בארץ בנות היענה פשטה השמועה. אמצעי התקשורת הכתובה והמשודרת התמלאו ידיעות, כתבות וראיונות עם אלופי היענים, שרי היענים בעבר, בהווה ובעתיד. השמחה הייתה גדולה. כל אחד התהדר בהישג ובהצלחה. נמצאה התשובה ויש פתרון לאיום הרקטות, הטילים והפצמ"רים על ישובי קווי העימות בדרום ובצפון ולהגנת העורף והמדינה כולה. המסר עבר כשריפה בשדה קוצים: "אפשר כבר להוציא את הראשים מהחול!".
בניגוד לכל רואי השחורות הפסימיים בנשמתם, שהפחידו בקמפיין אגרסיבי, שמערכת "כיפת ברזל" לא תיתן תשובה לאיומים על מדינתנו, הוכח באותות ומופתים שהיא עובדת וכי תושבי קו העימות יכולים להתחיל לישון בשקט.
בשיא החגיגות הופיע אלוף (במיל.) פרופסור
יצחק בן-ישראל והילל את כיפת הברזל וביצועיה כאילו אלטרנטיבת מערכת הלייזר אינה קיימת. אותו יצחק בן-ישראל, אולי שכח שב-29.12.06 בראיון אצל יועז הנדל ב"מקור ראשון" תמך נלהבות במערכות הלייזר ובטכנולוגיה שלהן כתשובה העדיפה ליירוט הטילים והרקטות המאיימים עלינו (ראה ציטוט דבריו בסוף המאמר). לא ברור אם השינוי בעמדתו נובע, לפי טענת מקורות המגדירים עצמם כיודעי דבר, ממינויו ליועץ למדינה, שחתמה עם רפא"ל על עסקה לרכישת "כיפת ברזל" בתנאי, שצה"ל יצטייד בה.
כשהסתיימה ההילולה, נשארו בעצם כמה שאלות פתוחות עליהן עדיין יש לקבל תשובה ממקבלי ההחלטה לזרוק לפח את אלטרנטיבת הלייזר, שפותחה ונוסתה בהצלחה מלאה והעדיפו על פניה את "כיפת הברזל":
1. איך מערכת "כיפת ברזל", בגלל זמן התגובה שלה והמהירות של הטיל התוקף ביחס לטיל ה"כיפה", תגן, כפי שנטען בפרסומים, על ישובי עוטף עזה? זאת בשעה שלפי נתוניה הטכניים לא תוכל ליירט קסאמים עד טווח של 4.5 ק"מ מהגבול ורקטות אחרות מהירות יותר, כמו גראד משופר, גם עד 16 ק"מ. טווחים בהם נמצאים כל ישובי עוטף עזה ואף אשקלון?
2. בניגוד לפרסומים קודמים, לפיהם יזדקק צה"ל להגנת עוטף עזה לשתי סוללות כ"ב (כיפת ברזל), הרי שלפי הפרסומים המעודכנים הוא יזדקק להצבת 20-17 סוללות, כשליישובים המרוחקים יותר יידרשו עשרות סוללות נוספות. כל זאת עדיין לא מתייחס כלל להגנת גבול הצפון. בשתי החזיתות תידרש גם הצבת סוללות של "שרביט קסמים" - מערכת, שלפי הפרסומים, אמורה מערכת הביטחון לפתח ולהציב נגד רקטות הנורות מטווח בינוני. מדובר בהשקעה אדירה של כסף, שכל תקציב המדינה לא יוכל לכסות.
3. ליירוט בטוח של קסאם, שעלותו אפסית, דרושים לפחות שני טילים של כ"ב, שעלות כל טיל 100,000-50,000 דולר (תלוי את מי שואלים!). לא צריך להיות גאון במתמטיקה כדי לחשב את העלות האדירה של יירוט רק חלק מ-50,000 הרקטות והטילים המאיימים על המדינה מדרום ומצפון.
4. מערכת כ"ב לא תיתן כלל תשובה - לא מבצעית ולא כלכלית - לפצמ"רים!
5. נטען, שמערכת כ"ב, באמצעות המכ"ם המשוכלל, יודעת לאתר וליירט רק רקטות אשר אמורות לנחות ולפגוע באזורים מאוכלסים. פירושו של דבר, שחקלאים ותושבים אחרים הנמצאים מכל סיבה שהיא (עיבוד שדות, טיולים וכולי) בשטח שאינו מאוכלס יופקרו לגורלם או שיידרשו שלא לצאת מ"תחום המושב". הבעיה הפסיכולוגית של הפחד והחרדה של האוכלוסיה לשמע ירי רקטות לא תיפתר משום שהם לא יידעו את מיקום הפגיעה המשוער, שאולי המכ"ם ידע.
6. את מערכות היירוט הקינטיות - מבוססות הטילים, יהיה צורך לשדרג באופן פרמננטי על-פי התקדמות ושיכלול האיומים, כפי שכיום משדרגים את חץ 3. כלומר, השקעה כספית בלתי-נגמרת.
7. ביירוט של טיל על-ידי טיל יתפזרו חלקי או רסיסי הטילים לעיתים מעל היישובים. חמור יותר יהיה המצב במידה שהטיל התוקף יהיה חמוש בראש קרבי כימי, ביולוגי או אחר.
לכל הבעיות שפורטו לעיל יש למערכות היירוט מבוססות הלייזר תשובות עדיפות גם באספקט המבצעי וגם הכלכלי.
מערכת הביטחון ורוב כלי התקשורת כמעט לא התייחסו אליהן במסגרת חגיגות "שמחת כיפת הברזל", ובמדינת בנות היענה אין ולו סימן של מחשבה שנייה והאופוריה (המדומה) חוגגת.