X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
האם המדינה עושה מספיק כדי לקבל את החרדי לשורותיה? העלאת מלגת השירות הלאומי תסיר את המכשול של ישראל בפני ה-OECD
▪  ▪  ▪
לא כל החרדים באמת רוצים "להשתמט" או "למצוץ את הדם" לאזרח החילוני/דתי... [צילום: פלאש 90]
מבחינה אידיאולוגית בני כת אמיש אינם מהווים איום, שכן מעולם לא ניסו לכפות את אורחות חייהם על החברה האמריקנית, בעוד שלחרדים יש בהחלט רצון או לפחות שאיפה מוצהרת לשנות את הדרך שבה מתנהלת מדינת ישראל

בסוף השבוע קראתי את הגיליון הנושא את השם "עדכן". זהו גיליון היוצא לאור פעמיים בשנה על-ידי האוניברסיטה הפתוחה ונשלח לסטודנטים, לאנשי אקדמיה, לאנשי ציבור ולדמויות מפתח בחיי המשק והחברה בישראל. בכתבה הראשונה בגיליון, הנושאת את הכותרת "מה אנחנו יכולים ללמוד מהאמיש?", שעיקרה שיחה עם פרופ' בני נויברגר, איש הסגל הבכיר וראש התוכנית לתואר שני ללימודי דמוקרטיה באוניברסיטה הפתוחה, שהתמחה בין השאר בחקר יחסי דת ומדינה במדינות דמוקרטיות וחוקר את היחסים שבין קהילת האמיש למדינה האמריקנית. הוא אף הוזמן לאחרונה על ידם לשהות כשלושה חודשים כאורחו של מוסד חינוכי אמישי באליזבתטאון שבפנסילבניה, על-מנת להעשיר את ידיעותיו ומחקרו בנושא.
האמיש, מסביר פרופ' נויברגר, היא כת נוצרית, פרוטסטנטית, בעלת קוד התנהגות ועקרונות נוקשים. החברים בה מהווים פלג של הנוצרים האנבפטיסטים - אלה המתנגדים לנוהג הטבילה, המקובל ברוב הקהילות הנוצריות, והסבורים שהמאמין חייב להצטרף לקהילה לא סמוך להיוולדו, אלא רק עם בגרותו. רק כך תהיה הצטרפותו אקט של בחירה חופשית אמיתית. באירופה שאחרי הרפורמציה נרדפו האמיש על סירובם להישבע אמונים לשליטים, שכן הם מכירים רק בשלטונו של האל על העולם, על סירובם לשאת נשק ועל סירובם להצטרף לכנסיות הרשמיות. מאות מהם הושלכו לכלא ואף הוצאו להורג בשל אמונתם.
בכתבה מבקש פרופ' נויברגר להשליך ממערכת היחסים שנבנתה בין כת האמיש בארה"ב לבין השלטונות הפדרליים על יחסי הציבור החרדי, המבקש לשמור על-רקע אמוני מתבדל, לבין שלטונות המדינה המבקשים לשמור על עליונות החוק ועל עיקרון השוויון בפני החוק.

בין חרדי לבן כת האמיש

אסור לשכוח שתי נקודות שוני שעושות את כל ההבדל, ממשיך פרופ' נויברגר, הנקודה הראשונה: האמיש אינם רוצים בכל מגע עם המדינה ולכן הם אינם מוכנים לקבל אף לא דולר אחד מהמדינה האמריקנית, בעוד שהחרדים בישראל, למרות היחס המסויג שלהם אל המדינה, שמגיע לפעמים עד כדי אי-הכרה בה ובסמכויותיה, אינם מהססים לקבל ממנה כספים ואף מפעילים את כוחם הפוליטי כדי לקבל עוד.
והנקודה השנייה: האמיש אינם אלימים, הם אינם נוקטים גם אלימות מילולית בשום צורה ואופן, לא רק שהם לא ירימו יד ולא יתקפו חייל, שוטר או עובר אורח - הם לא ירימו יד להתגונן גם כשהם עצמם המותקפים. הם ייאבקו על זכויותיהם, אבל רק בדרכים לא אלימות. הם יילכו לכלא כדי לא להפר ציווי דתי, אבל יעשו זאת בלי כל התנגדות.
פרופ' נויברגר מציין שתי עובדות שהקלו מאוד את מציאת הפשרות בארה"ב ושאינן מתקיימות בישראל. ראשית, היחס המספרי של קהילת אמיש, המונה כ-200 אלף בלבד מתוך אזרחי ארה"ב, מגיע לכדי 300 מיליון, כך שבמספרם זה הם אינם מאיימים על איש. שנית, גם מבחינה אידיאולוגית בני כת אמיש אינם מהווים איום, שכן מעולם לא ניסו לכפות את אורחות חייהם על החברה האמריקנית, בעוד שלחרדים יש בהחלט רצון או לפחות שאיפה מוצהרת לשנות את הדרך שבה מתנהלת מדינת ישראל.

החרדים לא מבקשים להתנתק מהמדינה
נציגי שס בכנסת [צילום: יח"צ]

נקודה מרכזית שאליה לא התייחס פרופ' נויברגר, היא מהות הקמתה של מדינת ישראל. מנהיגיה החילוניים של המדינה, עוד מראשית הציונות העולמית, הצהירו חד-משמעית על כוונתם לייסד מדינת ישראל חילונית, חופשית מתורה ומצוות. ידועה הזעקה שזעק הרב שך זצ"ל ב"יד אליהו", נאום שמוכר בכינוי "נאום השפנים והחזירים", זעקה שתהדהד עוד שנים רבות: "המערך ניתק את העבר מן העם היהודי. אם רוצים לבנות אומה שלא יהיה לה קשר עם האבות, דינה להיאבד. היום פוגשים ילדים שאינם יודעים להסביר מהו 'זכור את יום השבת לקדשו'. ישנם קיבוצים שאינם יודעים מה זה יום כיפור ומגדלים שפנים וחזירים. אין לנו תורה? אין לנו מסורת? במה אנחנו יהודים, אם לא בתורה?".
החרדים אינם רוצים לנתק כל קשר מהמדינה ומוסדותיה; להפך, העובדות מוכיחות כי היכן שהגיעו להסכמות בנושאים הרגישים לציבור החרדי - שיתוף הפעולה הועיל לשני הצדדים. זוהי הסיבה בגינה החרדים שולחים את נציגיהם לממשלה ולכנסת - מתוך אינטרס להגיע להבנות ולמנוע כל קיפוח. האם העובדה שראשי המדינה גמרו אומר לנתק את השורש של העם היהודי - התורה מאזרחיה - מצדיקה קיפוח מתקציבים אלו ואחרים?
לחרדים אין כל שאיפה "לחרד" את אזרחי המדינה, יש רצון להפיץ את ערכי היהדות לכל מי שיחפוץ, מתוך הבנה שעם ללא ערכים, עם המנותק מהשורש, אינו יכול להתקיים לאורך זמן. מה שכן, דורשים החרדים - במקומות בהם אנו נמצאים, חיים, עובדים, קונים - אל תפגעו בנו, התחשבו ברגשותינו.
חשוב לציין גם את העובדה, שבכל ההפגנות האלימות שנוהלו על-ידי החרדים בירושלים ובמקומות נוספים אומנם נקראו החרדים לצאת ולהפגין, אך בוודאי שלא נדרשו לנקוט במעשי אלימות נגד שוטרים, בשריפת פחים ובהשחתת רכוש השייך למדינה. האלימות מגיעה מאנשים שאינם נשמעים לרבנים, אנשים נטולי שכל בקודקודם הגורמים עוול לציבור שלם. אנשים אותם אני מכנה "רודפים", שכן הם מטילים רפש בציבור שלם.

הצטרפות לשורות הצבא אינה פשוטה [AP]

שירות חרדי בצבא נושא בחובו קושי, הן בשל ההשלכות הרוחניות הכרוכות בכך, בשל השירות בערבובייה עם חיילים וחיילות, בשל רמת הכשרות (גם אם הצבא עשה דרך משמעותית בנושא, זו אינה מספקת להרגליו מבית), והן בשל המצב המשפחתי בו הוא נתון כרגע - ילדים בבית, אישה שמסכימה להקריב מעצמה ומכוחותיה

מדוע הגיוס קשה לבן תורה

לאחר הנישואים, בחור שעול המשפחה כבד עליו, בייעוץ עם רבותיו, יוצא לשוק העבודה. בנקודה זו, המדינה מציבה בפניו שתי ברירות: כדי לצאת לעבוד - או שתשרת בצה"ל או שתעשה שירות לאומי. אם לא, תחוייל מכוח החוק, כיוון שמעמד של "תורתו אומנותו" בטל לגביו. שירות חרדי בצבא נושא בחובו קושי, הן בשל ההשלכות הרוחניות הכרוכות בכך, בשל השירות בערבובייה עם חיילים וחיילות, בשל רמת הכשרות (גם אם הצבא עשה דרך משמעותית בנושא, זו אינה מספקת להרגליו מבית), והן בשל המצב המשפחתי בו הוא נתון כרגע - ילדים בבית, אישה שמסכימה להקריב מעצמה ומכוחותיה ולצאת לעבוד במשרה מלאה ולפעמים אף יותר מכך, על-מנת שיוכל לשבת וללמוד, דבר שהיא עושה בהקרבה מלאה מתוך בחירה תוך הערכה ללימוד התורה של בעלה. את נטל עול הבית והטיפול בילדים לוקח הבעל על עצמו. בטירונות המינימום הדרושה, בת חודש ימים, כיצד תסתדר האישה לבדה? את הקושי בשירות מילואים אין אחד שלא חווה בדרך כזאת או אחרת, נוסיף לכך את אורח החיים וחיי החברה, והנה המתכון של הסירוב לשרת.
שירות לאומי בתנאים הקיימים, גם כמעט שאי-אפשר לעשות. עצם העובדה שהמלגה הניתנת בשירות לאומי כמעט זהה למלגת ה"כולל" אותה רגיל בן תורה חרדי לקבל, אז כל שכן כאשר מדובר באב לשניים או שלושה זאטוטים, שכמובן יעדיף הוא, מתוך השקפת עולמו, להישאר בכולל ולהתגבר על הפער של מאות השקלים הבודדים.

כן, יש חרדים החפצים לצאת לעבוד [פלאש 90]

ישנם לא מעט בציבור החרדי שאזרו אומץ, ולו רק מחמת המצב הכלכלי וחוסר היכולת לשבת ללמוד מתוך קושי והקרבה, והצטרפו לשוק העבודה, על-אף ההתמודדות עם חיי החברה בהם הם חיים. חלק גדול מהם התגייסו כדי להתחיל את המסלול הדרוש במדינה כדי להתקדם בשוק העבודה, מסלול הקובע כי מי שאינו משרת - אינו קיים

מדינת ישראל, עיזרי לחרדי החפץ לעבוד

ייתכן שאם המדינה תעלה את הסכום הניתן כיום למשרתים בעלי משפחות בשירות לאומי ותשווה אותו לסכום הניתן לחייל בעל משפחה המשרת בצבא, יחול מצב שכל צעיר בציבור החרדי היוצא לעבוד ממילא, ישרת שנתיים על-מנת לתת את תרומתו למדינה. לא, זו לא עוד סחטנות חרדית, ברגע שבחור ייצא לעבוד, אז הכסף יחזור למדינה על ציר הדלת המסתובבת כדוגמת מיסים וכדומה. הרי זה ברור לכל שמעבודה שאינה מוצהרת, ולו רק כדי להתחמק משירות צה"ל או משירות לאומי במתכונתו, לא המדינה תרוויח ולא האזרח, וודאי לא כשנראה אותו בביטוח לאומי עומד בתור לקבלת הבטחת הכנסה. ייתכן שצעד כזה אף יהיה גורם נוסף לקבלתה של מדינת ישראל כחלק בארגון המדינות המפותחות, ה-OECD.
כיום, ישנם לא מעט בציבור החרדי שאזרו אומץ, ולו רק מחמת המצב הכלכלי וחוסר היכולת לשבת ללמוד מתוך קושי והקרבה, והצטרפו לשוק העבודה, על-אף ההתמודדות עם חיי החברה בהם הם חיים. חלק גדול מהם התגייסו כדי להתחיל את המסלול הדרוש במדינה כדי להתקדם בשוק העבודה, מסלול הקובע כי מי שאינו משרת - אינו קיים. באוניברסיטות כיום, בעיקר בקריית אונו ובאוניברסיטה הפתוחה, ניתן לראות מאות של סטודנטים חרדיים היושבים ולומדים מקצועות שונים, ומשלימים את פערי הלימוד הנדרשים מהמועצה להשכלה גבוהה. ואני תוהה - להבנות עם ראשי הציבור החרדי תוך בקשה לקריאה לצאת ולעבוד לעולם לא נגיע, אך אולי תוכל המדינה למצוא את הדרך על-מנת להקל על החרדי הבודד, זה שכן רוצה במסלול חיים ככל אזרחי המדינה?
ברור לי שאין אזרח כזה שאינו מכיר בערך לימוד התורה וחשיבותה שיסכים עם הדברים האמורים לעיל, אבל בואו נהיה לרגע רציונליים. אולי זוהי תחילתה של דרך לגרום לאותו חרדי, שכן מעוניין, לפתוח בפניו אפשרות לחיים מסודרים, תוך אפשרות לתרום למדינה ולהיות חלק מנושאי העול מבלי לפגוע בעיקרי אמונתו והשקפתו.

הנער מוצא מן ה"אווירה" הטבעית שלו [AP]

שירות לאומי לחרדי בקונכייה דתית

פרופ' נויברגר מציין את העובדה כי בני אמיש הגיעו להבנה עם השלטונות הפדרליים על שירות אזרחי שהיה חובה בעבר על כל אזרח, שבני קהילתם ישרתו לא במדינת מגוריהם, אלא במדינה אחרת אך עדיין בתוך הקהילה האמישית. כך בני הנוער לא ינותקו ממורשת דרכם. "את זה בוודאי-אפשר להעתיק אצלנו", טוען פרופ' נויברגר ומוסיף כי "חרדי שאינו מוכן לשרת בצבא, יחויב בשירות לאומי, ואם אינו רוצה להיחשף לתרבות רעה בסביבה הזרה לו, יעשה חרדי ירושלמי את שירותו בנתיבות או בעמנואל".
את השקפת העולם החרדי פרופ' נויברגר לא יוכל כנראה להבין לעולם. מדובר בהוצאת נער חרדי לא מהסביבה בה הוא גדל, אלא מה"אווירה" בה הוא חי. עצם העובדה שבציבור החרדי לא נחשפים בחורי הישיבות לעולם שבחוץ אלא לאחר נישואיהם, מתוך הכרה בעובדה שלימוד התורה מעל הכל ושזוהי זכות קיומנו - עובדה זו לא נותנת את האופציה של שירות לאומי ובוודאי שלא קודם הנישואים.

הכותב הוא סטודנט לתקשורת ומדעי המדינה באוניברסיטה הפתוחה.
תאריך:  27/01/2010   |   עודכן:  27/01/2010
שתף:

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
מה בין קהילת האמיש לציבור החרדי?
הודעות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  כתוב הודעה 
1
יש עודף עצום של ג'ובניקים בצבא
משהה שמואלי  |  27/01/10 14:14
 
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
פרד כהן-קידר
ידיעות אחרונות נלחץ עקב איבוד קוראיו ובעיקר מאיבוד השליטה על דעת הקהל    בכדי להילחם בחינמון הוא מפנה חיציו לאשת רה"מ
אלכס נחומסון
אם שר הביטחון סבור שהגרעין האירני לא מסוכן, מדוע יש לצפות מהקהילה הבינ"ל לפעול נגדו?    ההיגיון הוא מאהוד ברק והלאה
יהונתן קלינגר
בן כספית תוקף את שלדון אדלסון באמצעות שרה נתניהו    היא מצידה משיבה אש, אשר עשויה לשרוף את חופש העיתונות
יוסף אליעז
עבור הצעיר שכנף מכוניתו התעקמה, אדון חסון, הנפח הידוע בעיר, היה האלטרנטיבה היחידה    עם המכה הוא גם למד שיעור קטן
עמי דור-און
בהיעדר החלטה ממשלתית באשר לגורל השליטה בבנק לאומי מבקשת גליה מאור לזכות במשרה הנחשקת של יו"ר הבנק ובה בעת גם להפוך למנכ"לית-על שעל פיה יישק דבר והכל ייעשה בדברה
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il