לקראת סיום כהונתו המוצלחת למדי, נפרד היועץ המשפטי מזוז מצמרת המשטרה והגדיר כ"תור זהב" את יחסי הפרקליטות והמשטרה בשנים האחרונות.
אין חולק כי התאום בין רשויות אכיפת החוק הינו תנאי הכרחי לאכיפת שלטון החוק וליעילות הפעלתו.
יחד עם זאת, מדובר בגופים ציבוריים האמורים להיות תחת פיקוח ציבורי ופרלמנטרי, שאינם נמצאים מעל לחוק.
בצד כהונה רבת הישגים בה ידע מזוז לקבל החלטות לא פשוטות ולא פופולריות, לעיתים תוך הליכה נגד הזרם בביתו פנימה, דומה כי דווקא בנושא הפיקוח הציבורי על המשטרה והפרקליטות לא צלחה דרכו.
כראש מערך האכיפה גילה לויאליות כלפי הכפופים לו ונתן להם גיבוי, תכונה חשובה ביותר מצד "המפקד", יחד עם זאת דומה כי הגיבוי והלויאליות הפכו לעיתים למתן לגיטימציה אוטומטית להשאבות והגררות אחרי מעשיהם ומחדליהם של הפקודים הכפופים לו, עד כדי לעיתים ביטול הדיסטנס המחוייב בין תפקידו של היועץ לבין אנשי השטח החוקרים והפרקליטים הנושא במלאכה בשטח.
גישה זו ניטרלה למרבה הצער, כל אפשרות לבקרה ציבורית על שני גופים חשובים אלו כנדרש בחברה דמוקרטית.
איש לא נמצא מעל החוק, איש לא נצא מעל ביקורת ציבורית ואין לאפשר מצב מתמשך של הפרות חוק דווקא מצד הגופים הממונים על אכיפתו, בתואנה של "שמירה על רוח היחידה", משל היו המשטרה והפרקליטות יחידות עילית של צה"ל הפועלות מאחורי קווי האויב שהחוק והכללים המקובלים לא חלים עליה.
דבר לא נעשה באשר להדלפות החוזרות ונשנות מחדרי החקירות וניהול החקירות המרכזיות מעל גבי העיתונות, בניגוד לחוק ותוך שיבוש הליכים חמור. כך בפרשת קצב, כך במעצר המתוקשר והמכוער של ראש עיריית בת-ים
שלומי לחיאני בשעת בוקר מוקדמת לעיני המצלמות שהוזמנו על-ידי יד נעלמה, רק לאחרונה.
כאשר רצה היועץ המשפטי הקודם
אליקים רובינשטיין לחקור הדלפה חמורה לעיתונות מתוך רשויות החקירה, הורה על חקירה אגרסיבית והמדליפה, עו"ד גלאט-ברקוביץ, נמצאה והועמדה לדין, אחרי שניסתה לשבש תוצאות של בחירות. מדובר בהעדר רצון הנובע מיחס סלחני ולא מובן מצד העומד בראש המערכת.
כך גם בעניין פרשת רמון. תחילה התגייסו מזוז ופרקליט המדינה לנסות לסכל כל בדיקה של הפרקליטות והמשטרה בעניין זה, מצד הממשלה, אם בוועדת בדיקה או אפילו על-ידי
מבקר המדינה.
במסגרת מאמצים אלו לא בחלו השניים לנהל לובי אגרסיבי בקרב שרי ממשלת אולמרט דאז, שנגד חלקם לפחות נוהלו באותה שעה חקירות כאלו או אחרות.
לאחר שהחליטה הממשלה על בדיקת הנושא על-ידי המבקר, הפיץ המבקר טיוטת דוח חסויה לתגובת מי שיכולים להפגע ממנה, אשר לפי התקשורת כללה מסקנות אישיות חמורות נגד חלק מהמעורבים. ב"דרך פלא" קודמו בדרגה ובתפקיד לפחות שניים מהמעורבים, קצין משטרה בכיר ופרקליטה בכירה, כאילו טיוטת דוח המבקר הינה "המלצה לקידום", או מטרד לא מחייב, כי ב"תור הזהב", רחמנא ליצלן, יחידת העילית המשטרה והפרקליטות, נמצאת מעל לחוק ומעל לכללים המחייבים, וניתן להסתיר מנאשם שהוא במקרה גם שר משפטים שהודח, הקלטות סתר שנעשו בעניינו על-מנת לוודא השגת הרשעה בכל מחיר.
דומה כי כל עוד שירת המבקר את עניינם של בכירי המשטרה והפרקליטות כמו בחקירות בנושא אולמרט למשל, אזי היה מעמדו כשל קדוש נוצרי.
עתה, כשהוא בודק מעשים חמורים ביותר בתוך הבית פנימה על-פי החלטת ממשלה, ניתן להתייחס אליו כאל טרחן, לקדם את החשודים, ולהתעלם מבקשתו לחקור כיצד דלפה טיוטת הדוח החסויה על-פי החוק, לתקשורת.
עתה ניטל ממנו מעמד הקדושה.
מערכת אכיפת החוק איננה נמצאת מעל לחוק, ואין תפקידה להשיג הרשעות בכל מחיר ולפעול בדרך בה המטרה מקדשת את האמצעים.
מתן גיבוי לכל מעשיהם מצד החוקרים והפרקליטים באשר הוא, יגרום לעיוותי דין חמורים.
ביקורת עצמית על מערכת האכיפה בצד מתן גיבוי לכפופים כשהדבר נדרש, הינה תנאי הכרחי לשמירה על פעולתם התקינה של גופים אלו ולא סגירת השורות והטיוח, ומתן פרס למי שהפכו ההוראות והנהלים.
