מי היה מאמין: 65 שנים אחרי קריסתו של היטלר עולה ופורח ברחבי העולם שוק של מזכרות נאציות: לא רק בקרב אוהדים, אלא גם - ולהבדיל אלף-אלפי הבדלות - אצל הקורבנות עצמם.
יותר מכל "מזכרת" אחרת מככב באחרונה שלט "העבודה משחררת", שנגנב מפתח מחנה ההשמדה אושוויץ ונמצא מנוסר, ככל הנראה למטרת אספנות. אבל, מצמרר לא פחות הוא איסופם של סבונים שהופקו משומן-יהודים ושל אהילי-מנורות שנעשו מעורם.
באחד ממסעותי אל מעבר לים צד את עיני, בשוק של ולטה, בירת-מלטה, ספרו של אדולף היטלר, "מיין קאמפף", מתגולל בין יתר המזכרות שהוצעו לאספנים. והיה שם גם ציור-שמן, פרי-מכחולו של הצורר, שמשך את עיניו של כל מי שנזדמן לשוק.
סמלים ועיטורים נאציים שונים מצאתי בשוק הפשפשים של פריז. הרוכל, שהציג אותם לראווה על מדף המרכולות שלו, ידע לספר כי אלו מבוקשים בעיקר בקרב הדור הצעיר דווקא. את צלב הקרס עצמו - סמלו המובהק של המשטר הנאצי - גיליתי בשוק קמדן שבלונדון, עשוי מנחושת ונתון בקופסת-מתכת. למוכר, שהציג אותו לראווה בין שאר חפציו, לא היה, לדבריו, שמץ של מושג ממשמעותו של סמל האימים הזה.
