הכל יודעים שתמ"א 38, התוכנית לחיזוק בתים נגד רעידות אדמה, נכשלה, ולמעשה פשטה את הרגל: היא הופעלה לפני שנתיים, ורק 20 בניינים בכל רחבי הארץ נבנים עד היום על פיה. התוכנית אומנם מבטיחה לדיירים חיזוק הבית, וגם מעלית, הכל בחינם, כביכול. אבל כיוון שאין מתנות חינם, חייבים הדיירים לתת תמורה: להעביר את גג הבניין, גם כן בחינם, לבעלות הקבלן, שיוכל לבנות עליו כמה דירות-גג ולמוכרן לכל המרבה במחיר בשוק החופשי.
מדוע נכשלה התוכנית? בגלל שתי בעיות עיקריות: ראשית, התוכנית דורשת הסכמה פה-אחד של כל הדיירים. כל מי שהתנסה בנושא זה יודע, עד כמה קשה הדבר בישראל. עובדה: כל עוד חייב החוק הסכמה פה-אחד של הדיירים להתקנת מעלית - וזה הרבה יותר פשוט מחיזוק בניין והוספת דירות - כמעט שלא נבנו מעליות בבתים ישנים. רק כאשר תוקן חוק המקרקעין, וסעיף 59ו קבע שדי בהסכמת שני-שליש מהדיירים, התחיל העניין לרוץ.
בתמ"א 38 לא קבעו הסכמה פה-אחד של שני-שליש או שלושה-רבעים מהדיירים (כפי שנקבע בסעיף אחר של חוק המקרקעין). כאן דרושה הסכמה פה-אחד. נו, עכשיו לך ותשיג הסכמה של 10 עד 15 דיירים. די בכך שדייר בקומה עליונה יתנגד שיבנו לו מעל הראש, וכל הפרויקט נופל. אפילו בפינוי-בינוי, שהוא ב-100% לטובת הדיירים, נכשלו רוב הפרויקטים, רק שניים(!) נבנים בפועל עד היום בכל המדינה, וגם הבודדים שהצליחו נזקקו לשנים של מו"מ ולהוצאות כבדות.
הבעיה השנייה היא הסחבת הבלתי-נסבלת ברשויות התכנון. כל מיני פקידים צריכים לבדוק את התוכנית, איש איננו ממהר, דרוש גם אישור הוועדה לבניין ערים, ויש אפשרות לערער, וכולי וכולי. בקיצור - זה הליך של שנים, היכול לייאש ולהוציא מדעתו כל אדם שפוי.