מחלה זו, כיס המרה (Gall Bladder), שורשיה נעוצים בתזונה, ובהרגלי אכילה לא נכונים. היום ניתן למצוא בעולם שהתופעה נפוצה יותר ממה שמדברים עליה. אחד מתוך תשע גברים ואחת מתוך ארבע נשים, סובלים מהתקפי כאבים עקב גילוי של אבנים במרה.
כיס המרה הוא איבר לא גדול, הנמצא מתחת ובצמוד לכבד בצד ימין של הבטן העליונה. תפקידו הוא לאכסן את נוזל המרה שמיוצר בכבד ולהזרים את הנוזל למעי כדי לעזור לפירוק השומנים עבור ספיגה קלה שלהם בגוף.
כמו-כן, בין הארוחות עוזר בספיגת מים ומלחים ובהפרשת יוני מימן. אחרי ארוחה, הכיס מתכווץ והמרה זורמת אל צינורות המרה וממנה אל התריסריון. מיצי המרה עוזרים בפירוק שומנים, כלורופיל וגם קפאין. הפרשת מיץ המרה היא שגורמת להיווצרות הצבע החום של היציאות, של הצואה.
הצטברות האבנים הינה הצטברות של מספר חומרים, שמהם הם מורכבים עקב שינויים בנוזל המרה שהופך להיות סמיך יותר, מה שגורם בסופו של דבר להיווצרות האבנים במרה הכוללות בתוכן את המרכיבים האלו:
1. כולסטרול
2. מלחי מרה + כולסטרול
3. מלחים + סידן וכולסטרול
4. פיגמנט בלבד
5. מינרלים בלבד
לרוב האבנים מורכבות מכמה אלמנטים יחד, הן יכולות לנוח בשקט בתוך המרה מבלי שנבחין בהן או שהן יכולות לגרום לכאבים. בבטן מצב ימין בצמוד לצלעות למעלה הכאב מקרין לגב לשכמה הימנית ולכתף הימנית, וכן גם לבטן אזור הסולק פלקסוס בין הצלעות ובאזור בית החזה, הכאבים יכולים להיות מלווים בבחילות והקאות, ההקאה תתרחש לרוב אחרי אכילת מזון שומני וגם אפשרות להתפרצות של בחילה והקאה בלילה.
את אבני המרה מאבחנים על-ידי אולטרה סאונד של הבטן. 20%-10% מהאוכלוסיה חשופים להיווצרות של אבנים במרה. כאשר האבנים כן גורמות לכאב הכאב איננו סדיר, אך חזק מאוד בעוצמתו ויכול להתפרסם בבטן על-פני חודשים רבים. בנוסף, יכולה להתלוות לתופעת האבנים גם נפיחות בבטן, גזים מטרידים ותחושה לא טובה ונוחה בבטן אחרי ארוחות כבדות הכוללות לרוב מזון רווי שומן.
האבנים מסוגלות לחסום את צינורות המרה להיתקע שם, מה שמסכן את האדם לאפשרות ללקות בצהבת עקב חסימת המעבר של נוזל המרה. מרכיבי המרה הן בדרך כלל מתמוססים והופכים לנוזל, אך לעיתים הם יכולים להיות מוצקים וכבדים מידי ואז הם שוקעים בתוך המרה. כמו-כן כאבי בטן שזזים ממקום אחד לשני, קושי וחוסר יכולת לסבול אוכל שומני, הפרעות בעיכול הם תולדה של אבני מרה. קיים גם מצב בו יש אבנים אך אין סימפטומים.
