ביום 5.1.10 פורסמה ידיעה בעיתון ידיעות אחרונות בדבר עיקול החתול טדי מתושב סיביר ששקע בחובות. למזלם של בעלי חיות המחמד בישראל, אצלנו לא ניתן לעקל חיית מחמד.
סעיף 22 לחוק ההוצאה לפועל תוקן בשנת 1999 ונקבע בו כי לא ניתן לעקל חיית מחמד הנמצאת בביתו או בחצריו של החייב, ובתנאי שאותה חיית מחמד איננה משמשת לעיסוק בעל אופי מסחרי. עד שנה זו, החיות היחידות שהיו מוגנות מפני עיקול, היו חיות ששימשו לפרנסת החייב או חיות ששימשו כעזר לנכים.
התיקון הזה מייצג את השינוי הגדול שחל במעמדן של חיות המחמד בישראל - מרכוש גרידא ליצורים בעלי קשר רגשי עמוק לבעליהם. מטרת התיקון הייתה למנוע עוול בדיוק כמו זה שנגרם לאותו תושב סיביר האומלל, שכל שנותר לו בחייו היה החתול טדי.
הוראת חוק זו שמה אותנו בשורה אחת עם גרמניה וצרפת, שגם בהן חל איסור על עיקול חיית מחמד. חקיקה מעין זו מהווה עדות למידת הנאורות של החברה הישראלית, כפי שאמר מהטמה גנדי: "חברה נאורה נמדדת לא רק ביחסה לבני האדם, אלא ביחסה לבעלי החיים".
למרות האמור לעיל, ראוי שנזכור כי הוראת הסעיף וההגנה המוענקת לחיות המחמד, ובעיקר לבעליהן, מפני פגיעה רגשית - איננה שלמה. כך למשל, מהי חיית מחמד? האם תוכי איננו ניתן לעיקול? או סוס יקר ערך שבעליו קשורים אליו? ומה בדבר נחש או חולדת מחמד? (חולדות, דרך אגב, הן חיות חכמות ביותר וניתנות לאילוף!).
