מאז שהוקם היישוב החרדי חריש, בפתח ואדי ערה, סמוך למחלף-עירון, חלפו, אומנם, כבר 15 שנה, אבל עדיין תוססות בו הרוחות. המאבק ניטש בכל עוזו בין החרדים המאכלסים, זה מכבר, את היישוב, לבין החילונים שהצטרפו אליו באחרונה, על אופיו של המקום.
לפני שלושה שבועות החליטה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה לאשר את הרחבת היישוב ב-1,000 דונם בלבד, ודחתה בכך את בקשת משרד השיכון, המקדם את הבנייה בעיר, להרחבה של כ-5,000 דונם נוספים.
על-פי התוכנית המקורית אמור היה היישוב להפוך, במרוצת הזמן, לעיר, שתכיל כ-40 אלף תושבים ב-9,000 יחידות-דיור. אולם, במהלך השנה האחרונה ביקשו משרדי השיכון והפנים לשנות את התוכנית הקיימת מעיקרה ולהקים במקום עיר חרדית, שתכיל כ-150 אלף תושבים. על-פי אותה תוכנית אמורה העיר העתידית להשתרע מכביש 65 עד מאגר המים של קיבוץ מצר, ומגדר המערכת שבמזרח ועד כביש 6 במערב.
הבקשה להרחבת התוכנית עוררה את התנגדותה הנמרצת של המועצה האזורית מנשה, שבתחומה אמורה העיר לקום. התנגדות זו מתבססת על הטענה שהתוכנית חורגת מהנחיותיה של תוכנית המתאר הארצית. אלה קובעות, במפורש, שמירה של שטחים פתוחים והימנעות מבנייה עירונית מאסיבית חדשה. גם החברה להגנת הטבע מתנגדת נמרצות להרחבה, בטענה שאין הצדקה לתוכנית רחבת-היקף, שרק עלולה לפגוע בסביבה.
ללא קשר לבקשת ההרחבה, עובד בינתיים משרד השיכון על תכנונה המפורט של העיר חריש-קציר, לאחר שבמשך למעלה מ-15 שנה כשלו כל הניסיונות ליישב את השטח. המשרד הציג את התוכנית האופטימלית, שנועדה לבסס עיר חזקה ומכובדת.
עצירת התיישבות? בתוך כך הוקם בעצם הימים האלה ועד-פעולה להצלת חריש ממה שמכונה "אימת החרדים". ליום רביעי הקרוב (6 בינואר) מתכנן הוועד הפגנת-מחאה בכניסה ליישוב. הוועד משוכנע כי באותו יום אמורים החרדים לעקוף את כל גורמי התכנון על-ידי הבאת ועדת-גבולות לחריש. ועדה זו אמורה לאשר שטח מוניציפאלי רחב-היקף לעיר החרדית העתידית, וההפגנה נועדה למחות על כוונה זו.
ועד הפעולה קובל כי גורמים בשס עוצרים את ההתיישבות בחריש, מאז הקמתה, כעיר בעלת אוכלוסיה מגוונת. בתואנה שאיש אינו מעוניין להתגורר בה, מנסים, לדעת הוועד, ליעדה כעיר חרדית, מסובסדת מכספי מיסים. עוד טוען הוועד, כי לצורך העניין מונה ניסים דהן כראש המועצה וכי בפעם השנייה בתולדות המדינה הוקמה ועדת-תכנון מיוחדת, שתפקידה לעקוף, במהירות ובחשאיות, את חוקי התכנון.
הוועד קובל כי ועדה זו מעולם לא נתנה פתרון ל-1,200 תושבי חריש וכי בפני תושביו הוצהר שלא יהיה בו מקום לתושבים חילוניים. אלה ייאלצו, לפיכך, לעזוב. עוד קובל הוועד כי הוועדה גוזלת אדמות חקלאיות ופרטיות מיישובי הסביבה וכי היא לא מתייחסת, כמוגדר בחוק, לשמורת היער הייחודית המקיפה את חריש. בשמורה מצויים רבבות עצים, אלונים עתיקים ומרבדי-פרחים מוגנים. על-פי דוחות של הגופים האמונים על שמירת הטבע, מהווה שמורת היער סביב חריש כיס אחרון של שטחי-טבע, בעלי חשיבות גבוהה ברמה לאומית.
ה-6 בחודש זה מצטייר עכשיו כתאריך שיכריע את גורל היער והיישוב. "ועדת גבולות חריש" תתכנס בו כדי להחליט על הגדלת השטח המוניציפאלי מ-6,000 ל-15,000 דונם.
