מר ישראלי כבר לא ילד - הוא כבר בגיל של המדינה וכבר ראה הכל. אך בזמן האחרון הוא טרוד מאוד. בתקופה האחרונה, לא פעם הוא מתעורר באמצע הלילה (או היום) מכוסה זיעה קרה - חלומות רעים הוא חולם.
והנה בחלומו, ארה"ב, המודל התרבותי שלו, ידידתנו הגדולה מפנה לנו עורף ומעדיפה את העולם המוסלמי דווקא כשברור לכל מי שעיניו בראשו שאלה מהווים איום על העולם כולו.
"זה לא יכול להיות..." אומר לעצמו מר ישראלי - "לא מתקבל על הדעת. הרי לא יכול להיות שארה"ב תעדיף את אלה שבזים לה ולערכיה, השורפים את דגליה ומפוצצים את בנייניה, על ידידתה הנאמנה במזה"ת - הידידה שמוכנה לוותר על מהותה, זהותה ומאווייה רק כדי לזכות בידידותה. לא ייתכן שארה"ב לא מבינה מי אשם בסכסוך בינינו לערבים, הם הרי דחו כל פשרה במאה השנים האחרונות ועל כל ויתור הגיבו בתוקפנות.
ואולי בעצם, להם - שם מעבר לים לא הכל ברור, אולי הם עדיין צריכים עוד הוכחות - אז נכיר במדינה פלשתינית ונקפיא את הבנייה ביו"ש. נכון שהמתנחלים הנחמדים יסבלו, אבל עם כל הכבוד, הנודניקים האלה מיהודה ושומרון, עם הדביקות שלהם בכל אות שכתובה בתנ"ך, לא יכולים לסכן את מעמדנו הבינלאומי - גם ככה שונאים אותנו בגללם... עכשיו, לאחר ההקפאה האמריקנים סוף-סוף יקבלו אותנו ואיתם כל שאר האומות וסוף-סוף נוכל להיות עם נורמלי - כמו כולם".
עכשיו כשמר ישראלי נרגע, הוא יכול לחזור אל המציאות היפה שבנה לעצמו...
החסידים מספרים שהאדמו"ר השישי של חב"ד, הרב יוסף יצחק שניאורסון סיפר שאביו הזהירו על שלושה דברים:
1. שלא לרמות את עצמו.
2. שלא לרמות את הזולת.
3. שלא להרשות לזולת לרמות אותו.
כנראה שלא בכדי ראה האדמו"ר להיזהר תחילה מהרמייה העצמית.
- מוגש כחומר למחשבה לכל בעלי החלומות על מגזריהם ונטיותיהם הפוליטיות.
