|
אלימות על-רקע אידיאולוגי (רקע רגשי)
|
|
המערכת הרגשית היא המערכת הלא מודעת רבת העוצמה שלנו. יש לנו שני סוגי זיכרון: הזיכרון המודע אליו אנו מודעים והזיכרון הרגשי הלא מודע. רגשותינו מנתבים אותנו ליישם את הזיכרון הרגשי הלא מודע המוטמע בנו ללא שיקולי כדאיות ומבלי שאנו מודעים לכך. תגובות רגשיות יכולות גם הן לגרום לאדם לפעול באלימות כדי להגן על אמונותיו וערכיו. תהליך כזה יתרחש רק אם הזיכרון הרגשי הלא מודע של האדם כולל אפשרות פעולה כזאת. האופן בו אנו תופסים ומפרשים מידע, מושפע באופן מכריע מעולמינו הרגשי הלא מודע. לדוגמא: אנשים משתי קצוות הקשת הפוליטית יפרשו בצורה שונה מהותית את אותן עובדות אובייקטיביות. הם יושפעו באופן מכריע מהאידיאולוגיה המוטמעת בהם. הם לא יוכלו כלל לייחס חשיבות לטיעונים המנוגדים לעולמם הרגשי הלא מודע, גם אם הם בעלי חשיבות אובייקטיבית. אנשים בעלי זיכרון רגשי לא מודע, הכולל תגובות אלימות כאמצעי לגיטימי, לא יוכלו כלל לייחס חשיבות לטיעונים השוללים אלימות. הם יתפסו טיעונים כאלו כטפלים. כאשר מוטמע באדם זיכרון רגשי בעייתי הכולל תגובות אלימות כאמצעי לגיטימי הוא יפעל באלימות. אלו פשעי אלימות על-רקע אידיאולוגי או על-רקע רגשי. דוגמה קיצונית לפשעי אלימות כאלו הינה ארגוני טרור המושתתים על בסיס אידיאולוגי קיצוני, ובשם האידיאולוגיה הזו מבצעים מעשי אלימות מחרידים. אציין, ששימוש בסמים מעוררים כגון קוקאין עלול לגרום לתחושת פרנויה שעשויה לגרום לתגובות אלימות. במקרה זה האדם יחוש מאוים ונפחד והתנהגותו תנותב על-ידי התגובות הרגשיות הקיצוניות שלו. גם כאן, תגובות אלימות יתרחשו רק אצל אנשים שעולמם הרגשי הלא מודע כולל תגובות כאלו. קיים הבדל מהותי בין אדם המצוי ברמת עוררות רגשית נמוכה מאוד ומגיב באלימות כתוצאה מדחפים תוקפניים לא מרוסנים לבין אדם הפועל באלימות כתוצאה מתגובות רגשיות. כדי לטפל באלימות של אדם, יש לברר תחילה האם הסיבה להתנהגות הבעייתית נובעת מזיכרון רגשי בעייתי או מלקות רגשית, ובהתאם לכך לקבוע מה הטיפול המתאים. אבחון נכון בתחומים רבים ולגבי תופעות נפשיות רבות, יוביל לטיפול נכון ויעיל.
|
|
הדוגמאות הבאות ימחישו לנו את חשיבות הפעילות הרגשית. (אני לא משווה חלילה בין מקרי אלימות ובין המקרים המתוארים, אלא מציינת זאת לצורך המחשה): - ילדים יתנהגו בצורה הרבה יותר מאוזנת ונעימה כאשר יחושו התרגשות מפעילות מהנה מאשר במצב בו הם יהיו משועממים. כאשר יהיו חסרי מעש ומשועממים, הם עלולים לפעול באימפולסיביות ובזחיחות ואף לנהוג באלימות;
- מורה שיסקרן את תלמידיו ויעניין אותם, יהיה צפוי להרבה פחות הפרעות ממורה שיגרום לתלמידיו להשתעמם.
אין זה מקרה שהתופעות הנגרמות מסמים מדכאים, זהות לאלו שמאפיינות הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות, הפרעת אישיות אנטי סוציאלית ואוטיזם ברמות עוצמה שונות. תסמונות אלו נובעות מרמת פעילות רגשית נמוכה ולכן תרופות מעוררות, שמעלות את רמת הפעילות הרגשית, מסייעות להם. יש להדגיש, שלא כל בעלי התסמונות האלו יהיו אלימים, כפי שיוסבר בהמשך.
|
|
המערכת הרגשית מרסנת את הדחפים
|
|
המערכת הרגשית היא זו שמרסנת את הדחפים. לראיה, הפחתת רמת הפעילות הרגשית באמצעות סמים מדכאים, גורמת להגברת הדחפים. תרופות מעוררות (שמעלות את רמת הפעילות הרגשית) מסייעות לבעלי תסמונות הנובעות מרמת עוררות נמוכה, כגון הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות לרסן את הדחפים - לדחות סיפוקים ולהימנע מהתנהגות אימפולסיבית ולא מאוזנת. עובדות נוספות תומכות בכך. כאשר אדם מצוי במצב של רמת פעילות רגשית נמוכה (רמת עוררות רגשית נמוכה) מאוד הוא זחוח, חש ריקנות רגשית ופועל מתוך דחפים בלתי מחושבים. המערכת הרגשית פועלת באמצעות מנגנון העברה ופעילותה מותנה בהטמעת זיכרון רגשי לא מודע. בתחומים בהם לא הטמענו זיכרון רגשי רלוונטי, לא נוכל לתפקד ולתפוס מידע ביעילות. (למשל - אדם אחד יהיה בעל קסם חברתי, אחר יפגין התנהגות חברתית מגושמת למרות מאמציו). אדם שלא הטמיע זיכרון רגשי לא מודע מספק, יהיה בעלת רמת עוררות רגשית נמוכה. אדם שלא הטמיע זיכרון רגשי השולל אלימות - לא יוכל לרסן את דחפיו וייטה לאלימות. כפי שראינו, אדם בעל התנהגות תקינה ומאוזנת שיצרוך סמים מדכאים, שיפחיתו את הפעילות הרגשית, יהיה בעל קושי דומה. התפקוד הרגשי הוא ספציפי ומותאם לעולם הרגשי הייחודי של האדם, אנשים בעלי רמת עוררות רגשית נמוכה, ובכללם בעלי התסמונות שהוזכרו, שהטמיעו זיכרון רגשי השולל אלימות, לא יהיו אלימים. יש לציין שתופעות בעייתיות נוספות נובעות מקושי לרסן בריסון הדחפים: וביניהן התמכרויות שונות. אדם, שרמת הפעילות הרגשית שלו נמוכה מאוד, חסר מחסומים ערכיים שמרסנים את דחפיו התוקפניים ולכן הוא עלול להגיב באימפולסיביות ובאלימות. אדם המצוי במצב כזה ופועל מתוך דחפים תוקפניים, יתקשה להסביר את המניעים שגרמו לו להגיב באלימות. זיכרון רגשי לא מודע ניתן להטמיע באמצעות תהליכי הטמעה רגשית. הטמעה כזו תסייע מאוד לטיפול בתופעות הבעייתיות הנובעות מלקות רגשית קיצונית, ובכללן אלימות והתמכרויות. אנשים בעלי רמת עוררות רגשית נמוכה שיטמיעו זיכרון רגשי רלוונטי, יוכלו לרסן את הדחפים טוב יותר. אציין, שאצל אנשים בעלי רמת עוררות נמוכה, תהליך כזה ידרוש טיפול בתרופות מעוררות (בפיקוח רפואי).
|
|
מה קורה לאנשים בעלי התנהגות מאוזנת, שמדכאים אצלם את המערכת הרגשית? כדי לענות על שאלה זו נבחן את השפעתם של סמים מדכאים כגון אלכוהול והרואין. סמים אלו מפחיתים (או מדכאים) את הפעילות הרגשית. יש לשים לב: הם לא גורמים לדיכאון ולא מפחיתים את רמת הפעלתנות, כפי שנהוג לחשוב. סמים מדכאים, כדוגמת הרואין ואלכוהול, גורמים לתופעות נפשיות וגופניות מובהקות. ביניהן: לקות ערכית, קושי ביישום והטמעה של ערכים וכללים חברתיים, אימפולסיביות, קושי בדחיית סיפוקים, רדידות רגשית, קשיי תקשורת, קושי באיתור סכנה, סרבול מוטורי ועוד. מינון גבוה יגרום גם לנטייה לאלימות, להתקפי זעם ולחוסר יכולת לתקשר. צרכני הרואין ואלכוהול, שהינם סמים מדכאים, נוטים להיות אלימים ואימפולסיביים. לעומת זאת, נטייה לאלימות אינה מופיעה אצל צרכני סמים מעוררים כגון קוקאין. היות וגם צרכני סמים מעוררים מעוניינים בסם, אך אינם נוטים להפגין אלימות, ניתן להסיק שהגורם לתוקפנות הוא דיכוי המערכת הרגשית על-ידי הסם ולא הרצון להשיגו. כאשר אנו מדכאים (או מפחיתים) את הפעילות הרגשית - האדם מתקשה לפעול בצורה מאוזנת, מתקשה לדחות סיפוקים והופך לאלים. נוכל לחוש ולהבין זאת גם בצורה אינטואיטיבית. אנו יודעים שאנשים שהטמיעו ערכים מתאימים, יימנעו מאלימות. במקביל, אנו חשים ובצדק, שאנשים אלימים הם חסרי ערכים. הטמעה ויישום של ערכים נעשים על-ידי המערכת הרגשית.
|
|