"והוצאתי... והצלתי... וגאלתי... ולקחתי...
והבאתי אתכם אל הארץ" (ו, ו-ח)
"אנוכי ארד עמך מצרימה ואנכי
אעלך גם עלה" (בראשית מו, ד)
אין יום שאין קללתו מרובה מחברו בעמודי הכרוניקה המוקדשים לפשיעה הקשה בישראל. כמעט מדי לילה נרצח מאן-דהו על-ידי 'ידידו' משכבר הימים. חלק מתיאורי הרצח הם זוועתיים במיוחד, מן הסוג שלא שמעתן אוזן מעולם בתקשורת הישראלית. ולא רצח בלבד אלא פשיעה מטורפת בתחום המין והסטיות; שחיטות, שיסוף, ביתור, אינוס לפני ואחרי, פדופיליה וכיו"ב. חלק מאירועי הפשיעה הנוראית מתרחשים בחסות אדי אלכוהול, ובתמהיל שתיינות ושיכרות שלא הכרנו מעולם בישראל. ומי יודע מה ילד לילה בשבוע שבין כתיבת השורות לבין קריאתן?
אין לי פיתרון קסם, וגם לא תרופה קונבנציונלית, פרט כמובן לחינוך וחינוך וחינוך, שלוש פעמים ביום במשך 30 שנה. אינני מקנא לא בשירותי הרווחה, לא במשטרת ישראל ולא במערכת השפיטה והכליאה אשר אמורים לטפל ולעסוק בפשיעה חייתית זו, הגואה בעולמנו האכזר, הנהנתני והמתירני.