הבדלה בין דם לדם או תיקון עוול היסטורי?

בימים אלה פועלות שתי ועדות לבחינת מצבם של נכי צה"ל ובחינת הסטטוס שלהם מבחינה ממסדית: 1. תת-ועדה של ועדת החוץ והביטחון, בראשות חבר הכנסת ישראל חסון, אשר הוסמכה לבדוק את התנהלות אגף השיקום כלפי נכי צה"ל והתבקשה להביא את מסקנותיה הראשוניות עד אמצע פברואר. 2. ועדת גורן, בראשות השופט גורן, אשר התמנתה על-ידי שר הביטחון, כאשר בידה ניתן המנדט לקבוע מי זכאי להיקרא נכה צה"ל ועל-פי אלו קריטריונים, ומי צריך להיות מטופל על-ידי המוסד לביטוח לאומי. לצד שתי ועדות אלה עומדים כחמישים וחמישה אלף נכים וחולים הנקראים נכי צה"ל, אשר אחוזי נכותם מעל 20%, והם מחויבים להיות חברים בארגון נכי צה"ל, האמור לייצג אותם, אשר בראשו עומד נכה, אשר נכותו נובעת ממחלתו. לצד אלה נמצאים עוד כארבעים אלף נכים המוגדרים כנכי צה"ל, אולם אינם מקבלים תגמולי נכות על-פי החוק, מכיוון שאחוזי נכותם אינם מגיעים ל-20% - סף אחוז הנכות המקנה כניסה למועדון המורחב והמוכר של נכי צה"ל. ולצד כל אלה מתדפקים מדי שנה על הדלתות למעלה מ-5,000 אנשים ונשים הרוצים להצטרף ל"מועדון היוקרתי". ובתוך כל העם העצום הזה נמצאים פחות מ-20 אלף פצועי מלחמה ופצועי פעילויות מבצעיות ואימונים מבצעיים, אשר חברים בלא ששאלו אותם בארגון היציג הנרחב, ועוד כחמישה-עשר אלף לוחמים ותומכי לחימה פצועים, אשר לא עברו את סף 20 אחוזי הנכות, אם כי סביר שיעברו את הסף במידה שמצבם יוחמר - עובדה המממשת את עצמה עם השנים. עומדים וניצבים פצועי המלחמה בקרב ההמון המקיף אותם, ואשר קיבל את הכינוי המקודש של נכי צה"ל, ונדהמים לשמע ההתלהמות של אותם אורחים בלתי-קרואים, אשר התקהלו ביחד עם הלוחמים ותומכי הלחימה פצועי המלחמה, לשמע האפשרות הסבירה כי שתי הוועדות המוזכרות לעיל ימליצו המלצה מתבקשת אחת: כל מי שהוכר כנכה צה"ל שלא על בסיס החוק המקורי אחת דינו - טיפול במסגרת המוסד לביטוח לאומי! 'אל תפרידו בין דם לדם' זועקים בגרון ניחר אנשי שירות בתי הסוהר, אנשי משמר הכנסת והמשטרה הכחולה. 'אל תפרידו ותבדילו בין דם לדם' זועקים חמס אנשי קבע, אשר חלו במהלך שירותם בקריה או בשלישות לאחר עשרות שנות שלווה. 'אל תבדילו בין דם לדם' זועקים חיילים, אשר נפצעו קשה במהלך קטטה בפאב, בעת היותם שתויים כלוט. 'אל תפקירו אותנו' זועקים פצועי תאונות הדרכים, אשר היו בדרכם לבילוי שישי-שבת לאחר הצטיידות ותדלוק אישי שלא מבקבוק אחד. 'אין להבדיל בין דם לדם' זועקים קצינים בכירים ואנשי קבע רבים, אשר רופדו לקראת שחרורם באחוזי נכות מטחורים, כתוספת הסתגלות לחיים האזרחיים. ואנו, פצועי המלחמה, אשר דיממנו בקרבות ובמלחמות, תוך השארת חלקים מגופנו ונפשנו בשדות הקרב - מביטים, משתאים ולא מאמינים! אנו נכי צה"ל, כהגדרת החוק המקורי, הפכנו למיעוט מבוטל ולא משפיע, אשר קולו לא נשמע בקרב הערב-רב של טרמפיסטים שחדרו אל ביתנו. אנו פצועי המלחמה, אשר התנדבנו ללא היסוס למלחמות, תוך שירותנו הצבאי בסדיר או במילואים, נאלצים להילחם על זכויותינו להיקרא נכי צה"ל על-פי משמעותו המקורית של החוק שחקק ראש הממשלה ושר הביטחון הראשון - דוד בן-גוריון - כאשר אנו נמצאים במתקפה מילולית אלימה של נכים, וחולים אשר המוסד לביטוח לאומי צריך לטפל בהם על-פי חוק. והמתקפה המילולית האלימה עלינו, תוך האשמות שווא של הפרדה והבדלה בין דם לדם, מקבלת תמיכה בלתי-מסויגת מהארגון, אשר אמור היה לייצג את פצועי צה"ל על-פי משמעות החוק המקורי, ומייצג היום קהל רב ואוכלוסיה שלא פעם אין לה קשר לצה"ל או למשמעות החוק - מי צריך להיקרא נכה צה"ל. ועל שום מה התמיכה הבלתי-מסויגת להשאיר את עיוות החוק על-כנו? ניחשתם נכון! גריעת כשלושים אלף איש ממצבת הארגון תביא לאיבוד הכנסה של דמי חבר שנתיים לארגון בסך של כ-700 שקלים ובנוסף לאיבוד דמי חבר שנתיים לבתי הלוחם - הפילים הלבנים - אשר נבנו על-ידי ארגון נכי צה"ל בסך של כ-1,600 שקל לשנה על-ידי כל חבר. את חשבון ההפסד הכלכלי העצום תוכלו לעשות בעצמכם, וכאן אף תוכלו לשאול את עצמכם: מאיפה יימצא תקציב לתשלום שכר נבחרי הארגון המגיע לעלות מעביד של כשבעים ועד שמונים אלף שקל לחודש...