האיומים שהשמיע השבוע
אהוד ברק כלפי הנהגת החמאס בעניין הירי על ישראל הם קריאה לח'אלד משעל לקחת אחריות על שטח עזה הנמצא בריבונות שלו. לא מפליא, אחת ההגדרות לשלטון היא הבלעדיות שלו על כלי הנשק במדינה. ביבי יודע זאת ובכל פעם שהוא שולח מישהו לאיים, הוא בעצם מחנך את המנהיגים הצעירים בעזה איך לקבל מדינה משלהם.
רבין ופרס הפכו את הפלשתינים מפזורה לעם בהסכמי אוסלו וביבי הוא זה שייתן להם מדינה. הסיבה לא תהיה לחץ אמריקני, חוסר ברירה או זכויות אדם. זה יקרה בגלל שראש ממשלת ישראל מבין שזו אסטרטגיה נכונה. (למוסר, להגינות, או לחנופה אין קשר למאמר.)
רווחה כלכלית תביא לשימוש באמצעי מניעה כל צבא בנוי על שני עקרונות: חיילים שיילחמו וצרכנים שיניעו את הכלכלה. מבחינתם של הפלשתינים, בכל שנה שעוברת הם צוברים יתרון על ישראל ברכיב הילודה. תצרפו לתושבי עזה את תושבי איו"ש וערביי ישראל, ותקבלו משוואה שהנעלם היחיד בה - הוא מתי צה"ל יהפוך לזיכרון מעומעם בעברו של העם היהודי שיחיה כנראה שוב, בגולה.
אם המטרה של מדינת ישראל היא לשרוד, היא צריכה להילחם ביתרון המובהק של אויביה, ורווחה כלכלית היא אחד החסמים הבולטים ביותר שיש לילודה. ביבי מבין זאת ומדינה פלשתינית עצמאית עם מערכת כלכלית יציבה, יכולה לספק סיבה טובה לנשות פלשתין להתחיל להשתמש באמצעי מניעה. מערכות הגנה כמו כיפת ברזל, עופרת יצוקה או חומה מתחת לאדמה, הן פתרונות טקטיים זמניים,
שני ילדים וחתול לא יספיקו לשמור על ישראל בעתיד.
מדינה פלשתינית תוביל להסכם שלום השלום במזרח התיכון יישאר כנראה בגדר שאיפה גם בשנים הקרובות, ומה שיקבע הוא מאזן האימה. ביבי רוצה לשנות את הזירה ולהעביר את המלחמה משדות הנגב המערבי למסכי הבורסה בתל אביב ובעזה, לשם כך הוא צריך להקים לפלשתינים מדינה ולתת להם מספיק זמן לבסס כלכלה.
שינוי כזה יוכל להביא שקט גם לישראלים וגם לפלשתינים לתקופה מספיקה, אשר בסופה אולי ייחתם הסכם שלום אמיתי, כזה שיאפשר לנו לחיות יחד. המהלכים הצבאיים מצידה של ישראל בעתיד הקרוב יתמקדו כנראה באיומים ובפעולות הגנתיות בעצימות נמוכה, ספיגה היא טקטיקה ליצירת מדינה בצד השני. וזה בדיוק, מה שביבי רוצה.
