אומרים שזנות זה המקצוע העתיק בעולם, אבל יש מצב שלא כך הדבר ויחסי ציבור זה המקצוע הוותיק ביותר, כאשר התנ"ך כולו הוא מקבץ של קומוניקטים [הודעות / ידיעות לעיתונות]. אותו יחצ"ן שכתב את התנ"ך רצה להניע עולם שלם בהתאם לאינטרסים שלו, או סתם לעשות ניסוי מעניין, ואני חייב להודות שהוא הצליח לא רע.
התכנים - אז והיום מי יכול להוכיח לי שאלוקים הוא אמיתי ולא איזה כותב מוכשר בשר ודם? הסיפורים המרתקים בתנ"ך כוללים מין, בגידות, רציחות, עונשים, פשעים, משפטים, שליטים תאבי בצע ומלחמות. מוכר לכם מאיפשהו? התנ"ך יצר מגוון זרמים ומנהיגים שונים, וכמו בכל זירה תקשורתית למותג הגדול שנקרא אלוקים יש מתחרים כמו ישו וחקיינים נוספים למיניהם.
היחצ"ן והנביא יש דמיון רב בין כותב הטקסטים התנ"כיים ליחצ"נים של היום. הרי שגם בזמננו, כמו הנביאים שעמדו בכיכר העיר וזכו למרב תשומת הלב, יש "יחצ"ני-על" שעושים פגישות עם שרים, מחליטים על מה הציבור ישוחח, על מה יחשוב ובמה יאמין, ונמצאים כל שבוע בתקשורת. לאותם יחצ"ני-על יש כוח ויכולת הנעה לפעולה לא פחות מהנביאים או מרבי שמונע על-ידי האייטמים בתנ"ך, ומשפיע על רבבות אחרים. ובזמננו, ניתן בהחלט להגיד שהיכולת הרטורית של הרבנים טובה כמו של הדוברים, ואפילו יותר.
מי יחיה ומי ימות כמו אלוקים, גם אנחנו משפיעים על החיים והמוות. בזמנו פורסם כי המהנדס יצחק הרשקוביץ ז"ל, מי שהיה מהנדס מחוז תל אביב והצפון במע"צ, ירה לעצמו בראש בעקבות תחקיר שנעשה עליו. לכו תדעו, יש סיכוי טוב שמאחורי התחקיר עומד יחצ"ן בעל אינטרס, אולי אפילו אינטרס אישי. נכון, זו דוגמה קיצונית, אבל היא ממחישה יופי את הכוח וההשפעה של התקשורת. ומי עומד מאחוריה לרוב? נכון, אנחנו. ולמטילי הספק שביניכם אם מהלכים תדמיתיים הם לא אלו שקובעים מי יחיה ומי ימות, אז מה תגידו על
יעקב ליצמן, שהעביר עשרות מיליוני שקלים לשיניים של הילדים על-חשבון החולים? ולמי יש הרבה ילדים? ומי קהל הבוחרים של ליצמן? נכון, דתיים.
משפצים את הקומוניקט בהגזמות ומה עם סיפורי הניסים בתנ"ך וכל מיני דברים מטורפים כמו מים שיצאו מסלע וים שנחצה לשני חלקים, גם אנחנו אוהבים למכור פנטזיות, וכמה שיותר הזוי - יותר טוב. כי מוזר זה מעניין. וכמו המטיפים, גם לנו יש אנשי רנטגנים למיניהם שמקורבים למקבלי החלטות, וכמו הקהל של הרנטגנים הללו, גם לנו יש קהל שפשוט יספוג את התכנים המוגזמים ללא התנגדות ויאמין לכל מיני סיפורים כמו בת ים שהתגלתה בישראל.
כמו המאמינים, הקוראים שבויים מיליוני המאמינים-שבויים של התנ"ך הם כמו השבויים של המותגים שאנו מייחצנים. אם קוראי העיתון יחליטו להקשות עלינו ויהיו מפוקחים יותר; אם הם יחליטו לקחת את התכנים בעירבון מוגבל ויפסיקו להיות שבויים של סיפורי מסגרת - יש מצב שכוחנו יירד. אבל עד אז, אנחנו נחליט מה הם יקראו, על מה ידברו, מה ייחשף לתקשורת ומה התקשורת תחשוף.
אמנם היחצ"ן של היום הוא לא אלוקים. אבל זה לא אומר שאלוקים הוא לא סתם אדם פשוט שהחליט להיות היחצ"ן הראשון בעולם. ואף אחד לא יודע מה באמת מסתתר מאחורי הכתובים התנ"כיים...
