|
אף אחד לא התחרט על מניעת הפלה
|
|
|
ההיריון הוא פלא טבע, אך לא תמיד הוא מגיע אל סופו בשלום. רבים מההריונות מסתיימים בהפלה עצמונית, ומספר ההפלות עולה עם גיל האישה. רוב ההפלות מתרחשות עד השבוע ה-12 להריון (=בשליש הראשון). בהפלות טבעיות מוקדמות נמצא בדרך כלל שהעובר לא היה תקין מבחינה כרומוזומלית; קיים כנראה מנגנון מסוים, שעדיין אינו ידוע, הגורם לגוף לזהות התפתחות לא תקינה של העובר ולגרום להפלתו. בארבעים הימים הראשונים של ההיריון נחשב העובר על-פי התלמוד כ'מיא [=מים] בעלמא', וגם רבים מן הפוסקים הסוברים שאיסור ההפלה הוא מדאורייתא - נוטים להתיר הפלה מוקדמת כזו, אולם רק כאשר קיים 'צורך גדול' להפיל את העובר. מאידך, כל הפוסקים תמימים בדעתם שאין להפיל עובר 'בר חיות' שנמצא ברמת התפתחות כזו שהוא עשוי לחיות גם מחוץ לרחם. גיל זה הולך ויורד עם ההתפתחות הרפואית והטכנולוגית, והיום הוא כבר אי-שם בסוף החודש החמישי להריון. אין כלל מחלוקת על כך שחיי האם קודמים לחיי העובר כשההיריון מסכן אותה; אולם מרגע שהתינוק נולד, 'משהוציא את ראשו', זכותו לחיים שווה לזכותה של אמו, 'ואין דוחים נפש מפני נפש'. שאלות בנושאים אלו הן כדיני נפשות ממש, ואין להיחפז בהן בקבלת החלטות; חובה להתייעץ גם עם פוסק הלכה לפני כל ההכרעה. אגודת 'אפרת', שיש לי הכבוד להיות חברת הנהלתה, פועלת למנוע הפסקות הריון שנובעות מקושי כלכלי וטכני, כאשר האם והעובר בריאים; אנשי האגודה מייעצים, ממליצים, מסייעים, מעודדים, ועושים ככל שביכולתם כדי שלא יומתו יהודים קטנים אלו עוד בטרם נולדו. בכל שנות עבודתי זכיתי לראות רק הורים מאושרים לאחר ההחלטה להימנע מהפלה. ידוע הסיפור על 'ילדי המים' של ד"ר שיבא, מייסד בית החולים בתל השומר (שנקרא כעת על שמו): כשהיו באים אליו בראשית ימי המדינה בני זוג, ובפיהם בקשה להפיל את הילד מסיבות של קשיי פרנסה - היה נותן לאישה זריקה ובה מעט מים מזוקקים, ולאחר חודש-חודשיים כשהאישה הייתה חוזרת, היה מתנצל שהזריקה לא פעלה ושעתה מאוחר מדי... לימים התגאה מאוד במאות 'ילדי המים' האלו שזכה להציל; תמיד טען שלא היה אף הורה שבדיעבד כעס עליו על תרמית זו!
|
|
מה משמעות המילה 'הפלה' - להפיל, לגרום למשהו חי ליפול מתוך הגוף הנשי ולמות. התורה שמה דגש על כך בפרשת משפטים פרק כ"א כב: "וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו בַּעַל הָאִשָּׁה וְנָתַן בִּפְלִלִים". עצם זה שאנשים פגעו באישה הרה זהו עוון פלילי ויש לפצות את הנפגע. ומיד ממשיכה התורה ואומרת עד כמה האסון קשה: (כג) "וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ", דהיינו, אם הוולד מת כתוצאה מהפגיעה יש נגד הרוצח דין הורג. מה צריך לנו יותר מכך כדי להבין שוולד במעי אמו חי ונושם? את זה כבר ידעו אבותינו לפני עידן האולטרא סאונד. היום, כשמיד עם תחילת ההיריון רואים את התנועות ואת החיות של העובר יש בכלל שאלה? ודי לראות את פירושו של הריב"א ולהבין בעברית פשוטה שיש כאן רצח של ממש.: "לאו מפילות נינהו וא"כ לחייב מיתה נוגף אשה על הולדות שהרג, וי"ל דאין חייבין מיתה על שום בריה עד שיצא לאויר העולם כדמוכח בערכין כפ"ח. וא"ת והלא נהרג עליו דכתיב שופך דם האדם באדם דמו ישפך ואמרינן איזה הוא דם האדם שהוא באדם הרי זה עובר שבמעי אמו ומי איכא מידי דבן נח מוזהר עליו וישראל לא, וי"ל שאני בן נח דאזהרתו זו מיתתו ולכך נהרג על מה שישראל אינו נהרג". הוולד שנוצר במעי אמו יצור חי הוא, וניתן היום במכשירים המדויקים שיש בידינו לראות זאת ולהיווכח בכך שמדובר ביצור חי. יש גם ארגון אפרת שמסביר ומרצה בנושא ותומך לכל מי שרוצה שלא לעשות הפלה, כך שלא ניתן להתחמק בתירוץ 'לא ידענו שזה עובר חי' כולם מודעים לכך ולכן דין הרוצח המבצע הפלה רע ומר. אין יכולת לומר שביצוע ההפלות מעכב גאולה, אבל האכזריות שמלווה במעשים אלו, אכזריות הרופאים לשקר לבחורות הצעירות שמאמינות לו רק בגלל שהוא רופא, הם הגורמים לעיכוב הגאולה, וליד זה ככלל, הקלות הבלתי נסבלת בה רוצחים ילדים לחיים על-ידי ריטלין הניתן ביד חופשית והנלקח על-ידי הורים ללא מחשבה קלה על חומרת המעשה גם היא מהמעכבות גאולה.
|
|
שפה מקולקלת שמרחיקה את הציבור
|
|
|
"ההפלות מעכבות את הגאולה" - וכי ההפלות מעכבות את הגאולה באופן מיוחד?! האם הזלזול בשפיכות דמים ברשות הרבים, בכבישים, גם על-ידי יראים ושלמים איננו מעכב את הגאולה?! האם שפיכות הדמים ברחובותינו שאין יום בלא רצח, רצח רודף רצח, תמיד האחרון אכזרי מקודמו. האם זה לא מעכב את הגאולה?! האמירה "מעכב את הגאולה" מסוכנת משני היבטים. בחברה שמונעת על-ידי היגיון אפשר לדבר על עיכוב כשיודעים מתי הזמן. אנחנו יודעים על גאולה רק שיש "בעיתה" ויש "אחישנה", איננו יודעים על ה"בעיתה" אז קשה לדבר לא על "אחישנה" ולא על מעכבים כאלה או אחרים. אני חושש שבכל מקום בו ההתמודדות קשה אנו מגייסים בצו שמונה את המשיח. אנחנו יודעים שככל שאנו מרבים טוב בעולם, אנחנו מתקרבים אל משיח צדקנו ומקרבים את הגאולה, שהרי עולם גאול הוא עולם שבו יש הרבה הרבה טוב. כל מעשה רע באשר הוא מרחיק אותנו מהגאולה. זו יכולה להיות הפלה, הונאה או הונאת הגר. הניסיון לימד שעדיף לדבר על טוב שמקרב ועל רע שמרחיק ולא לנסות ולפרק את המילים - לקבוע זה רע מאוד ומעכב וזה מצויין ומחיש. האמירה שדבר מסוים מרחיק ודבר אחר מקרב את הגאולה, מפחידה אותי לא רק מפני שאני חושב שאיננה נכונה אלא שבסופו של חשבון היא אינה עומדת במבחן והנזק רב על התועלת. יתירה מזאת, באוזני ציבור רחב בחברה הישראלית שחשוב להשמיע באוזניו את ההתנגדות להפלות, אם אנו מדברים על גאולה וכד' אז איבדנו אותו. האיום או הפיתוי בעזרת משיח וגאולה פוטרים אותנו מההתמודדות האמיתית, לשכנע את החברה הישראלית בבעייתיות שבהפלות, שהרי הכל הוא רק להביא גאולה. עלינו לדבר בשפה שגם מי שאיננו מצפה למשיח יבין שיש בעיה בהפלות. בנושא זה יש לנו מה להגיד גם לישראלית והישראלי החילוני. להציג את הבעיה בשפה ישראלית-יהודית האומרת שריבוי ההפלות יוצר זילות של חיי אדם בטווח הארוך. שהקלות הבלתי נסבלת של הפלות יוצרת קשרים לא אחראים בין גברים לנשים, יחסים מזדמנים, זו מציאות מקולקלת בכל חברה דתית או חילונית.
|
|
