רק לפני כשבועיים ישבו ברשות הטבע והגנים יחד עם אנשי אקדמיה, מומחים לצומח, בעלי חיים ומשטרי זרימה ומים - כדי לדון כיצד להיערך לשנות יובש נוספות. הנתונים היו חמורים: סקרי יעלים וצבאים שנערכו לאחרונה הצביעו על כך שבהרי אילת נותרו רק מחצית מהיעלים שהיו בשנות ה-80, ומחצית מאוכלוסיית הצבאים בנחלים הגדולים, לעומת אמצע שנות ה-90.
עצי השיטה עמדו בקיץ חפויי ראש. שנות היובש הארוכות בערבה ובהרי אילת החלו לתת אותות מדאיגים. ערוצי הנחלים סביב אילת עמדו חרבים, כמנהגם זה שנים. חלק מהעצים הפזורים במרחב, יבשו, וחלקם מחזיק עדיין עלווה מעטה, מכוסת אבק חום-אפור: אחיזת ירק קלושה בוואדיות הלוהטים של הרי אילת. ואז בא השיטפון הגדול.
האם הזרם המפתיע יצליח למחות עשר שנות יובש בלתי רגיל, שצימקו את המערכת הטבעית של הערבה והרי אילת? עצי השיטה שורדים גם שנים ללא גשם, אולם ברצף היובש הזה, גם הם התקשו להתמודד. גם שיחי הרכפתנים הידלדלו, וד"ר בני שלמון, אקולוג מחוז אילת ברשות הטבע והגנים (רט"ג), עקב בדאגה אחר מקורות המזון המצטמקים הללו. "כל עולם החי באזור תלוי בשיטים וברכפתנים", הסביר שלמון. "ללא מים הם מתייבשים, והצבאים, היעלים, החרדונים, הצב, ההדורים וכל המערכת האקולוגית מתחילה לדעוך".
בצלע הערוץ של נחל שלמה דידה בקיץ האחרון עדר יעלים. בכל העדר ניכר רק גדי אחד. "בלי מזון הם לא שורדים", אמר שלמון.
גיל עברון, פקח רט"ג, בילה את הקיץ בנסיעה ארוכה בערוצי נחל מסולעים, כשהוא גורר אחריו עוקב מים כדי להשקות עץ. אלה אטלנטית עתיקה בנחל מלחן החלה מתייבשת, אחת מכמה עצים ושיחים ים-תיכוניים בודדים שצמחו באורח פלא בדרום היבש, ככל הנראה בתקופות עתיקות, שבהן מזג האוויר היה לח וגשום יותר. תקופת היובש של השנים האחרונות איימה להביא לסופם.
"ב-15 שנים האחרונות רואים תהליך ירידה קבוע בחי והצומח באזור שלנו", אומר עברון. "אנחנו עוקבים אחרי יחידות צומח, יעלים וצבאים. אפשר להבחין בין שטחים שונים. בנחלים גדולים, שהם אזור גבוה יותר והמים נשטפים במהירות, היובש ניכר יותר. לעומת זאת, במלחות שבערבה, בהן יש התנקזות רבה יותר של מים ומי תהום גבוהים יחסית, עוד רואים רצועות ירוקות ומניבות פרי. ככל שהמרחק בין פרקי הגשם הלך והתארך, כך ההשפעה על הצומח בערוצי הנחל של הרי אילת הצרים והגבוהים נעשתה חמורה יותר".
בדיון החירום שנערך לפני השיטפון האחרון, הייתה הסכמה בין אנשי רט"ג לאנשי האקדמיה שהמצב הופך להיות קשה. "בנחל ציחור ספרנו לפני שנתיים 70 צבאים, ובשנה החולפת רק 20", אומר ד"ר שלמון. המסקנה בדיונים הייתה שבלית ברירה יש להשקות באופן מלאכותי קבוצות צומח של עצים ושיחים כדי שעולם החי והצומח לא ייעלם, אולי לזמן רב מאוד. ואז, כאמור, הגיע הגשם. הוא שטף את כל הנחלים בדרום, ממדבר יהודה ועד הנגב, מהר הנגב הגבוה, ועל להרי אילת והערבה. מים בשפע, בכל המדבר.
