עד לפני פחות מ-100 שנים, לפני שהמציאו את הממתקים התעשייתיים, הפירות ובמיוחד הפירות המיובשים, היו הממתקים. והם ככל הנראה אלו שיהיו כאן, אחרי שניגמל מהממתקים התעשייתיים. (נאיבי? אולי?).
התרגלנו לצבעים הזוהרים והחזקים של הממתקים. כל דבר אחר נראה לנו חיוור. בנוסף, סף המתיקות שלנו מעולם לא היה כל-כך גבוה. כך שפירות נתפסים אצלנו כדבר תפל. והאמת היא, שאנחנו אוכלים פירות רק מפני שהם בריאים ובדרך-כלל לא בגלל שהם ערבים לנו.
מה שלא עושה הצבע עושה הטבע הבעיה עם הפירות המיובשים האורגניים הינה, שהם פחות מושכים את העין ואת החיך, כיוון שהם פחות צבעוניים ופחות מתוקים ובנוסף הם יותר יקרים.
הפירות המיובשים ה"רגילים" (הלא אורגניים) משומרים על-ידי דו תחמוצת הגופרית (שעלולה לגרום לעצירות) ועל-ידי שפע של סוכר (שעלול לגרום לשפע של תופעות). אך השניים הנ"ל שומרים על הצבע היפה של הפירות ומוסיפים להם מתיקות.
פקקי תנועה אנשים שסובלים מ"פקקי תנועה" במערכת העיכול, מכינים לעצמם לפני השינה כוס מים עם שני שזיפים. בבוקר הם שותים את המים. אך אם הפירות מיובשים על-ידי דו-תחמוצת הגופרית, הם מקבלים מים עם החומר המשמר הנ"ל. החומר הזה משמר גם את פקק התנועה שממנו הם רצו להיפתר. לכן מומלץ להשתמש רק בפירות המיובשים האורגניים. ולא, אל תוותרו על שתיית המים. במים שהושרו בהם הפירות ישנו חומר הנקרא מוצילגו שמסכך את ה"פקק".
משמין או לא משמין - זאת השאלה פירות לא משמינים אם אוכלים אותם במידה. שתי דבלים, או שני תמרים, או כוס קטנה של צימוקים לא דחוסים - שווים לפרי אחד. לכן תכננו מראש את חשבון הפירות היומי שלכם.
לפירות המיובשים ולפירות הטריים ישנם אותם ערכים תזונתיים. כך למשל לשזיף מיובש או לשזיף טרי ישנה אותה תכולה של סוכרים, קלוריות, סיבים תזונתיים, ויטמינים, מינרלים ונוגדי חמצון. ההבדל הוא רק בגודל. כיוון שהוציאו את המים מן הפירות המיובשים, הם מצומקים וקטנים. אך כיוון שאנחנו אוכלים גם עם העיניים, גודל הפרי משפיע על מידת השובע. בשל כך, לא "משתלם" לאכול פירות מיובשים.
למה מיובש כשאפשר טרי? הפירות המיובשים מאפשרים לנו לאכול אותם גם לא בעונת הבשלתם. עונת הבשלתם של הפירות משבעת המינים (שבעת המינים הם: חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית ותמר), הינה בקיץ. לכן, בט"ו בשבט ניתן לאכול אותם רק בצורתם המיובשת. בנוסף, לפעמים כשהמקרר ריק כי לא הספקנו להגיע לסופרמרקט טוב שיש במזווה פירות מיובשים. זאת ועוד, פעם הגיעה אלי מטופלת שלא אהבה לאכול פירות. הפתרון היה פירות מיובשים. כשבוע לאחר-מכן היא השתתפה במסע עם תלמידיה לפולין. מניסיונה היא ידעה שלא יגישו להם פירות. לכן, הפתרון היה להביא מהארץ פירות מיובשים.
לפי הקצב כדי להאט את קצב פירוק סוכר הפירות וכדי להקל על הלבלב שאמור במאה ה-21 להפריש אינסולין בקצב שהוא לא הכיר מאז בריאת העולם, כדאי לאכול פירות עם שקדים ואגוזים טריים. השומן שבאגוזים גורם לפירוק איטי יותר של סוכר הפירות.
בנוסף, כשאוכלים אגוזים ושקדים עם פירות, מקבלים ארוחה המכילה את שלושת אבות המזון: חלבון ושמן מהאגוזים ופחמימות מהפירות. ולעניין המשקל, מומלץ לאכול בכל יום חופן אגוזים או שקדים. לא יותר.
