למה גברים תמיד מכחישים?

למה טייגר וודס, אלוף גולף צעיר ומצודד, מיליארדר רב-און, שהתגלה בחודשים האחרונים כמאהבן של נשים רבות מחוץ לנישואין, הפך פתאום את "כל העולם" למתחסד וצבוע. מילא, אשתו ואם ילדיו שעזבה אותו וחזרה לארצה... אבל חברת ג'ילט שהעסיקה אותו כדוגמן ועוד כמה חברות ספורט ששילמו לו מיליונים כדוגמן מכירות, ביטלו את החוזה עימו. מה קרה? האם העולם השתגע, האם הספורטאי התחייב לנזירות? האם חוזה פרסום בינו לבין חברות מסחריות כולל נאמנות שאותה הוא חייב רק לאשתו וממש לא לכל העולם? למה סילביו ברלוסקוני, גבר רב-כישורים והצלחות כאיש עסקים וכמנהיג פוליטי, מתחתן סדרתי ורודף נשים אינסופי, מקבל על הראש מהחלק ששונא אותו במדיה האיטלקית, במדינה בה ענייני מיטה ובגידות בחיי הנישואין הם חלק מרכזי בחיים, לא פחות מאכילת ספגטי ואולי אף יותר? למה בנימין נתניהו רץ לספר לחבר'ה שבגד בשרהל'ה (כן, כן...) בראשית חיי הנישואין המהוללים שלהם, כאשר אף אחד לא שאל אותו ולא התעניין? נתניהו התוודה בטלוויזיה שיש לו מאהבת סודית נשואה והוכיח כבר אז את נטייתו להילחץ מכל דבר הקשור לכס השלטון, לסקס ולאשתו. למה למשה דיין היו אלף מאהבות, מבלי שעשה חשבון לאף אחד, וכך גם לשלמה המלך שחיבר לכבוד אלף נשותיו ספר נפלא - "שיר השירים". ואיך לכל סלבריטי של פעם בארץ ישראל הייתה לפחות מאהבת אחת ידועה לכל: זלמן שזר, חיים ויצמן, עזר ויצמן, נתן אלתרמן, חיים נחמן ביאליק והרשימה ארוכה-ארוכה. כולם גברים נשואים כחוק. למה ממשיכים לספר (רכילות?) כי חיים רביבו, החי בלוס אנג'לס עם משפחתו, כמעט שנרצח על "התעסקות מינית" בישראל עם אשת איש מסוכן? ומה עם הסיפור הידוע, על דיפלומט ישראלי נשוי בשגרירות פריס, שנמצא מת לפני שנים אחדות בביתה של פרוצה פריסאית שהתמחתה בסאדו-מאזו? והסיפור על עזריאל קרליבך, איש עיתונות דגול, נשוי, חבר מערכת ידיעות אחרונות ומייסד העיתון החדש מעריב בשנת 1948, נמצא מת במיטתה של אהובתו, בלילה אחד בשנת 1956 - סוד שדלף מפה לאוזן במרוצת השנים, אך התגלה באותו לילה לחברי המערכת של העיתון הטרי מעריב, שחיכו לשווא לעורך שיגיע... מעניין, כי בעולם שהשתנה ומקבל היום גרסאות שונות של "משפחה חדשה": גירושין, זוגות ללא נישואין, זוגות והורים הומוסקסואלים, אימהות חד-הוריות ועוד וריאציות שנעשו לחלק מהחיים - ממשיכים להתייחס בצביעות ליחסים שמחוץ לנישואין? למה לא משאירים לבני הזוג להתמודד עם העניין בינם לבין עצמם בלי צקצוקי לשון של כל המדיה העולמית והצדיקים השונים המחטטים? לא הגיע הזמן שנהיה קצת פחות צבועים, או לחילופין (למי שכך יחליט) - קצת יותר זהירים בכבודם של בני הזוג הרשמיים שלנו?

למה גברים משקרים כאשר הם נתפשים? ולמה כל העולם ממשיך לשחק את משחק הצביעות על טוהר חיי הנישואין והנאמנות? עד היום לא הבנתי, למשל, למה ביל קלינטון, גבר מקסים ומושך ונשיא מעולה, בעל מערכת זוגית מופלאה באמת עם רעייתו - מערכת המתקיימת עד לרגע זה - שימש שחקן ראשי בדרמה-קומית של "לא קיימתי יחסי מין עם הגברת הזו, מיס לוינסקי". למה היו יחסי המין שלו - עניין פרטי בינו לבין הילארי - לעניין ציבורי של כל אמריקה וכל העולם לדורי דורות? למה ידע כל אזרח בעולם על הסיגרים, על כתמי הזרע על השמלה ובכלל, על רשימת מאהבות שהזדנבה לצידו משך כל חייו (וחיי הנישואין שלו) לפני היבחרו לנשיא ובמהלך שתי כהונות הנשיא שלו? למה למשל לכל נשיאי צרפת לדורותיהם (כמו כל שליטי צרפת לפניהם), כולם נשואים כדת וכדין, היו מאהבות מתחלפות (כולל ילדים מחוץ לנישואין) תוך פרגון טוטאלי מאזרחי צרפת? האזרחים ידעו בדיוק את שם כל מאהבת בתורה, ולא הנידו עפעף. בהלווייתו של הנשיא מיטראן, מאחורי רעייתו וילדיו צעדה המאהבת הוותיקה שלו עם ילדתם המשותפת. בהלוויה צעדו עוד כמה עשרות או יותר מאהבות אנונימיות וגם מפורסמות, ביניהן אדית קרסון, לשעבר ראש ממשלתו של הנשיא בין השנים 1992-1991. מאהבות היו לכל נשיא מאז שאני יכולה לזכור: גו'רג' פומפידו, ואלרי ג'יסקאר ד'אסטן, פרנסוא מיטראן וז'אק שיראק. יכול להיות שניקולא סרקוזי, הנשיא הנוכחי, נשוי טרי לקרלה ברוני, יפהפייה ממוצא איטלקי, צעירה וחכמה במיוחד, לא מחזיק כרגע מאהבת. אבל אני לא אשבע עבור שום גבר, ובוודאי לא גבר צרפתי...