המצב כפי שהוא הידיעות על רעידת האדמה בהאיטי ועשרות דיווחים ונתונים מספריים על האסון המחריד, מאחורי כל אלו מסתתרים סיפורים אישיים קורעי-לב. ההערכה היא שיש כ-200 אלף הרוגים. כ-90,000 הרוגים כבר נקברו בקברי אחים.
כיום יש אנרכיה ברחובות, שוד וביזה על-ידי כנופיות חמושות ורעב כבד שורר במקום, אין שלטון, אין צבא ומשטרה, ואיש הישר בעיניו יעשה.
ערימות של גופות חוסמות כמה מהכבישים המרכזיים של עיר הבירה - זו דרכם של חלק מהתושבים המיואשים של פורט-או-פרינס למחות על הסיוע שממאן להגיע. ברור שלניצולים מרעידת האדמה לא היה אפילו לאן לברוח.
ללא ספק, זוהי תוצאה של 300 שנים של משטרים עריצים (חיצוניים ופנימיים), שנים של בידול מהעולם. הכובשים הספרדים והצרפתים שדדו את אוצרות הטבע שלה, הרודנים המקומיים ששלטו בה ניצלו את תושביה והתעללו בהם. שנים של סנקציות מסחריות מצד העולם. הוצאות להורג - אונס נשים - חיים שלמים ברעב, דלות, מחלות - תמותה בגיל צעיר ומגורים בתת-תנאים.
ואם לא די באסונות האנושיים שפקדו את המדינה, אירעו בהאיטי במהלך השנים שורה אין-סופית של אסונות טבע. למשל, רק בעשור האחרון פקדו את המדינה 15 אסונות כאלה: רצף של הוריקנים, סופות טרופיות קטלניות, ושיטפונות שגרמו לאלפי הרוגים והפכו מיליונים לחסרי קורת-גג.
המצב הכלכלי בכי רע. כ-60% אבטלה, אינפלציה של 20%. פער דרסטי בין שכבה מצומצמת של עשירים לרוב העני. 1% אחד של האוכלוסיה מחזיק ב-60% של האדמות ואחראי ל-44% מהתל"ג. ומה הפלא שהגיעו למצב חסר תקווה זה?
מלאכת השיקום והמלצות לעתיד מומחים עולמיים בעלי-שם סבורים שמלאכת השיקום תארך לפחות כ-5 שנים, והיא תדרוש סכום-עתק שארה"ב לבדה לא תוכל לשאת בו. לכן דרושה כתובת מנהלת אחת שתלווה את כל השיקום, והמועמדים הטבעיים לכך הם ארצות הברית או סין בסיוע האו"ם ואומות העולם כמובן.
אך גם אם מלאכת השיקום תסתיים במהלך השנים הקרובות, אין בה די. יש לבנות את השלטון במדינה מחדש כמדינה דמוקרטית עצמאית המתנהלת בכוחות עצמה אחרי שנים רבות של כאוס. כמו-כן, יש להקים מחדש את מוסדות השלטון שייבחרו בבחירות דמוקרטיות אמיתיות על-ידי העם בהאיטי, תוך בניית חוקה המתאימה לעם. יש להקים מוסדות כמו: בריאות, תעסוקה, רווחה, חינוך, כלכלה ואוצר, ביטחון פנים ועוד.
רצוי להגיע כמה שיותר מהר למצב שהמדינה תכלכל את עצמה, על-ידי ניצול הקרקע לגידולי שדה, פירות וירקות, שיספקו את המזון לאוכלוסיה הרעבה. ובעתיד - פיתוח התעשיה הקלה והכבדה, שתהווה את התשתית הכלכלית המוצקה ללא תלות בסיוע מבחוץ.
הצלה וחילוץ בזמן - מצילים חיים מטרת ההצלה והחילוץ באזור מוכה אסון, הינה להציל חיים וכמה שיותר, ונראה שגם הפעם הגיעו הכוחות באיחור לשטח, בעיקר האמריקנים הקרובים ש"גררו רגליים".
כחלק עיקרי ממסקנות רעידת האדמה בהאיטי, אפשר כבר לסכם את העובדה, שכאשר כוחות החילוץ וההצלה מגיעים למקום האסון רק אחרי מספר ימים - הסיכויים למצוא ניצולים בחיים הם נמוכים ביותר, מאחר שמעטים המקרים - אם בכלל - בהם לכודים תחת ההריסות נותרו בחיים והחזיקו מעמד יותר משישה ימים. לכן, הזנקת כוחות ההצלה והחילוץ, והגעתם תוך 24 שעות לאזור המוכה - יש להן חשיבות עליונה מאחר שהן מאפשרות:
- להתחיל בפעולות החילוץ ובהצלת חיים מוקדם ככל האפשר.
- להסתייע גם בלכודים עצמם שעדיין בחיים בחילוץ על-ידי איתור, קריאה וסיוע מצידם בחילוצם.
לצורך כך, מאחר שסביר להניח שאסונות הטבע בעולם יימשכו, רצוי שהאו"ם יארגן תורנות בינלאומית במדינות שניתן בהן, אחת בכל יבשת, כדי לקצר טווחים, שיחזיקו על-פי תור ותקן מוסכם של כוחות חילוץ והצלה בכוננות הזנקה (כן, ממש ישנים עם בגדים ונעליים), שיטוסו מיידית למקום האסון ויחלו בפעולות הצלת חיים. השאר יתארגנו ויגיעו מיד אחרי-כן.
יהיה זה לכבוד למדינת ישראל, שעמדה יפה במשימה, אם היא זו שתציע זאת.
והיה ותרעד האדמה אצלנו - האם אנו מוכנים?
