ישנן ארבע אפשרויות של מצבים מודיעיניים ומבצעיים בקשר למה שמתחולל בקרב כנופיות הטרור, בין אצל החיזבאללה בצפון ובין אצל החמאס בדרום.
בטרם הבאת האפשרויות, יונחו הנחות יסוד והן:
א. כל מה שמתחולל בקרב כנופיות הטרור הוא מעניינה של מדינת ישראל, בין אם מדובר בכנופיות מוצהרות, כגון החמאס והחיזבאללה, ובין אם ידובר במעין-מדינה שתקום, כי ההגדרה ממש לא תשנה את המהות.
ב. השאיפה של מדינת ישראל היא כי לא יצטבר שום נשק אצל כנופיות הטרור, וכפועל יוצא מהנחה זו - כל מצב בו מצטבר נשק שם, סימן הוא למחדל ביטחוני כאן.
ג. צה"ל יכול לבצע משימות כדי להשיג כל מטרה בשטחי כנופיות הטרור, ורק מגבלות מדיניות מחושבות מגבילות את פעילויותיו.
מתוך נקודות מוצא אלו, מגיעים לארבעת המצבים האפשריים:
א. איננו יודעים כי יש בתחומן של כנופיות הטרור אמצעי לחימה. מצב זה הוא גרוע מבחינה מודיעינית ומבחינה מבצעית כאחד, שכן הכשל המבצעי גרם לכך שיש ברשות כנופיות הטרור אמצעי לחימה, וחבר לו כשל מודיעיני אשר לא חשף מידע זה. מצב כזה קרה בתקופת כהונתו של שר הביטחון הכי הזוי שיכול להיות למדינה במצב מלחמה - הוא עמיר פרץ, אשר העיד על עצמו כי לא ידע כי לחיזבאללה יש בכלל טילים. יובהר כי ייתכן שהכשל המודיעיני לא היה באי ידיעת המודיעין את המצב לאשורו, אלא באי העברת המידע כהווייתו למי שנמצא בראש הפירמידה הביטחונית ואמור לנהל את מדיניות המלחמה לעת צורך, כפי שהיה בפועל ולמעשה.
ב. איננו יודעים כי אין בתחומן של כנופיות הטרור אמצעי לחימה. כאן מדובר במצב שמבחינה מבצעית הוא תקין, אך המודיעין לא מודע לו.
ג. אנו יודעים כי יש אמצעי לחימה ברשות כנופיות הטרור. מצב זה, בו המודיעין עושה את מלאכתו כהלכה - אך ידי מי שאמון על הביצוע כבולות, הוא המצב הכי שכיח במקומותינו, והוא קיים גם עתה: ידוע וברור לזרועות הביטחון הישראלי כי לחיזבאללה מאות מצבורי נשק הכוללים אלפי טילים, חלקם בעלי כושר נשיאה גרעינית, כלומר, אנו יודעים שיש, והכשל המבצעי הוא בכך - שיש. כך גם לגבי החמאס וגרורותיו בחבל עזה - אומנם מדי פעם צה"ל משבש זמנית מנהרה או כמה מנהרות, אך ברור וידוע כי דרך המנהרות מועבר נשק לעזה, ולא רק דרכן. כמו-כן, ברור לאן מגיעים אמצעי הלחימה המוברחים.
ד. אנו יודעים שאין אמצעי לחימה ברשות הכנופיות. מדובר במצב אידיאלי מבחינה ביטחונית, שכן במצב זה, מהבחינה המבצעית - אין אמצעי לחימה ברשות כנופיות הטרור, בין אם לאור כוח ההרתעה של צה"ל ובין אם לאור פעילות אקטיבית, ומבחינה מודיעינית - המצב העובדתי גם ידוע לפרטיו.
בשנים האחרונות חלה התקדמות מהמצב של עמיר פרץ והמלחמה שניהל - מצב א', ועד למצב הנוכחי - ג', כאשר המטרה הינה להגיע אל מצב ד'.
המטרה תושג כאשר נדע אל נכון, כי אין לחיזבאללה ולחמאס טילים, כפי שצריך להיות. המצב האידיאלי אשר צריך להיכון באזור הוא בר השגה, והצעד החסר להגשמתו של מצב זה - הוא זמין, אפשרי ונדרש.
