ערוץ הכנסת הינו ערוץ ממלכתי ציבורי אשר מופק על-ידי חברת החדשות של ערוץ 2.
היסטוריה עד שהוקם ערוץ הכנסת שודרו שידורי המליאה בערוץ 33 של רשות השידור. הרייטינג היה מזערי ואנשים לא נחשפו לעבודת המליאה ולעבודת הוועדות.
בינואר 2001, בעקבות סקר שערכה מינה צמח, החליט יו"ר הכנסת דאז אברום בורג לשפר את דימויה של הכנסת, ובין השאר להקים ערוץ אשר יחשוף את עבודת הכנסת לציבור הרחב.
בשנת 2003 החליט יורשו של בורג בתפקיד, ראובן ריבלין, בעזרתו של יו"ר ועדת הכנסת, רוני בר-און, לקדם את הרעיון הזה. בדצמבר 2003 התקיים מכרז להפעלת הערוץ, בו זכתה חברת החדשות של ערוץ 2, אשר עמדה בתנאי המכרז. הערוץ עלה לאוויר ב-3 במאי 2004, וביוני 2006 זכתה חברת החדשות של ערוץ 2 מחדש.
מדי שנה משקיעה הכנסת כ-20 מיליוני שקלים, אשר חלקם עוברים לערוץ 2 כדי שהערוץ ייכלל בחבילה החינמית.
תכנים ושידורים הערוץ משודר באפיק 99 ב-YES ובאפיק 41 בכבלים הדיגיטליים. הערוץ אינו פועל בשבתות ובחגי ישראל. הערוץ משדר את שידורי ועדות הכנסת והמליאה, וכן מפיק תוכניות בנושאים שונים: משפט, כלכלה, היסטוריה ועוד.
ביקורת על שידורי הערוץ הביקורת נגד הערוץ מתבטאת בכך שהוא עוסק בנושאים פוליטיים, ומעט מדי בנושאים חברתיים בהם עוסקת הכנסת כרשות מחוקקת. וכן לא קיימות מספיק תוכניות אשר עוסקות בעבודת ועדות הכנסת. הרייטינג הוא נמוך - בין 0.5% ל-1%. התוכניות משודרות בלופ, מאחר שאין מספיק כסף להפיק לוח שידורים שלם.
אנשי הערוץ בין המגישים ניתן למצוא עיתונאים כנחמה דואק, תום שגב, מזל מועלם, גדעון אלון, צבי זרחיה ואחרים.
בין אנשי הערוץ ניתן לציין את אודליה דהן כחילה, אושרה צרויה, עדי כהן, לירן דנש, מעיין פרילוק והדס לוי סטמצקי.
ערוץ הכנסת לא השיג את מטרתו כאשר מחד-גיסא לא שיפר לטובה את תדמיתה, וכן לא גרם לציבור הרחב להיחשף לעבודת הפרלמנט הישראלי.