וכל מהלך שיש בו כדי לשנות, לרעת המתיישבים ביו"ש, את המצב הקיים. מי אוכף את הצווים של הממשלה, זו שאלה משנית, בלתי חשובה. מה ההבדל בין המשטרה לבין הצבא? שום הבדל. המשטרה חייבת לאכוף את החוק והסדר על-פי החוק, ולמלא אחר הוראות הריבון. נניח שישנם שוטרים שביתם נמצא בשטחים, משתייכים לזרם הדתי-לאומי והם נדרשים לפנות את שכניהם, האם אז המלאכה קלה יותר? האם לא תהיינה קריאות לסרב פקודה? האם השרה לבנת תהיה מסופקת מן המהלך עצמו של המשטרה? סביר להניח שלא.
כפי שטוענים ראשי הציבור הדתי-לאומי, שהצבא אינו נועד לפנות אזרחים, ודאי יימצאו כאלה שיטענו שגם המשטרה לא נועדה אלא להגן על התושבים ולא לפנותם. למען הגילוי הנאות, אודה שאינני מבין מה ההבדל בין המשטרה לבין הצבא בעצם הפינוי. אם הפינוי, אליבא דמתנחלים ושרת התרבות והספורט, אינו לגיטימי כלל, האם יש הבדל בין המפנים או האוכפים את החוק? נשגב מבינתי.
התרגיל כאן שקוף למדי: כולם יודעים שלמשטרה אין את כל האמצעים הנחוצים כדי למלא אחר הוראות הממשלה, לא מבחינת כוח האדם, לא מבחינת ציוד וכן הלאה. אלה הטוענים שהמשטרה חייבת לבצע את ההקפאה ולאכוף את חוקי הבנייה, בעצם רוצים למנוע את ביצוע החלטת הממשלה. צריך לומר אמת לציבור ולא להסתתר מאחורי אמירות שמוטב אם לא היו נאמרות.
מתקפות השרים השונים נגד החלטת הקבינט מהוות שיעור גרוע ביותר לאזרחי המדינה. מה שמותר לציבור הרחב, היינו מחאות, הפגנות, כתיבה עיתונאית וכדומה, אינו מותר לשר בממשלה. מקום הביקורת היא הממשלה עצמה ולא הרחוב. לשר שאינו מקבל את החלטת המוסדות השלטוניים החוקיים, ישנן שתי אופציות: או להשלים עם ההחלטה, או להתפטר. יבחר באופציה השנייה, הוא בהחלט יכול להיות מנהיג ההפגנות והמחאות. אם בחר באופציה הראשונה, עליו חלה החובה לתמוך בה, גם אם היא מנוגדת לתפיסתו. לצערנו, עדיין לא הגיעו ימות המשיח.
