עשור רע עבר עלינו. כמו שהתחיל העשור החדש, נדמה שלא הולך להיות הרבה יותר טוב. ההיסטוריה היהודית מראה שאנחנו מקבלים הזדמנות - אחת לאלפיים שנה, וזה אומר שהגיע הזמן לעשות, כי אין זמן לחכות.
איך עבר העשור האחרון על החברה הישראלית? - עניים - נהיו עניים יותר, עשירים - עשירים יותר.
- נשים עדיין משתרכות אחרי גברים במדרג השכר, ונדחקות לחלק האחורי של האוטובוס או לרחבה צדדית בכותל.
- ערבים עדיין שווים פחות, הרבה פחות, וגם החרדים לא שווים הרבה.
- בבתי הספר מקפידים על חינוך התלמידים לגיוס ולוחמנות, אבל גם על חינוך של צוות המורים וההנהלה למאבק באלימות ובכוחנות.
- ביחד עם הבורסה פשטו את הרגל גם עמותות רבות, בעיקר כאלה העוסקות בשינוי חברתי. העמותות העוסקות בחסד דווקא די משגשגות.
- את המחלות הישנות החליפה שפעת חזירים, וסל התרופות הצטמצם לטובת טיפולי שיניים חלקיים.
- השמאל קרס, הימין שלא עבר לקדימה הפך לכמעט פשיסטי.
- רק בארה"ב בחרו באדם שחור להיות נשיא, ופרופ' עדה יונת זכתה בפרס נובל ובחיבת העם היושב בציון בשל הפריזורה המרושלת והאופי המלבב, עד שהעיזה להביע עמדה לגבי שחרור אסירים ביטחוניים.
- גלעד שליט כבר שלוש וחצי שנים בשבי ולא רואים את הסוף, רק בעירק משחררים אסירים תמורת שבויים.
- יש הקפאה בהתנחלויות, חוץ מעניין קטן של בניית 3,000 יחידות דיור, ועוד בנייה בירושלים המזרחית.
- שלום אין לנו, וגם לא נראה באופק, מלחמות דווקא היו.
- ממשלה אמיצה גם אין, אבל חברי כנסת תאווי-פרסום, שרים תאווי-מנעמים ואישי ציבור בחקירות - דווקא יש ויש.
- אצלנו נלחמים באלכוהול ובאלימות, מטילים אחריות על נאנסות, ומוזילים את מחירי האלכוהול מתוצרת חוץ. מורידים את המע"מ - ומיד מעלים את מחירי המים.
- לפחות הצלחנו להוריד את מספר ההרוגים בתאונות הדרכים.
מה יהיה בעשור הבא עלינו (לטובה?!)? העשור החדש נפתח בשני מקרי רצח של ילדים - תינוקת וילד בן שבע, וראש הממשלה הקים מיד צוות להגנה על שלום ילדינו.
שמעון פרס, נשיא המדינה, ביטא כנראה את מדיניות ה"זעזוע" של נבחרי הציבור, עם פרוץ העשור השני של האלף השלישי, בדרך הטובה ביותר: "כל העם צריך להתגייס, איש-איש - חובה על כולנו יחד להיות מזועזעים ולהפיק את הלקחים הנדרשים, כדי שילדינו ירגישו ויגדלו בסביבה בטוחה".
ועכשיו מסתבר שגם "על צד שמאל" עובר למצב הקפאה - ממש כמו המצפון החברתי, ועצם העשייה של רוב העם.
כל עוד נהיה כולנו "מזועזעים" כפי שהורה לנו פרס, כל עוד נסתפק בזעזוע, המציאות רק תלך ותידרדר.
הגיע הזמן - כי אין זמן, הגיע הזמן ש: נפסיק לקוות לטוב ונתחיל לעשות;
שנבין שאין שלום בלי צדק ואין צדק בלי שלום;
ניקח אחריות אישית על הזירה הפוליטית ונתפקד למפלגות;
שנקים מפלגה או נהפוך לכוח של ממש באחת קיימת;
שנדרוש מנבחרי הציבור לקיים את שהבטיחו;
שנפסיק לדבר, להתמרמר, להתייאש ולטמון ראשנו בחול.
כי הגיע הזמן לעשות.
