נתניהו לא פילג (נכון להיום) את קדימה, אבל פתח בתוך המפלגה היריבה את תיבת פנדורה. לא מן הנמנע שזו הייתה נפתחת בכל מקרה, במוקדם או במאוחר. רבים שמו לב לעובדה שהיא נפתחה, אך רק מי שמתבונן מקרוב מבחין כי לתיבה תחתית כפולה. בעצם, לתחתית מספר שכבות.
אמש הופיע
שאול מופז בכינוס פעילים בקריית מלאכי. הכינוס נועד לחזק את תביעתו של מופז להקדים את הפריימריז על ראשות המפלגה. הכותרת הייתה "פריימריז בשנת 2010".
מופז תבע תחילה פריימריז תוך שלושה חודשים. השבוע העלה
עתניאל שנלר הצעה שהוצגה כהצעת פשרה: פריימריז בעוד חצי שנה. ביום חמישי הבא מתכנסת ועדת המפלגה בראשות
צחי הנגבי. על סדר יומה, בין היתר, שני נושאים: חידוש המפקד והתביעה להקדמת הפריימריז.
כאן מתגלה התחתית הכפולה והמכופלת של תיבת פנדורה המפלגתית, שכן שאלת הפריימריז ושאלת המפקד הן בבחינת כלים שלובים. לכאורה, רק למופז עניין להקדים את הפריימריז או להעמיד פנים שהוא רוצה להתמודד כבר היום על ראשות המפלגה. אלא שהסיפור מורכב בהרבה: מספר חברי סיעה, כולל בכירים דוגמת
אבי דיכטר, מגלים עתה עניין בהקדמת הפריימריז, כשהמטרה היא למנוע שינויים דרסטיים בגוף הבוחר, כלומר בקרב מתפקדי קדימה.
"טעיתי כשהסכמתי למינויו של רמון ליו"ר מועצת קדימה", הודה השבוע אבי דיכטר בשיחה פרטית עם אחת מחברות הסיעה. בת שיחו, שלאו-דווקא נמנית עם תומכי מופז, נמנית עם קבוצה הולכת וגדלה של חברי סיעה שיוזמותיו ופעילותו של רמון מדליקות אצלם לאחרונה נורה אדומה. רמון יודע רק להרוס, אומרים בסביבתו של מופז. הוא יהרוס את קדימה כפי שהרס את העבודה. גם מחוץ למחנה מופז ההתמרמרות נוכח המהלכים של יו"ר המועצה מקבלת לאחרונה ביטוי מוחשי ביותר.
ביום שני בשבוע שעבר, כשתבע מופז להקדים את הפריימריז, הציעה לבני לערוך הצבעה בסיעה כשהיא בטוחה לחלוטין שידה על העליונה. מי שמנע את ההצבעה היה זאב ביילסקי. ביילסקי ידע לקרוא את המפה ונזהר משבירת הכלים. במצב הרגיש שבו מצויה היום קדימה, הכרעה שרירותית עשויה לשמש עילה לפרישה של ח"כים ממורמרים, עם מופז או בלעדיו.
השבוע לא נידונו בישיבת הסיעה שאלות פוליטיות. הישיבה התנהלה בשקט מתוח, כשהוויכוחים נשארים מתחת לשולחן. אבל כלל לא בטוח, אומר אחד מהח"כים, שהשבוע הייתה הצעתה של לבני שלא להקדים את הפריימריז זוכה לרוב גורף. בינתיים נפלו כמה דברים בקדימה. נפתח הדיון על המפקד.
ללבני גרעין חזק שכולל את
רוני בר-און,
גדעון עזרא, צחי הנגבי, שלמה מולה, רחל אדטו, אורית זוארץ, וכנראה גם
יואל חסון.
יוחנן פלסנר, שנמנה אף הוא בדרך כלל עם הגרעין, צוטט השבוע כמי שנוטה לשקול פשרה מחשש לפילוג, כשהפשרה היא פריימריז במהלך 2010.
דליה איציק, רוחמה אברהם, זאב ביילסקי,
נחמן שי ו
מרינה סולודקין נוטים לשמור על ניטרליות. ואילו מספר שקול של חברי סיעה - לא רק ח"כים שהוזכרו כמועמדים להתפלג (שנלר, תירוש, חרמש, שמאלוב ברקוביץ, אריה ביבי,
אלי אפללו), אלא גם בכירים דוגמת דיכטר, שטרית ובוים - מגלים עניין בהקדמת הפריימריז. כמותם גם
ישראל חסון,
יעקב אדרי (שדווקא ניהל מו"מ על פרישה) ורוברט טיבייב. הסיבה, כאמור: חשש משינויים דרסטיים בגוף הבוחר. אם עורכים פריימריז תוך חצי שנה-תשעה חודשים, הן ייערכו על-ידי הגוף הבוחר הנוכחי. אין זמן לערוך מפקד מחודש.
רמון, כמו רמון, מריץ שלל רעיונות חדשים. החל במפקד שיתבצע אך ורק דרך האינטרנט באמצעות כרטיסי אשראי, וכלה בביטול הפריימריז. שינויים בגוף הבוחר עשויים לפגוע למשל בדיכטר ובשטרית, שלהם תשתית חזקה בשטח. גם אריה ביבי הביא איתו מתפקדים. הכוונה של רמון היא לכאורה למנוע מפקד ארגזים. אבל מה שמסתתר מאחורי הרעיון, טוענים במחנה מופז, הוא ניסיון לבלום את יוצאי הליכוד שהביאו פעילים ומתפקדים. רמון רוצה לבנות מפלגה של מרכז-שמאל שתחליף את מפלגת העבודה. למנוע מראש את התפקדותם של אנשי שטח מבוגרים שלאו-דווקא גולשים באינטרנט, וגם אם כן, חוששים מלשלם באמצעותו בכרטיסי אשראי. מתנגדי ההצעה נמנעים מלקרוא לילד בשמו, אבל הרמז ברור: רמון רוצה, להערכתם, לחסום מזרחים. להרחיק את אלה הימניים יותר, המזוהים פחות עם לבני, הזועמים על סירובה להקים קואליציה עם ש"ס.
רמון, אמרו לי השבוע שני חברי סיעה, מכין אמבוש לציפי. היא כהרגלה תתעורר מאוחר מדי. אסור היה להפקיד את המועצה בידי מי שמעוניין להתמודד על ראשות המפלגה. הוא בונה את המערך בהתאם. אוגר כסף להתמודדות, דבר שנמנע מח"כים מכהנים. הוא עוד יפתיע את לבני ויאלץ אותה לסגור אתו דיל כשהוא מספר שתיים חזק מאוד. או שיתבע שהיא תהיה מספר שתיים.
וישנו גורם נוסף - צחי הנגבי. במרס צפויה הכרעה במשפט שמתנהל נגדו. הנגבי כבר הודיע שאם יזוכה, הוא ישקול להתמודד. אין לו עניין אפוא להקדים את הפריימריז כל עוד ההכרעה לא נפלה.
ביום חמישי הבא, הוועדה ככל הנראה תחליט שלא להחליט. תמסמס. תקבע דיון ועוד דיון, כשמשמעות הדבר היא שאין פריימריז תוך חצי שנה. שאלת המפקד תישאר פתוחה.
מופז תובע דו-קרב, אך הוא יקבל מלחמת התשה. במלחמת התשה מנצח לרוב מי שמחזיק בידיו את הקלפים. במקרה של קדימה, את המנגנון המפלגתי. אמנם, מלחמות התשה מקיזות דם רב בשני הצדדים.
מופז, אומרים בסביבתו, ישקול את צעדיו אם יתברר שלא ייערכו פריימריז ושלבני מקדמת מפקד חדש על-פי מתווה רמון. ייתכן שייסוג ויתקפל (ואז יחוסל פוליטית). בינתיים, המשבר בעיצומו.
