כל אחד מאיתנו אשר יבקר בימים אלה בערים כמו בני ברק, ירושלים ובית"ר עילית מיד יבחין במשהו שונה מימים כתיקונם. וכשננסה להבין מדוע הצבע חזר ללחיים החיוורות של אברכי הכוללים, שכבר שנים משוועים למשהו או למישהו שילחץ על הכפתור האדום ויפוצץ את הבועה הליטאית ה"חרדית", שמאז ומתמיד נהגה לגרוף הון משנאת כל מה שלא הם.
הכל התחיל לפני כשבוע, כאשר הודיעה תנועת שס על כוונתה להצטרף אל ההסתדרות הציונית העולמית. בהחלט קשה שלא לתהות על המניעים שהביאו תנועה שבמשך שנים לא ממש נמנתה על חובבי ציון, וכשהשם הרצל נזרק לאוויר מיד עולות אסוציאציות של הרצל מהבסטה בשוק מחנה יהודה או אולי סתם נהג מונית ששמו הרצל מתחנת המוניות ברחוב הרצל.
אבל ח"כ
משה גפני, שכידוע ניחן בחושים פוליטיים חדים, החליט לקחת צעד אחד קדימה ולבסס את מעמדו כמחזיק בתואר המפוקפק יו"ר ועד הממורמרים בכנסת (אמרתם
דוד לוי? קטן על גפני) ומעל בימת הכנסת זעק: "שס הם מפלגה של ג'ובים... לא אכפת להם מרוחניות. הם משתפים פעולה עם הגרועים שבשונאינו, בשביל מה? בשביל ג'ובים!". ומכאן נפתחה באופן רשמי מלחמת העולמות שסופה לא ידוע. מייד התגייס ביטאון התנועה "יתד נאמן", שכידוע במשך כמה עשורים ניזון משנאה תהומית לא מובנת כלפי כל מי שלא מונחות על שולחנו בערב שבת צלחת ועליה גפילטע פיש ולידה קערת מרק קניידלך. ומבחינתו של העיתון, אנשים שטעמם האישי הוא סלט מטבוחה וקובה וכוסית ערק לידה, בוודאי שייכים לסקטורים שיש להוקיעם כמו שסניקים רחמנא לצלן, חב"דניקים השם ירחם, רפורמים ימ"ש, דתיים לאומיים שלא נדע, או אולי סתם מישהו שרוחב מידות כנף מעילו לא תואם את זה שלאברכי פוניבז'.
כשגפני מדבר על ג'ובים הוא בוודאי לא מתכוון לזה שמפלגתו מתפלגת כתריסר פעמים לפני כל מערכת בחירות במסגרת מלחמות הג'ובים בסיעתו. כשגפני מדבר על ג'ובים הוא בטח שכח שכיום עומד בראש עיריית ירושלים אדם שלא שומר תורה ומצוות, וגם זה תוצאה של מלחמות ג'ובים במפלגתו. כשגפני מדבר על ג'ובים הוא בוודאי לא זוכר בכמה מניפולציות ותככים הוא השתמש כדי לזכות באם כל הג'ובים - יו"ר ועדת הכספים (תשאלו את
יעקב ליצמן).
לרגע אפשר לתהות לאן נעלמו בעיותיו האמיתיות של הציבור החרדי בכל הנוגע לתעסוקה, לדיור לזוגות צעירים ולהורים שנופלים תחת עול נישואי ילדיהם. אבל כנראה שכל אלה מתגמדים בעיני גפני וחבריו כאשר מה שעומד בראש מעייניהם הוא המאמץ למנוע משס לתפוס בעמדות מפתח, וכל זה במסווה של "מלחמת קודש".
ולא אחדל מלהזכיר את העובדה שנערות חרדיות בנות 15 נאלצות להיפרד מחברותיהן בבית הספר היסודי בבואן אל התיכון, רק משום שהאזור הדמוגרפי שממנו הגיע הסבא-רבא שלהן לא ממש קרוב לוורשה או לקובנה. בעניין זה, כמובן שלא תראו שום אזכור בעיתון "יתד נאמן", ורק כשמדובר בחרדי שלא התקבל לעבודה בבית עסק כלשהו רק משום היותו חרדי, העיתון ייצא בכותרת ראשית הזועקת על אנטישמיות, ומיד יקרא לחרם על אותו גוף/בית עסק שמתנהג בדיוק כאותם מוסדות להם דואג ח"כ משה גפני.
מעניין מה חושב חבר הכנסת לשעבר הרב
אברהם רביץ ז"ל בהביטו מלמעלה על הנעשה במפלגתו? הוא בטח אומר לעצמו: בגלגול הבא אשתדל לשמור על בריאותי ואמנע כל חיי מאכילת אוכל רווי כולסטרול ושומנים, ואולי כך אמנע את הבושה הזאת...
