X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
אבינדב ויתקון עיתונאי   |  מקור ראשון
אחרי עשר שנות יובש נורא, גם עצי השיטה הכי קשוחים באזור אילת והערבה הצהיבו הצבאים והיעלים פחתו במחצית, שלא לדבר על החרדונים והצבים רגע לפני גוויעתה של המערכת האקולוגית בדרום - הגיע השיטפון הגדול, שכבר 20 שנה לא היה כמותו הפרדוקס הוא שהמבול הנדיר ניתך בזכות ההתחממות הגלובלית
▪  ▪  ▪
בואו של השיטפון הגדול [צילום: שלום שטוקלמן]

רק לפני כשבועיים ישבו ברשות הטבע והגנים יחד עם אנשי אקדמיה, מומחים לצומח, בעלי חיים ומשטרי זרימה ומים - כדי לדון כיצד להיערך לשנות יובש נוספות. הנתונים היו חמורים: סקרי יעלים וצבאים שנערכו לאחרונה הצביעו על כך שבהרי אילת נותרו רק מחצית מהיעלים שהיו בשנות ה-80, ומחצית מאוכלוסיית הצבאים בנחלים הגדולים, לעומת אמצע שנות ה-90.
עצי השיטה עמדו בקיץ חפויי ראש. שנות היובש הארוכות בערבה ובהרי אילת החלו לתת אותות מדאיגים. ערוצי הנחלים סביב אילת עמדו חרבים, כמנהגם זה שנים. חלק מהעצים הפזורים במרחב, יבשו, וחלקם מחזיק עדיין עלווה מעטה, מכוסת אבק חום-אפור: אחיזת ירק קלושה בוואדיות הלוהטים של הרי אילת. ואז בא השיטפון הגדול.
האם הזרם המפתיע יצליח למחות עשר שנות יובש בלתי רגיל, שצימקו את המערכת הטבעית של הערבה והרי אילת? עצי השיטה שורדים גם שנים ללא גשם, אולם ברצף היובש הזה, גם הם התקשו להתמודד. גם שיחי הרכפתנים הידלדלו, וד"ר בני שלמון, אקולוג מחוז אילת ברשות הטבע והגנים (רט"ג), עקב בדאגה אחר מקורות המזון המצטמקים הללו. "כל עולם החי באזור תלוי בשיטים וברכפתנים", הסביר שלמון. "ללא מים הם מתייבשים, והצבאים, היעלים, החרדונים, הצב, ההדורים וכל המערכת האקולוגית מתחילה לדעוך".
בצלע הערוץ של נחל שלמה דידה בקיץ האחרון עדר יעלים. בכל העדר ניכר רק גדי אחד. "בלי מזון הם לא שורדים", אמר שלמון.
גיל עברון, פקח רט"ג, בילה את הקיץ בנסיעה ארוכה בערוצי נחל מסולעים, כשהוא גורר אחריו עוקב מים כדי להשקות עץ. אלה אטלנטית עתיקה בנחל מלחן החלה מתייבשת, אחת מכמה עצים ושיחים ים-תיכוניים בודדים שצמחו באורח פלא בדרום היבש, ככל הנראה בתקופות עתיקות, שבהן מזג האוויר היה לח וגשום יותר. תקופת היובש של השנים האחרונות איימה להביא לסופם.
"ב-15 שנים האחרונות רואים תהליך ירידה קבוע בחי והצומח באזור שלנו", אומר עברון. "אנחנו עוקבים אחרי יחידות צומח, יעלים וצבאים. אפשר להבחין בין שטחים שונים. בנחלים גדולים, שהם אזור גבוה יותר והמים נשטפים במהירות, היובש ניכר יותר. לעומת זאת, במלחות שבערבה, בהן יש התנקזות רבה יותר של מים ומי תהום גבוהים יחסית, עוד רואים רצועות ירוקות ומניבות פרי. ככל שהמרחק בין פרקי הגשם הלך והתארך, כך ההשפעה על הצומח בערוצי הנחל של הרי אילת הצרים והגבוהים נעשתה חמורה יותר".
בדיון החירום שנערך לפני השיטפון האחרון, הייתה הסכמה בין אנשי רט"ג לאנשי האקדמיה שהמצב הופך להיות קשה. "בנחל ציחור ספרנו לפני שנתיים 70 צבאים, ובשנה החולפת רק 20", אומר ד"ר שלמון. המסקנה בדיונים הייתה שבלית ברירה יש להשקות באופן מלאכותי קבוצות צומח של עצים ושיחים כדי שעולם החי והצומח לא ייעלם, אולי לזמן רב מאוד. ואז, כאמור, הגיע הגשם. הוא שטף את כל הנחלים בדרום, ממדבר יהודה ועד הנגב, מהר הנגב הגבוה, ועל להרי אילת והערבה. מים בשפע, בכל המדבר.

האם השיטים יוציאו נבטים?

"לפחות 20 שנים לא היו שיטפונות כאלה", קובע ד"ר בני שלמון. "אזור אילת, הקשור למעשה לסהרה – אזור צחיח קיצוני, מקבל את מימיו בגשמי עונת המעבר. הממוצע השנתי הוא 30 מ"מ גשם, אבל זה בלוף. מדובר במילימטרים ספורים מדי שנה, בטח שלא כל השטח מקבל 30 מ"מ, אם בכלל הוא מקבל גשם. אולי יש איזה ענן אחד שמוריד 30 מ"מ, אבל זה רק מעל אזור ספציפי. בשבוע שעבר ירדו בתוך ימים אחדים 30 מ"מ, אבל בכל הנחלים. דבר כזה לא היה שנים רבות".
ההתחממות העולמית היא נושא מקובל מאוד בכל הדיבורים על א-נורמליות של המערכת הטבעית, ואמנם גם הפעם, כפי שמסביר שלמון, מדובר בגשם "מאוד נדיר ולא בעיתו. עקרונית, ישראל מקבלת גשמים שמגיעים מאזור איסלנד. בדרך כלל המערכת הזו מורידה גשם עד אזור באר-שבע. בעונות המעבר ישנו אפיק ים סוף מהאוקיאנוס ההודי, ואם יש צירוף של אוויר רווי לחות מהמפרץ ואוויר קר למעלה, נוצרים עננים חזקים שמורידים גשם נקודתי.
"הפעם היה שקע עמוק מאוד שיצר אפיק לכיוון מפרץ אילת והוריד גשם בלוב ומצרים, מקומות שלא מקבלים גשם בדרך כלל. בישראל הוא יצר אפיק שמשך אוויר חם ולח מהמפרץ שלא בעונה, וכך נוצר הגשם ששטף את כל הארץ, מהנגב ועד מדבר יהודה. העצים והשיחים ילבלבו, זה ללא ספק, והר הנגב יפרח חזק מאוד, שכן הוא קיבל המון גשם ויותר מפעם אחת: נחל צין זרם ארבע פעמים, דבר נדיר מאוד, ובהר חריף ירדו 100 מ"מ ביממה. אין רישום משקעים גבוה מזה מהעבר. ביום אחד ירד גשם יותר מהממוצע הרב-שנתי, ואנחנו רק בינואר".
הגשם שירד באזור אילת והערבה החיה את העצים והשיחים לקראת הקיץ הקרוב. ברגע האחרון, באופן מפתיע, בעוצמה מפתיעה, ברגע שלא ניתן לצפות לו - המים הגיעו. אפיקים בנגב. "השיטים קיבלו את המים. מה שהכי מעניין זה אם תהיה עכשיו נביטה של שיטים צעירות, שהן הדור הבא של העצים, אחרי 20 שנה שבהן כאמור לא היו שיטפונות בכל הנחלים. עד לגשם הזה כבר היו נחלים שעברנו בהם 30 אחוזי תמותה של השיטים ו-80 אחוזים מהרכפתנים", אומר שלמון, "עכשיו הכול התמלא. זה ריסטארט של המערכת, כמו במחשב".
תוכניות ההמטרה על שיחי הרכפתנים והשקיית עצי שיטה לאורך קילומטרים רבים בוטלו כמובן. ממילא הרעיון של החיאה מלאכותית היה עצוב ומדכדך. כעת האדמה תצמיח במלוא אונה, לאחר שנות עילפון ארוכות.

הצפון שופע ומבעבע

הילל גלזמן, האחראי על ניטור מים ברט"ג, נאבק בקיץ האחרון להקצאות מים מרשות המים, מים שיוזרמו בנחלים המתייבשים בגליל במקום מי האקוויפר שהפסיקו לשפוע. החורף שעבר היה כה יבש ברובו, עד שחקלאי הגולן עמדו בפני ייבוש חלקים נרחבים ממטעיהם. ברגע האחרון, בסופו של חורף, ירדו גשמים בצפון, מילאו את מאגרי המים ברמה והחזירו קצת צבע לצפון.
בעבור הכנרת לא היה די בכך, ומפלס האגם המשיך לרדת גם בחורף. למרות שביתת עובדי רשות המים שאינם מפרסמים את תוצאות המדידות בכנרת, גלזמן סבור שבעקבות גשמי השבוע האחרון ואירועי הגשם שקדמו להם, עלה המפלס בקרוב למטר: "בצפון היו גאויות שלא נצפו כמותן מאז השנים הגשומות 2003-2004. השפיעות גברו, והזרימה בנחלי הירדן מהגולן והגליל העלתה את מפלס הכנרת. לפי המדדים שלנו, בשבוע שעבר לבדו עלה המפלס בכחצי מטר. באופן כללי, החורף בצפון החל ברגל ימין עוד בנובמבר, עם כמות גשם שנמצאת כמה עשרות אחוזים מעל הממוצע המצטבר לתקופה – גם בגליל וגם בגולן. בכל המעיינות יצאו מים, גם בגעתון, גם באכזיב וגם בבצת. רק בעין אפק, שם האקוויפר עוד לא התמלא, המעיינות לא שפעו. אנחנו עוקבים אחרי המעיינות בדאגה, מצפים לראות איך יהיה המשך החורף ומה תהיה השפעת הקידוחים והשאיבות של המים באביב הקרוב".
גלזמן מקווה שכעת יבוא סוף לרצף השנים היבשות. "יש סבירות שנשבר רצף הבצורת", הוא אומר, "אם כי במרכז הרי יהודה וירושלים אנחנו פחות מהממוצע. ייתכן שיהיו לנו עכשיו כמה חורפים ברוכים יותר בגשם. בכל אופן, מה שחשוב הוא שהמערכת הכללית של משק המים מתחילה לצאת מהמשבר, גם בזכות הקמת מתקני ההתפלה, מה שמקטין את התלות בשאיבות-היתר מהמאגרים הטבעיים. אנחנו מקווים שזה יאפשר לנו לראות יותר מים בטבע, ושגם הכנרת שלא תרד למפלסים כל כך נמוכים".

יעל המהמרת

כיצד יגיב הטבע לגשמי הברכה לאחר שנים קשות כל כך? "בעלי החיים 'מהמרים', מבלי לחשוב על זה כמובן, על שלוש אפשרויות שונות", אומר שלמון, ומסביר: "היעלות והצביות מתעברות בסתיו, לפני שהן יודעות אם ירד גשם ויהיה אוכל, ועל כן הגוף שלהן ניצב בפני החלטה: האחת - המצב הגופני לא טוב ולכן אין ביוץ ולא יהיו גדיים, כפי שקורה לנשים אנורקטיות.
"החלטה שנייה היא האם לבייץ ביצית אחת ולהמליט גדי אחד או שניים - ואז יש סיכוי לתאומים. אם יהיה גשם ומזון, ההימור על התאומים היה מוצלח, אם לא, התאומים לא ישרדו. באזור אילת רוב היעלות 'מהמרות' על גדי אחד, ורק לאחר רצף של שנים טובות רואים שיש יותר תאומי-גדיים. ב-2009 היעלות לא המליטו כמעט, גם במקומות שהוספנו מזון. ככל הנראה זה לא הספיק.
"אם יהיו עוד כמה שנים טובות כאלה", מקווה שלמון, "היעלות יחזרו להמליט תאומים. לעומת זאת, אם השנה הזו תהיה יוצאת דופן ואחריה יחזור היובש, אז המערכת לא תתאושש. אם יהיו עוד עשר שנים כמו שהיו לנו, האוכלוסיה עלולה להיעלם".

פורסם במקור: עיתון מקור ראשון
תאריך:  29/01/2010   |   עודכן:  29/01/2010
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
דני בן-ישי
כל עוד מנהיגנו נמנע מלחשוף את הכזב של "תהליך השלום" או של "מתינות אבו-מאזן", אין לנו הזכות לקבול על ההתייחסות הבינלאומית למלחמת עמים קיומית כאל סכסוך גבולות קטנוני בין זאטוטים
מרטין שרמן
ספרו של פרופ' ג'יימס גלווין "הסכסוך הישראלי-פלשתיני: מלחמה בת מאה שנים" אומנם אינו תורם להבנת הסכסוך הישראלי-פסלטיני, אך מבהיר היטב את מידת העיוות שבה מטופל הנושא בעולם האקדמי כיום
אליקים העצני
אך במקביל זורע את הזרעים לחורבנה של האדמה שבתוכה העץ הזה נטוע    נאום בר-אילן אשר שומט את ריבונותנו על הארץ נדון בכלל בפורום השביעיה?
רפי פרידמן
את עלבונם של נשיאי השבטים המודחים, בהר ובשפל, נושאי הכיפות הסרוגות, כבר לא יתבעו    דמם המותר - לא יידרש    בישראל המודרנית, ביום השואה הבינלאומי, רב עטור זקן הוא קריקטורה של השטירמר
מאיר אינדור
בלה הקטנה מהעיירה החסידית בלעכטוב מפולניה לא באה לטקסי השואה השבוע באירופה    היא נלחמת כעת על חייה בישראל
רשימות נוספות
נתניהו מתמהמה נוכח הנצחת המחבלת ממישור החוף  /  אסף גבור, סופיה רון-מוריה
שיאן הגירושין: התגרש 11 פעמים  /  אורי פז
זמן קסם  /  בן עמי פיינגולד
אפשר לחיות בלי 'ידיעות'  /  אריאל כהנא
בן זוגו של המנהיג  /  פרופ' ה. ויס, ש. אליאש, א. בן גביר
מאגדות רבי שלם שבזי  /  דיוקן עם
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il