הטור של פריצי

מזוז שוקל להצטרף לתביעת הדיבה של לוחמים ואנשי מילואים נגד מוחמד בכרי, במאי הסרט "ג'נין ג'נין". החוק מאפשר ליועץ המשפטי לממשלה להצטרף לתביעות בגין לשון הרע, למרות שלא נהוג לעשות כך ומקובל שכל אזרח עוסק לבד בתביעתו שלו. בפעם הקודמת שהמדינה הגישה תביעת דיבה, נגד ניצול שואה קשיש בשם גרינוולד, זה נגמר בכך שביהמ"ש קבע שקסטנר, פקיד בכיר ומקורב לשלטון מפא"י, מי שלמענו הוגשה התביעה מטעם המדינה, מכר נשמתו לשטן הנאצי. פסה"ד המקורי הטיל כתם קשה על ממשלת ישראל ומאז היא למדה לא התערב במשפטי דיבה. בכלל בנושא חופש הביטוי מומלץ למזוז להיזהר: הרבה שלטונות ומשטרים הרשיעו במאים על הוצאת דיבת המדינה, אבל תמיד בהיסטוריה זה נגמר בכך שהמשטרים הללו זכרם כבר נמחק ונשכח, שעה שאת הבמאים הללו עדין מעלים ומציגים על בימות כל העולם. אז אל תתערב, וד"ש מברכט.

משרד החינוך וארגון המורים מתקרבים להסכמה על הפחתת מספר בחינות הבגרות. במקומן יתקיימו בחינות פנימיות בבתי הספר וכל בית ספר ייתן בעצמו את ציוני הבגרות לתלמידיו. ככה, בביטול מדדים ארציים אובייקטיביים, יוכל סוף סוף משרד החינוך להסתיר את הידרדרותו. מה שהחל לפני 15 שנה בתלמידים שיכורי נצחון חוגגים הנושאים על כתפיהם את שר החינוך השוטה אמנון רובינשטיין, כתודה על זה שהוא הכניס הגרלות לבחינות הבגרות כדי לצמצמן, מסתיים כעת בכך שכל תלמיד יקבל ישר מהמורה שלו תעודת בגרות רשמית. בקרוב כנראה כבר בכיתה א'. למה להתאמץ ומה ההבדל?

אחרי מעצרו הפומפוזי של לחיאני, משטרת ישראל מחוייבת להגיש נגדו כתב אישום כלשהו. אחרי שהיא הקימה עץ בכיכר העיר וזימנה את כל ההמון, היא לא תוכל לפזר אותם הביתה בלי לתלות מישהו. או שיביאו את לחיאני, או שהציבור ידרוש לראות מתנדנד את מי שאחראי לאזעקה הזו. רק שהפעם לא נקבל עוד שטות כמו מימון כרטיסי טיסה. התרגיל הזה כבר נוצל במלואו לצורך הדחת ראש ממשלה. אם כל מה שיש למשטרה על לחיאני זה רק איזה דוח חניה ששולם ע"י העירייה, כדאי שהקצין האחראי למעצר המתוקשר הזה יתחיל להחזיר את מפתחות הרכב שלו.

ג'לאל אבו קמיר מאיבטין נהרג מפיצוץ רימון בידו. 3 תושבים ערבים נורו בבית קפה בו ישבו בעכו העתיקה, ובבית קפה אחר, באותה עכו, נורה אח"כ למוות גם חג'אג' סעדי. בטובא-זנגרייה, כפר בדווי בגליל העליון, נפצעו 2 נשים מחילופי אש בין 2 חבורות מקומיות. זה היה רק סוף שבוע אחד בגליל, ובהמשכו זרקו רימון רסס על ראמז ג'רייסי, ראש עיריית נצרת. אח"כ התפוצץ רימון גם בחדר השינה של חמוד ג'אבר, ראש מועצת סאג'ור. זה דיווח השימוש בנשק חם. פצועי נשק קר לא נכללים בו, מחוסר ענין. למשטרה ולשב"כ אין כל ענין אפילו בתפוצת הנשק החם בגליל. עד המהומות הבאות, כמובן.

השיוויון במשפט עומד למבחן: האם גם משפטו של עו"ד יעקב וינרוט, המואשם במתן שוחד לעובד מדינה, ימשך ויגרר 5 שנים כפי שנמשך כל משפט פשוט בישראל, או שהמערכת תארגן לו משפט מזורז ומקוצר, במסלול בכירים. וינרוט ודאי מעוניין במשפט מהיר, כדי לטהר את שמו. אבל כך רצה גם חיים רמון. לצחי הנגבי לעומתם לא בער כלום ובמשפטו, שהוגש כבר בתחילת 2006, טרם ניתן פס"ד עד היום. 4 שנים לוקח משפט על מינויים - כמה שנים יקח משפט על שוחד?

עוד אין רכבת קלה בירושלים, אבל כבר שכרו את אבשלום קור לתת שמות עבריים לתחנות שלה. ככה לתחנה ברחוב הנביאים יקראו תחנת שבטי ישראל, ע"ש רחוב הנמצא 2 ק"מ משם. ההגיון הירושלמי היה תמיד מיוחד במינו. מה שחשוב זה לא איך יקראו לתחנות הללו בעברית, אלא איך יכתבו את שמותיהן בערבית וביידיש. כי אלה השפות המדוברות של מי שיהיו הנוסעים בקו הזה, שעובר כמאסף לאורך חומות העיר העתיקה, שכונת שועפט, תחנת א-סהל ועוד כמה נקודות אוריינטליות מעניינות, לפני שהוא נכנס לשכונות החרדיות וחוצה את מרכז העיר. יש להניח שהרבה טלוויזיות זרות עוד יראו את הרכבת הזאת לצופיהן. לכן, בזמן שאבשלום קור בוחר שמות עבריים לתחנות, אני אציע שמות לקרונות: קרון 3 יהיה קרון המטענים.