X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
אתה חלק מרשת, אתה מתויג וממוין, אתה מקצר וחותך כשצריך, אתה מפרגן, מצטטים אותך, עוקבים אחריך - אתה שם בכל מקרה, אז תתקדם לשם!
▪  ▪  ▪
צייץ, אכלת אותה! תרצה או לא תרצה, אתה חלק מהטוויטר! [שפ]

בואו נדבר גלויות - כמות המצטרפים לפייסבוק בישראל בלבד עומדת, נכון למועד כתיבת הטור הזה, על כ-2.5 מיליון משתמשים (!), ולעומתו והרחק מאחור, כמות המשתמשים בטוויטר עוברת את רף ה-50 אלף בקושי וגם זה ביום טוב ובמזג אוויר נאה.
אז למה קשה לטוויטר לפרוץ בישראל?
לשאלה הזו יש הרבה תשובות: החל מתרבות, דרך מגבלת התווים (140) ועד פחד ממציצנות וחוסר פרטיות. אז זהו, כל אלו הינם תירוצים טובים, אבל לא תשובות של ממש ובטח לא פתרונות. במקום לעסוק בהסברים מתפלספים, הייתי רוצה להעלות טיעון, שדרכו אולי יבינו חסידי גישת "אני לא אצטרף לטוויטר לעולם", שלמעשה הם כבר הצטרפו מזמן לפעילות הזו בעל כורחם.
במה דברים אמורים? בתפקוד המנהל בארגון. לטענתי, כל מנהל שאחראי על עובד אחד ומעלה למעשה מחזיק ומפעיל כרטיס טוויטר פעיל וחי ביומיום, כרטיס טוויטר אישי. רק שלו, וזאת מבלי שנכנס פעם אחת אפילו לאתר TWITTER.COM.
להלן קווי הדמיון בין כרטיס הטוויטר בחיי היומיום הניהוליים שלך לחשבון הטוויטר החברתי שאינך מוכן לפתוח לעולם:
1. למעשה כבר יש לך עוקבים: מהות הפעילות בטוויטר הינה מעקב. בכל יום נתון, אם תרצה או לא, אתה כמנהל נמצא תחת מעקב צמוד של עוקבים פוטנציאליים. מיהם? ניחשת נכון, עובדיך. על דוגמה אישית שמעת? על השפעה של מצב רוחך, שמעת? על המתנה למוצא פיך? במה שונה המעקב היומי של עובדייך אחרי דבריך ופעילויותיך ממעקב חברתי אחרייך בטוויטר? אז תרגיע את עצמך ותפסיק להילחץ מהמונח You are Being Watched.
2. אתה משתמש במגבלת 140 התווים. כמה פעמים בחודש האחרון מצאת את עצמך אומר לעמית או עובד: "קדימה תקצר, כי אין לי זמן" או "סכם את זה בקצרה". הרבה, נכון? אנו מונעים לפי לוחות זמנים וכמנהלים, בהמון מצבים, אנו מנסים לייעל ישיבות, לקצר טרחנים ולהכיל הרבה מידע במינימום זמן. אז אם ביומיום אנו מניחים בעצמנו את המגבלה ואף ממנפים אותה, אז למה לא ליישם את זה גם כחלק מובנה מחבילת הטוויטר? קצר זה לפעמים קולע.
3. אתה עושה RETWEET: כמעט בכל הזדמנות אתה מצטט: מצטט את הבוס שהעביר את המצגת האחרונה; מספר מה דינה אמרה בחדר האוכל; וגאה לשמוע את עובדייך משתמשים באמרות השפר שלך. אתה מנהל "מרטווט". אתה מרטווט בשוטף, אז לבצע זאת בטוויטר, זה יהיה לך טבעי ומתבקש.
4. אתה אוהב לתת קרדיט: פרגון הוא אקט מאושיות הניהול המטפח. איך ליבך מתמלא גאווה, כשאתה מציג בפתיחת מצגת את העובדה שהעובדת שלך היא שאחראית ליצירה שתיכף הוועדה תראה. איזו העצמה וטיפוח ואיזה פרגון. אם אתה קורצת מהחומר של המנהל המשתף, הרי שלתת קרדיט על ציוץ של אחר יהיה לך לעונג באותה מידה, ובטוויטר תגלה שפרגון זה ערך עליון. אם אתה לא כזה, אז זה המקום להתאמן על קצת כבוד הדדי.
5. Direct Message: "תפגוש אותי בצד ונדבר"; "כנס אליי לשוטף ותסגור את הדלת". אלה פתרונות בעבודתך מעבודת היום-יום שלך. בטוויטר פינת האינטימיות והדיסקרטיות הינה במתחם ה"דיירקט". לא כל דבר צריך להיכתב לעיני כולם ויש דברים שהציבוריות לא יפה להם. כמו בחיים, גם בטוויטר אתה שולט בתוכן. הכנסת את העובד לשיחה אישית בחדרך? אותו כנ"ל יכול להתבטא בהעברת מצייץ ציבורי לפינת הדיירקט שלך. אתה קובע ואתה מחליט איפה ומתי.
6. אתה עוקב, ממש עוקב, כל יום: כמו בסעיף 1, רק על ידך. תפסיק להסתתר. בעבודתך. סימנת כמה עמיתים, שאתה משגיח אחר דרך התקדמותם והתנהלותם, ובמקביל יש המון חברים שכיף לך לשמוע אותם במהלך העבודה. יש אפילו עובדים שמוצא פיהם מעניין אותך. אלה מרכיבים את ציבור נעקביך. רק שבטוויטר האפשרויות גדולות הרבה יותר.
7. אתה מציף חומרים: אתה עושה גוגל ביומיום. אתה אדם עשיר בידע. כמעט כל יום אתה מפיץ משהו למישהו לידיעה. הבוס שלך יודע שפעמיים בשבוע יגיע מהמייל שלך מחקר מעניין והוא כבר ממש הפך את זה לשגרה. תרצה או לא, אתה פשוט צייצן מקצוען. אתה יודע לדלות חומרים ואתה יודע להוציא את העיקר מכל ערימת מילים. אז למה שלא תלך עם זה צעד קדימה ותיתן ליותר אנשים ליהנות מכישורייך? טוויטר זו זירת שיתוף בידע. תמנף אותה.
8. אתה כבר חווית פעילות תיוג ורשימות: אתה מנהל מוכר ואפילו יודעים לאפיין אותך בארגון כמנהל המשתף. אולי לחילופין כמנהל ה"סחבק" או המנהל הקשוח - תוייגת. יש לך מאפיינים ברורים. גם בטוויטר יהיו לך קווים לדמותך. תתויג ברשימות בהתאם לתכנייך וקווי המתאר של אופייך יקבלו גוון ברור בציוצייך. הדברים די ברורים ומאד טבעיים. הראה לי את ציוצייך ואומר לך מי אתה.
9. אתה יודע לעשות Networking: אתה עושה את זה בכל שליפת כרטיס ביקור. אתה מגיע לכל כנס בנושאי אחריותך וכל ישיבה עם גורמים חיצוניים מסתיימת לרוב בהחלפת טלפונים. אז אתה כבר עושה את זה בשוטף ויש לך במגירה פנקס עם עשרות כרטיסים. עכשיו תהפוך בטוויטר את הכרטיסים לחברים ותתחיל להתמנגל. מי יודע לאן זה יתגלגל?
10. למעשה, יקירי, אתה פעיל במדיה החברתית: אתה פעיל אך מתכחש. אתה פעיל במדיה החברתית שנקראת יחידה ארגונית ושחברים בה כל עובדיך ועמיתיך. אתה חלק מרשת ואתה משתתף בפעילות בכל יום. אז אל תאמר שלך זה לא מתאים. פשוט תפנים שאתה כבר שם ותתקדם.
"כי כולנו, כן כולנו, כולנו רקמה חברתית אחת חיה".

פורסם במקור
תאריך:  20/01/2010   |   עודכן:  20/01/2010
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
לא ידעת, אבל אתה כבר פעיל בטוויטר
תגובות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב תגובה 
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
הרב ישראל רוזן
פתיחת כל מהדורת חדשות בדיווח מי מהישראלים כבר יצר קשר צורמת באזניי    ההבלטה הפומבית (להבדיל ממידע אישי) נשמעת באזניי קרתנית לנוכח עוצמת האסון השואָתי
יעל גלבר
פעמונים - ארגון לשיקום כלכלי מסביר כיצד ניתן להתמודד עם ההוצאות הרבות בימי השטפונות בדרום ואי ההכנסות
נפתלי רז
כשממוצע הגשמים בנגב עומד על 100 מ"מ בשנה, בלילה אחד ירדו 60 מ"מ של טיפות שהפכו נחלים לגועשים וגשרים לחורבות    עדות ותמונות מן הנגב הלא-צחיח
גרשון אקשטיין
האסון מחייב את העולם בסיוע שייארך מספר שנים, אך במקביל יש להקים בהאיטי משטר דמוקרטי    ועוד: מתייעלים לקראת האסון הבא
עו"ד יוסי דר
בעוד שרה נתניהו מצטיירת כגבירה המתעמרת בשפחתה - ליליאן פרץ, קשת-היום(?) הנוהגת במאזדה, מתגלה כבעלת שני פרצופים...
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il