היועץ המשפטי החדש, עו"ד יהודה וינשטיין, החל בימים אלו את תהליך החפיפה שלו במשרד המשפטים עם קודמו,
מני מזוז, והוא אמור להיכנס לתפקידו עוד פחות מחודש, בראשית חודש פברואר.
אין ספק כי כהונתו של מני מזוז כיועץ משפטי לממשלה הצטיינה במבחנים לא פשוטים, במרביתם עמד בהצלחה מרובה תוך שהוא מקפיד על עצמאות המשרה ואינו נכנע בדרך-כלל להלכי רוח פופוליסטיים. בימים אלו ניצב בפניו מבחן נוסף.
מספר עיתונאים צדקנים, טהרנים ומגלגלי עיניים מן החינמון "ישראל היום" מנהלים מסע לחצים בלתי לגיטימי לחלוטין להביא לכך שהיועץ מזוז ימליץ להעמיד לדין את שר החוץ
אביגדור ליברמן טרם זה יסיים את תפקידו, בעוד מספר שבועות. בכך, הם סבורים, תוצג בפני היועץ החדש וינשטיין עובדה מוגמרת, הוא לא יהיה שותף בקבלת ההכרעות בתיק וכל שיישאר לו הוא לקיים את השימוע לשר ליברמן בפניו אחרי "שהשורות אוחדו בפרקליטות והמעשה עשוי".
בשעתו, עם כניסתו לתפקידו בסיטואציה כמעט זהה, הלין מני מזוז מרות על פרקליטת המדינה דאז,
עדנה ארבל, על כי בחרה, לדבריו, לסכם את פרשת האי היווני ללא היוועצות עימו בסמוך לכניסתו לתפקידו והניחה כתב אישום חסר תקדים נגד ראש הממשלה שרון על שולחנו מיד עם כניסתו לתפקידו ובסמוך למינויה לבית המשפט העליון.
היועץ, לאחר שהחליט לסגור את התיק בפרשת האי היווני, השמיע אז האשמות חמורות ביותר כלפי פרקליטת המדינה דאז בתדריך שנתן לעיתונאים לפיהן, בין השאר, "הציבה מטרה" להאשים את שרון ובכך הקרינה על כל צוות הפרקליטות. "התהליך שהיה כאן בלתי מתקבל על הדעת", אמר אז בין השאר היועץ.
עתה, מופעל עליו לחץ בלתי לגיטימי לפעול באופן זהה ולסכם את התיק בהמלצה להעמיד לדין את השר ליברמן מבלי לערב כלל את עו"ד וינשטיין בנושא, וליצור עובדה מוגמרת שאינה ניתנת לערעור.
חקירתו של השר ליברמן והחשדות השונים נגדו נמשכים כבר 12 שנה ומעלה, וההתנהלות התמוהה של המשטרה והפרקליטות בפרשה זו אינה מוסיפה כבוד או אמון רב במערכת שלטון החוק. מר ליברמן אינו חשוד בעבירות על בטחון המדינה, אינו חלק בכנופיית פשע או שותף "באיזו מאפיה", רחמנא לצלן. החשדות נגדו עוסקים בשאלה האם עסקים שניהל בתקופה שלא היה ח"כ ואשר התמורה בגינם הגיעה לאחר מכן, לחברה שהשליטה הועברה בה לבתו, היו לגיטימיים. אין שמץ הצדקה בשום מקרה לנהל חקירה כה ממושכת נגד אדם כלשהו, לא כל שכן נגד איש ציבור במשך תקופה כה ממושכת, ומן הראוי היה כי יוזמתו של השר פרידמן להגביל תקופת חקירות מעין אלו תתקבל.
אולם, בשים לב לזמן הרב שחלף, ניסיון של מחטף לסיכום התיק בימים האחרונים לכהונתו, בניגוד גמור לעמדתו בפרשת האי היווני יגרמו רק נזק לשמו הטוב של מזוז עליו הקפיד לשמור במשך כהונתו. לא מיותר גם להזכיר כי היועץ מזוז חטא בחודש יוני האחרון בהתבטאות קשה ביותר נגד השר ליברמן ומינויו לתפקיד שר חוץ. בכינוס באילת, אמר, בין השאר: "מדינה מתוקנת לא הייתה צריכה להגיע למצב כזה". לא ברור על שום מה יצא קצפו של מזוז, למר ליברמן עומדת חזקת החפות, הוא אפילו לא הועמד לדין ולא הייתה כל מניעה חוקית למינויו לשר חוץ. את התבטאותו של מזוז אין אלא לפרש על-רקע פוליטי גרידא. אין פלא שאפילו השר נאמן הסתייג נמרצות מהתבטאות זו, והפנה את תשומת לבו של מזוז שאיננו יכול להתבטא כך כלפי מי שהוטל עליו להחליט בעניינו.
כזכור, בית המשפט העליון קבע כי בממשלת מעבר לא ניתן לקבל החלטות קרדינאליות, לא ניתן לשנות מדיניות, ואפילו התבשרנו לאחרונה כי לא ניתן לכנס את הוועדה לבחירת שופטים. באנלוגיה לפסיקה זו, לאחר כניסתו לחפיפה של עוה"ד וינשטיין ולאור סיומה המתקרב של כהונתו של מזוז, משרת היועץ נמצאת כרגע במעין סיטואציה של "ממשלת מעבר", ואין לבצע מחטפים ולקבוע "עובדות בשטח".
במרוצת כהונתו ידע מני מזוז לקבל החלטות בלתי פופולריות, הצטיין בנונקונפורמיזם גם נגד המערכת עליה הוא מופקד וגילה אומץ לב ציבורי לא מבוטל. כמובן שגם הוא, כמו כל בן אנוש, אינו חף מטעויות. יש לקוות כי ידע לחמוק מעצת האחיתופל של הטהרנים והצדקנים לסוגיהם וישאיר את ליבון כל ההחלטות בתיק מורכב שהטיפול בו נמשך זמן כה רב, למי שנבחר על-ידי הממשלה (פה אחד!) לרשת אותו כיועץ משפטי לממשלה.
ויועצי האחיתופל מהחינמון, מוטב שימשיכו לקלס את בנימין נתניהו, ולצקצק על סכנות "ההון והשלטון", רחמנא לצלן, אגב קבלת הכסף שנשפך עליהם כמים ממר
שלדון אדלסון.
