עד ליום חמישי הקרוב (31.12.09), צריכה כנסת ישראל להכריע בגורלה של תוכנית ויסקונסין, הידועה כיום בשמה המכובס "אורות לתעסוקה". התוכנית הזו, שביבי ודומיו (נערי אוצר למיניהם) תומכים בה בכל מאודם היא תוכנית שתחסל את הדמוקרטיה בישראל. דמוקרטיה ליברלית, במהותה, הינה משטר אשר מאפשר לאזרחים לעשות ככל העולה על רוחם, כל עוד אינם פוגעים בזולתם. דמוקרטיה ליברלית דוגלת בהתערבות מינימלית של המדינה בחופש הפרט.
תוכנית ויסקונסין הופכת אזרחים, אשר מוצאים את עצמם אל מחוץ לשוק התעסוקה לתקופות מסוימות עקב תנאיו הדרקוניים של שוק העבודה דהיום - שוק אשר מדיר מתוכו את כל מי שלא עונה על דימוי הצעיר המצליח כפי שעיצבו לנו הסדרות המקושקשות של ערוץ 2 (הגם שדווקא עובדים מבוגרים הם טובים יותר, עקב נסיונם ויציבותם היחסית בחיים) - למשתתפים בעל כורכם במשחק תפקידים של שליטה והשתעבדות.
זה בסדר להטיל סנקציות על מי שחותם אבטלה בלשכה, אך עובד ב"שחור". זה אפילו רצוי מאוד. זה בסדר לנקוט צעדים מידתיים כדי להביא אנשים לעבוד גם בעבודות זמניות שאינן הולמות את קורות החיים המפוארים שלהם, במקום שישבו בביתם. אך הפסול בתוכנית ויסקונסין הינו פסול מהותי: לשיטתה של תוכנית זו, גם אם ברגע נתון מבחינה אובייקטיבית לחלוטין לא נמצאה עבור אדם משרה הולמת, שבה יוכל לעבוד, עליו להגיע לתוכנית ויסקונסין, לשבת שם, ולסור למרותם של פקידונים מטופשים עם גחמות ארכאיות. היחס למבוגרים כאילו הם ילדים בגנון ועכשיו זוהי שעת ריכוז, ועל הילדים, בעקבות הגננת, לעשות "ידיים למעלה, על הראש" הוא הוא האלמנט המקומם בתוכנית ויסקונסין.
משחק התפקידים של השליטה וההשתעבדות. גם אם אין לאדם מובטל עבודה שעליו להתייצב בה, עליו להתייצב בתוכנית כדי לעבור חינוך גרוטסטקי ומגוחך מחדש, בו כל מיני יומרנים מטעם עצמם, פקידונים קטנים שהואכלו ברעל ובשקרים כנגד מקבלי קצבאות ("פרזיטים") יחנכו אותם איך לחיות ומי להיות.
בעוד שמדינה דמוקרטית יכולה לומר לאדם כי היא לא תספק לו קצבת קיום אלא אם כן ימצה באופן כן והוגן את סיכוייו למצוא עבודה מתאימה, מדינה דמוקרטית אינה יכולה להקים מחנות חינוך מחדש.
זהו הפגם המהותי בתוכנית ויסקונסין. תוכנית ויסקונסין אינה מתיימרת להכשיר אנשים מקצועית. היא מתיימרת לחנכם מחדש, וזה כולל אנשים שמאחוריהם היסטוריה ארוכה מאוד של השתתפות בשוק העבודה, ואשר - בהגיעם לגיל 40 נפלטו ממנו, לא בשל היעדר כישורים אלא משום שהמעסיקים חושבים שמתכנת מחשבים/נציג מכירות/מזכירה/מתדלק צריכים להיראות צעירים ויפים כמו בר רפאלי, והכשל הוא בשוק העבודה - ולא בעובדים עצמם. דיווחים שפורסמו ברשת האינטרנט ובעיתונות במשך השנים מספרים על "הכשרות" ו"פעילויות" מפרי מוחם הצר מאוד של פקידוני ויסקונסין, ל"חינוך מחדש" של המשתתפים בכפייה, שהיו מגוחכות יותר ממשימה לשם הרייטינג בבית האח הגדול.
כך לדוגמה נשים ערביות נאלצו על-פי הדיווחים לקיים עם פקידונת של תוכנית ויסקונסין שיחה על סקס, נשים אחרות נאלצו לעבור סדנת טיפוח (במקום ללמד את אותן נשים על איסור אפליה מטעמי מין או מראה חיצוני וכיצד לעמוד על שלהן כאשר מעסיק דורש מהן להיות לוליטיות מקושטות, כאילו הן גיישות ביפן ולא ממלאות תפקיד פונקציונלי במקום עבודה), אנשים אולצו להשתתף במכון כושר בעל כורכם, חרף ההשפלה שנגרמה להם, אנשים תרגלו פתיחת שקיות במבה, לפי אחד הדיווחים (זה מה שמרתחש כאשר מאכילים שורה של פקידונים שהם עומדים בקרוב להיות אלוהיהם של "פרזיטים", וממש כמו בהצגה פיגמליון/גבירתי הנאווה, להפוך כלומניק ל"אדם חדש אמיץ" שמייצר תוצר חדש מופלא ואמיץ להעלאת התפוקה הלאומית), ואנשים נאלצו להשתתף בשאר פעילויות אידיוטיות, שקיומן התאפשר, אך ורק משום הרעל שפוזר בראשם של פקידוני ויסקונסין בנוגע למושאי החינוך מחדש שלהם.
כאשר אין בנמצא עבודה מעשית לבצע, אין לחייב אדם להתייצב בתוכנית "חינוך מחדש" ולגזול את זמנו. אדם מובטל אינו זכאי לקבל קצבה אלא אם כן הוא מתאמץ בתום לב ובהגינות לקחת על עצמו עבודה. אך מצד שני במידה שאדם מובטל מתייצב לראיון, שניים, או עשרה בשבוע, אין לאף אחד זכות לגזול את זמנו הפרטי מעבר לזמן שלוקח לו להגיע לראיונות אלו, כדי לערוך עימו תרגילי חינוך מחדש מטופשים או "לבנות אותו מחדש" על חורבות ה"פרזיט" שלפקידוני ויסקונסין נדמה שהיה קודם לכן.
זה מה שעושה את ההבדל בין מדינה המציבה תנאים סבירים לקבלת קצבאות לבין מדינה טוטליטרית, אשר מתערבת בכל אספקט בחיי אזרחיה, ומנסה לעצב את אישיותם מחדש. זהו הפסול המהותי בתוכנית ויסקונסין, הפסול הזה עובר בירושה לתוכנית "אורות בתעסוקה" - ואם במדינת ישראל אזרחים מסוימים אשר שלא באשמתם הם מובטלים יצטרכו לסור לכל גחמה מטופשת של מי שחושב בטעות שהוא אלוהים אך ורק כי הם מובטלים, וייאלצו לציית לו עד לרמות הכי קטנות של סדר יומם, המדינה תאבד את צביונה הדמוקרטי. לא המפלגות הערביות ישללו את צביונה היהודי-דמוקרטי של מדינת ישראל, אלא תוכנית ויסקונסין.
בעוד ביבי וחבריו לצורת המחשבה הפשטיסטית/חינוך מחדש/העבודה משחררת, פועלים לקידום תוכנית אשר יש בה כדי לקעקע את היסודות המהותיים ביותר במהות המדינה הדמוקרטית (לאפשר לאזרחיה חופש פעולה), הם מתנערים מתפקיד השלטון. תפקיד השלטון אינו לשטר את האזרחים, תפקיד השלטון הוא להנהיג. במדינה דמוקרטית חלוקת התפקידים הנכונה היא: השלטון מתיר לאזרחים לנהל את חייהם הפרטיים כפי שירצו, והמנהיגים מקבלים החלטות מדיניות. אך אצל ביבי יש משחקי תפקידים עם האזרחים, במקום שבו יש להם זכות לנהל את חייהם כפי שהם רוצים, הוא משלח בהם את השוטים והעקרבים של תוכנית ויסקונסין, אך במקום שבו הוא נדרש להחליט, הוא מבקש מאותם אזרחים, כאשר יתפנו מן הפעילויות המטופשות (פתיחת שקית במבה) שפקידוני ויסקונסין כופים עליהם במסגרת ה"חינוך מחדש", להואיל בטובם ולקבל החלטות מדיניות. כמו לדוגמה להצביע על גורל הגולן.
אני מצטערת, ביבי, אבל אין לי או לכל אזרח אחר כלים להחליט על גורל הגולן. אלא אם כן, כמובן, תניח בפני את דוחות המודיעין של המוסד והשב"כ ותספר לי מה אומרים פקידים סורים בחדרי חדרים, והאם באמת מסירת הגולן לסוריה תוביל לניתוק סוריה מ'ציר הרשע'. החלטות ברמה מדינית מקבלים, בין השאר, על-סמך דיווחים של המוסד והשב"כ על הלכי הרוח והיתכנות המלחמה של מדינות האויב השכנות.
כיוון שלאיש מאזרחי מדינת ישראל אין מידע מודיעיני אמיתי על אודות יכולותיה הצבאיות של סוריה וכוונותיה, כמה זמן תישאר השושלת העלוואית בשלטון, אזרחי ישראל אינם כשירים לקבל החלטה על עתיד הגולן. זוהי החלטה מדינית.
אך ביבי, זה שמשלח בנו חוקים דרקוניים כגון חוק האח הגדול, חוק המאגר הביומטרי ותוכנית ויסקונסין, חוקים ותוכנית-ביצוע אשר יהפכו את אזרחי ישראל לדיירים בבית האח הגדול, כפי שהוא תואר באפוקלפסיה האורווליסטית (ולא כפי שזה מצטייר, משעשע עד דמעות, בתוכנית המטופשת בערוץ 2), ושולל מן האזרחים את היכולת לנתב את חייהם שלהם בעצמם, מפיל את תוצאות מחדלי האימפונטציה השלטונית שלו על שכמי האזרחים - מאותם אזרחים שאותם הוא רוצה לשטר, אחריהם הוא רוצה לעקוב ולבלוש, הוא מבקש - החליטו על עתיד הגולן. מאותם אזרחים שעל שולחנם לא מונח דוח של המודיעין בנושא סוריה אלא לכל היותר מכתב התראה מפקידוני ויסקונסין שבגלל שאיחרו בשלוש דקות - הקצבה החודשית שלהם מאוימת, מבקש ביבי לכסות על ערוות האימפוטנציה המדינית שלו.
גם בעניין שליט ובעניין עתיד היחסים עם הרש"פ ביבי אינו מחליט. החלטת ה"חצי תה וחצי קפה" שלו להקפיא את הבנייה בהתנחלויות לעשרה חודשים, תוך שהוא מצ'פר את המתנחלים בהפיכת התנחלויות אחרות ל"אזורי עדיפות לאומית" היא דרכו שלא להחליט- הוא לא באמת רוצה שתי מדינות לשני עמים, והוא לא באמת רוצה בהמשך הכיבוש. הוא נוקט תרגילי השהיה פחדניים, וזאת כדי לא להחליט, תוך שהוא עבד למולך דעת הקהל, אותו קהל, שבו, כאמור, הוא משלח את תוכניות ויסקונסטין/מאגר ביומטרי/חוק האח הגדול.
ביבי מוכן לעקוב אחרינו במקומות ציבוריים באמצעות זיהוי ביומטרי של פנינו, לקבל לידיו (כלומר לידי הרשויות) פירוט של המסרונים המטופשים שאנו שולחים לחברינו, עד כדי כך הוא לא סומך עלינו והופך את חיינו לדומים יותר ויותר לחייו של מזרח גרמני בתקופת הסטאז'י. אך בעניינים המהותיים ביותר הוא מבקש שנחליט, והוא שבוי במה שנכתוב עליו בטוקבקים למחרת (לכן היסוסיו בעניין שליט, והדו-פרצופיות שלו בעניין שתי מדינות לשני עמים תוך שהוא מחליט החלטה פרווה, שאין בה אמירה לפה או לשם). ביבי משחק איתנו משחקי תפקידים - לנו הוא מותיר את ההכרעות החשובות, במקום ליטול את מושכות המנהיגות ולהחליט - בנושא שליט, בנושא 'שתי מדינות לשני עמים - כן או לא', בנושא השלום עם סוריה, אך מצד שני, כמו אחרוני הנתינים במדינת אוקיאנה של אורוול, הוא משטר אחרי כל פיפס קטן בסדר יומנו באמצעות תוכנית ויסקונסין אשר היה מתומכיה הנלהבים, ואשר - אם חלילה תאושר בסוף שנה אזרחית זו- מדינת ישראל תאבד את אופיה הדמוקרטי.
