קודם הייתה ידיעה בהארץ על תוכנית הלימודים על אודות
"עולי הגרדום" ואחר-כך
עקיבא אלדר (איך הוא נושא את השם 'עקיבא'?).
איזו תוכנית זוכה להתנגדות העיתון עד כדי סיקול ממוקד של שר החינוך
גדעון סער? - זו - הפעלת
תוכנית ייחודית בנושא עולי הגרדום - תחרות ארצית לתלמידי כיתות ט'-י'.
כמנוי על העיתון וכצרכן תקשורת, שלחתי את תגובתי זו:
- "בתגובה לידיעה 'היסטוריונים: תוכנית הלימוד של שר החינוך גדעון סער מקדשת את המוות' (הארץ, 22.12.09) - בידיעה מובאים קולותיהם של 'מורה ותיק להיסטוריה בתיכון בתל אביב' וכן, 'היסטוריון בכיר' המדברים נגד אותה תוכנית המלמדת את תלמידי ישראל על אודות גבורתם של יחידים מול השלטון הזר הבריטי במאבק המזוין לשחרור לאומי ונימוקותיהם עימם. אך תהיתי: הרי בשנים האחרונות נשמעו קולות שתבעו את לימוד נושאים אחרים שהם במחלוקת כגון שירי מחמוד דרוויש בספרות או ה'נכבה'. האם אותם אנשים צוטטו, אפילו בעילום-שם, נגד יוזמות הללו בזמנו או האם רק נרטיב אחד מקודש מבחינה פדגוגית במדינת ישראל - זה של האויב? ואם גישה חינוכית כזו עוד מסוגל משרד החינוך ללמד על פרשיות אחרות כגון ההתנכלויות לקבוצת הריגול ניל"י על-ידי אנשי "השומר" שירו ביוסף לישנסקי בגבו או אותן נשים בזכרון יעקב שצהלו למקרה מאסרה של שרה אהרונסון (אגב, נושא מרתק למחזה), או על הצעדה של בית"רים צעירים ברחוב אלנבי בתל אביב בפסח תרצ"ג כאשר, בהובלה של אישה הפעילה בשורות מפא"י, נזרקו עליהם אבנים ובקבוקים או אפילו על מבצע ה'סיזון' כאשר למעלה מ-1,000 איש הוסגרו לבולשת הבריטית בהוראת ראשי היישוב כאשר כתוצאה מכך, מעבר למכות שספגו בדרך לבולשת, יותר מ-300 יהודים הוגלו ליבשת אפריקה בסיוע שכניהם".
והנה מה שהתפרסם:
- "בידיעה מובאים קולות של 'מורה ותיק להיסטוריה בתיכון בתל אביב' וכן 'היסטוריון בכיר', היוצאים נגד התוכנית ללמד את תלמידי ישראל על גבורתם של יחידים מול השלטון הזר הבריטי, במאבק המזוין לשחרור לאומי. אני תוהה, הרי בשנים האחרונות נשמעו קולות שתבעו לימוד של נושאים אחרים הנתונים במחלוקת, כגון שירי מחמוד דרוויש ו'הנכבה'. האם אותם אנשים שצוטטו, אפילו בעילום שם, יצאו נגד היוזמות הללו בזמנן, או אולי רק נרטיב אחד מקודש מבחינה פדגוגית במדינת ישראל - זה של האויב?"
שמתם לב לצנזורה? למניעת ידע מהקוראים? אלדר, ברשימתו, וכדרכו, יוצר פרובוקציות וכותב:
- "אז מה נספר לילדה מרחוב שלמה בן יוסף, שתתעניין בפועלו של חלוץ עולי הגרדום, שהשתתף בהתקפה על אוטובוס נוסעים ערבי והוצא להורג בידי הבריטים ביוני 1938? מה נאמר לילד משדרות האצ"ל, שישאל שאלות על המחתרת שהציגה 'תג מחיר' לכובש הזר?"
נו, מה הבעיה בלספר?
ראשית, מאחד כמו אלדר, שמצליח להצדיק כמעט כל מה שהפלשתינים מעוללים לנו, כמעט הכל, אבל הרוב גם מוביל לקו ה'מבין' את המאבק המזוין שלהם, מה הבעיה באמת?
שנית, גם אם הוא ומרעיו התנגדו אז לאצ"ל וללח"י, מה הבעיה בלספר את האמת? את העובדות. היה שלטון זר. היה טרור ערבי. השלטון הבריטי מעל בתנאי המנדט (מילים של דוד בן-גוריון ושל "דבר") והגיבו יהודים. ואחדים מהם עלו לגרדום.
שלישית, ומה, לעמים אחרים לא היו עולי גרדום? איך הם מעיזים לחנך את תלמידיהם? בארה"ב יש את נתן הייל, מרגל נגד הבריטים שנתלה על ידם במלחמת השחרור האמריקני. (כמובן, שבעבר
היו בעיות בללמד את תלמידי ישראל את ההיסטוריה של תקופת המנדט. ואולי זאת הבעיה היום של אלדר?)
רביעית, כמובן שהיו עולי גרדום אחרים: יוסף לישנסקי ונעמן בלקינד מניל"י; שלמה עזאר ומשה מרדוק מ"העסק הביש", חיילי צה"ל; וגם אלי כהן, אף הוא מצה"ל. אף היה עוד אחד מ"ההגנה",
מרדכי שוורץ, אם כי קצת מתביישים בו וחושבים אותו לא לגיבור חיל.
ואולי נעשתה טעות והתוכנית הייתה צריכה לכלול את כל עולי הגרדום, כי העלייה לגרדום היא הנושא ולאו-דווקא אצ"ל ולח"י. הרי אלדר ומרעיו יתנגדו לאצ"ל וללח"י כל עוד הם מחזיקים עט בידיהם או לכל הפחות, יכולים הם להקליד על צג מחשב.
אבל דבר אחרון: זו רשעות, עלילה וזוהמה פוליטית לנסות ולקשור בין לוחמי החופש היהודים לבין אנשי הטרור הערבים. מלחמתם של עולי הגרדום וחבריהם לנשק הייתה מוצדקת כי הערבים הם שקמו עלינו וכי השלטון הבריטי היה זר. אם רוצים להתווכח על שיטות, נו, זה לא העניין. אלדר מבקש לקעקע את היסוד המדינתי והחשיבתי ביסוד המרד נגד בריטניה ועל ההבנה לגורל הציונות בתגובות נגד הטרור הערבי, אם בפוגרומים ואם בהתקפות כנופיות ואם בחבלה סתם.
הבעיה של אלדר היא שהוא אינו יכול לסבול את המחשבה שהיהודים צודקים במלחמה שלהם על הארץ הזאת. ורק חבל שיש לו את הארץ שלו. כי שם הכל מעוות, הכל עקום, הכל אנטי-ציוני.
