תופעה מוכרת ושכיחה יחסית המשפיעה על שוני בהתנהגות ילדים נובעת
מהפרעה בוויסות החושי ("רגישות יתר" או "תת רגישות") - הכוונה לעוצמות הגירוי שהילד חווה. כשילד חווה קושי בקליטת החושים, הדבר משליך על תחומי חייו השונים ובמידה רבה גם על אורח החיים של המשפחה כולה.
הקושי החושי כרוך ברוב המקרים גם בקשיים חברתיים ורגשיים, ופוגם בתפקודו היומיומי של הילד ולעיתים גם בתהליך הלימודי שלו.
רגישות יתר: אצל ילדים מתבטאת בכך שהם מגיבים במתח או בחרדה לגירויים הנחשבים בלתי חזקים. הילד קולט מידע חושי הנחשב לרגיל ושכיח באופן חזק וקיצוני, ולכן אפילו ליטוף, עלול להיקלט אצלו ככאב. במקרים רבים דוחים ילדים אלה חיבוק או נשיקה מאמם, והיא חשה כתוצאה מכך פגועה וכעוסה. עיסוק בחומרים, כמו חומר חרסתי, צבעי ידיים ודבק, יגרמו לילד כזה אי-נוחות מרובה ולרוב יימנע מפעילויות המצריכות מגע בהם.
קשה מאוד להרגיע ילד כזה בשעת בכי בעזרת חיבוק, כיוון שהמגע מתקבל אצלו כחזק ובלתי נעים. בעקבות כל הקשיים הללו, עלול להיות קשה לילד עם רגישות יתר להסתגל לחברה ולשינויים בסביבתו.
תת רגישות: תופעה שנמצאת מהצד השני של המתרס. ילדים הסובלים מתת רגישות קולטים בעוצמה חלשה מאוד גירויים חזקים, עד שכמעט אינם חשים בעוצמת הגירוי. קבלת המידע החושי נעשית באופן חלש. הם יקפצו וינועו בחוזקה כדי לחוש את המגע, וחלקם יתעלם לחלוטין ממצבים שונים שעלולים להיות מסוכנים, עקב חוסר תחושת הגירוי. רבים מהם לא יבכו לאחר שיקבלו חיסון/מכה או/ו יגעו בנוזל רותח, כיוון שלא יחושו בכאב.
ילדים אלה עלולים לסכן את עצמם כדי לחוש דברים. הם יקפצו ממקום גבוה כדי לחוש את עוצמת המגע, ועלולים גם לקפוץ על חבריהם בלי להבין שהם מכאיבים להם. מצב כזה עלול להביא לקושי חברתי נלווה, כיוון שילדים לא ירצו לשחק איתם. כל ילד מגיב באופן שונה לאותו גירוי. אולם ילד בעל קושי בוויסות חושי, יחוש סבל בעקבות קליטה לא פרופורציונלית לגירויים.
ילדים בעלי רגישות יתר, עשויים להגיב ברגישות רבה במיוחד למצבם הרגשי של אנשים הנמצאים בסביבתם. ילד בעל רגישות יתר, מרגיש את הכעס, העצבות או החרדה של האדם הנמצא לצידו ללא מילים, והדבר מפריע לו מאוד בתפקוד.
במקרה של תת רגישות, יתאפיין הילד בחוסר שקט ובצורך מוגבר בגירוי המגע. ילד כזה ירצה לגעת בכל דבר, ונגיעתו בחפצים תהיה לרוב חזקה ומגושמת.
אלימות היא סימפטום אפשרי של רגישות יתר ושל תת רגישות. הדבר מתבטא בכך שילד בעל רגישות יתר למגע, מפחד מפלישה למרחב שלו, ולכן עשוי לנקוט, שלא במכוון, במעשה תוקפני. לעומתו, ילד בעל תת רגישות, ירבה להתחכך עם ילדים אחרים כדי להגביר את גירוי המגע על-מנת שיוכל לחוש בו.
דוגמאות אלה ממחישות כיצד גם הפרעה בוויסות החושי עשויה לגרום לשוני ולייחודיות של כל אחת ואחד, אך חשוב להבין שבמקרים שהרגישות / תת הרגישות מפריעה למהלך התקין של החיים, לא מדובר במצב בלתי הפיך. אבחון הבעיה מאפשר להורים ולמטפלים להעניק לילד כלים שיכולים לשפר את תפקודו והרגשתו הכללית על-ידי פנייה לגורמים מטפלים כמו מרפאה בעיסוק.