הנהג הישראלי המצוי קנה לעצמו, זה מכבר, שם רע בהתנהגותו הקלוקלת על הכביש: הוא מצפצף על חוקי התנועה, נוסע באור אדום, אינו מציית לתמרורי האזהרה של "עצור" ו"מתן זכות קדימה", לא מאותת, חותך בפראות רכב אחר ונמנע מלשמור מרחק ראוי ממנו.
במקרים רבים הוא גם אינו עירני דיו ונרדם על ההגה. במצב שכזה, אין תמה שהוא מחזיק בשיא עולמי של תאונות-דרכים.
וכאילו לא די בכל אלה - הנהג המצוי גם מתעלם, לא אחת, מן הנעשה על הכביש. במקום להתרכז במה שמתרחש בו, הוא משתמש, חופשי-חופשי בעת נהיגתו, בטלפון נייד, ללא דיבורית ואוזניות; מפנה ראש ליושבים בספסל האחורי, מעביר מוצץ או בקבוק לילדו הזאטוט, מכוון רדיו, מתעסק במכשיר-ניווט, מתפעל מתגים בלוח המחוונים שבמכוניתו, מעשן כשהוא נוהג, מתבונן בתאונה המתרחשת ממולו, או מסתקרן מפעילות משטרתית בדרכו; אוכל, שותה ומתגלח כאילו הוא בבית; ואם המדובר בנהגת - זו גם אינה בוחלת להסתרק ולהתאפר בעת הנהיגה, ובלבד שלא להפסיד, חלילה, זמן יקר.
פיתויי הטכנולוגיה אל המצב העגום הזה של היסח הדעת מתווספים שלטי-פרסום, המתנוססים בצידי הדרכים והמפתים את הנהג להתבונן בהם בעת נהיגתו - ובלבד שלא ישעמם לו. אבל הגדילו לעשות יצרניות המכוניות והטכנולוגיה, שמצאו מקום חדש להציב בו מחשב מתוחכם, המתחבר לאינטרנט: זה מוצב אחר כבוד אל מול הנהג, ליד לוח המחוונים. את הלהיט החדש הזה החליטו ענקיות הטכנולוגיה, אינטל וגוגל, להעביר מן הבית היישר אל האוטו. בכך הן רואות אפשרויות-צמיחה ורווח מעבודה, בשיתוף-פעולה עם יצרניות המכוניות, ובלבד כדי שיוכלו ליצור את הדור הבא של מכשירים מתוחכמים, שהנהג לא יוכל לעמוד בפניהם.
בתערוכת האלקטרוניקה לצרכן, שנערכה בעצם הימים האלה בלאס-וגאס, הציגו החברות מוצרים שאפתניים, כמו מסך של 10 אינץ', שימוקם מעל לידית ההילוכים ויציג סרטי-וידיאו, מפות ועמודי אינטרנט. המוצרים החדשים האלה אמורים, אומנם, למנוע מהנהג לצפות בסרטים בעת שמכוניתו נוסעת, אבל אחת המערכות תאפשר לו להשיג מידע בזמן הנהיגה, כמו למשל, על ביקורות של מסעדות ואפשרויות של מוזיקה, באמצעות נגיעתו במסך.
מומחים לבטיחות, שכבר צופים את הרע הנולד, קובעים במפורש כי החברות מעלימות בכך עין ממחקרים, המזהירים מפני הסכנה הגלומה בהסחת דעתו של הנהג בזמן נהיגתו. רק זה עוד חסר לנהג הישראלי שלנו, שממילא איננו מרוכז דיו.
