רק פקיד עלוב-נפש, המחמם כסא מרופד בלשכת ראש הממשלה, יכול היה להרשות לעצמו להטיף מוסר לרמטכ"ל אמיץ וישר-דרך, נוסח רא"ל
גבי אשכנזי, ולעלוב בו על תמיכתו בעסקת גלעד שליט. אם מישהו ראוי לכל גנאי על התנהגותו הנלוזה, הרי זהו אותו פקיד מוג-לב, שכינה, ברשעות רבה, את הרמטכ"ל "ראש ועד הורי חיילים ולא מפקדו העליון של צבא".
הרמטכ"ל אשכנזי, שהיושרה משמשת נר תמידי לרגליו, הוא האיש האחרון הראוי לספוג ביקורת נוקבת שכזו מפיו של אדם, שמלאכת התככים הפוליטית היא עיסוקו היומיומי וזו שמזינה את צעדיו. כזה היה גם בתפקידיו הקודמים כאיש ריב ומדון שקשה היה לעבוד עימו ושהצניעות הייתה ממנו והלאה. לעומתו, מעטים הם אנשי-צבא צנועים כל כך, שהוכיחו עצמם כדוגמה ומופת לחייליהם בתעוזתם, כפי שהצליח לעשות זאת גבי אשכנזי לפיקודיו.
אבל, מלבד אומץ-ליבו, רא"ל אשכנזי הוא גם איש של מוסר ומצפון מאין כמוהו. בתור שכזה הוא אינו מסוגל להתכחש, אפילו לרגע, לכשל הצבאי הנורא, שבעטיו נפל גלעד שליט בשבי החמאס. מי כמוהו יודע שעל הפאשלה הכבדה הזאת צריכים עכשיו צה"ל, וכולנו, לשלם מחיר מלא ולא, חלילה, להתעלם ממנו, גם אם הוא כואב כל כך.
אילו מדובר היה ברמטכ"ל אחר, נוסח
בוגי יעלון למשל, יכול היה זה לתפוס טרמפ על הפאשלה, לקפוץ על עגלת הימין ההזוי, לזעוק חמס על עסקת שליט ולהתנגד בכל תוקף לשחרורם של מרצחי החמאס. אבל לא איש כגבי אשכנזי, שהאמת והצדק הם נר לרגליו, יתכחש לעובדות שבשטח.
אם לא היה די בלשונו הבוטה של הפקיד הבכיר בלשכת נתניהו, אף שנאלץ להתנצל עליה, באו גם אותם שרים המתנגדים לעסקה והוסיפו שמן למדורה הבוערת בלאו הכי. הם באו בטענות לרמטכ"ל על ש"במקום שיתן דוח על כשלון אי-שחרורו של שליט במבצע צבאי - הוא בא בידיים ריקות". אלא שמי כמו גבי אשכנזי יודע שמחירו של מבצע כזה רק עלול, בסופו של דבר, להיות עקוב מדם - ודווקא של האיש שלנו.
כמה אירוני הוא שאותו פקיד שביקש לקלל את אשכנזי - נמצא, בסופו של דבר, מברך אותו. הרמטכ"ל שלנו יכול רק להתגאות ב"כינוי הגנאי" שניסה להדביק לו "משרתו" של ראש הממשלה. כן, גבי אשכנזי הוא, תודה לאל, גם ראש ועדם של הורי החיילים ומן הסתם ישא בגאון את "הטלאי הצהוב" הזה שהודבק לו. דווקא גבי אשכנזי הוא זה שהוכיח עצמו לא רק כמפקדו העליון של צה"ל, שפועל על-פי ההיגיון הקר, אלא גם כאיש הגון, של מצפון ומוסר, שליבו מלא על גדותיו בחום וברגש כלפי פיקודיו; ובתור שכזה מן הראוי שהוא ישמש דוגמה ומופת לכל אחד ואחד מאיתנו.
ועכשיו הגיע גם הזמן להסיק את המסקנות המתבקשות מן המעשה הנפשע: לא די בכך שראש הממשלה,
בנימין נתניהו, מצא לנכון להסתייג מדבריו הבוטים של משרתו בקודש ולא לראות בהם, חלילה, את דעתו - הוא גם זה שצריך להעיף אותו, וכמה שיותר מהר, מן הלשכה שלו, והיה בכך מחנהו טהור.
