הטור של פריצי

אצלנו ליברמן עדיין נחשב כרוסי, למרות שהוא הפוליטיקאי הישראלי שהשתלב הכי טוב במרחב המזרח תיכוני שלנו (חוץ מפואד, שלא נחשב, כי הוא המרחב). חילופי המילים שלו עם אסד והודעתו, שבמלחמה הבאה יחרב ביתו ושלטונו, בהחלט מכניסים אותו לליגת הנואמים ההיסטורית שפרחה בסביבה, החבורה של קדאפי, סדאם חוסיין והשיח נסראללה. עדיין יש לו קצת אקצנט רוסי, אבל בטוח ששומעיו המזרח תיכוניים הבינו כל מילה מנאומו, גם בלי תרגום. והם יגיבו. יש להניח שביום ראשון בבוקר יצלצל הטלפון בפרקליטות (פרט לשיחה ממשרד הביטחון), ומישהו מהצד השני של הקו ישאל בשקט, בעברית מזרח תיכונית, ובנימוס, מה קורה עם התיק ואם אפשר לזרז.

מורה לספרות בכפר סבא קיבלה נזיפה מהמפקחים של משרד החינוך כי לימדה תלמידיה בכיתה י"ב את השיר של יונה וולך "אתה חברה שלי". השיר, שעוסק בבעיות זהות סקסואלית, כבר הולחן, נמכר בדיסקים ומושמע בהופעות, ויונה וולך היא גם חלק מבחינות הבגרות, אבל הפקידים נזפו במורה. לדעתם לא טוב שתלמידי י"ב יקראו שיר עם המילה "כוס" או ילמדו ספרות שעוסקת במה שקרוב אליהם. "אל הציפור" זה מספיק להם. למרבה ההפתעה, קמו תלמידי בית הספר הזה ויצאו להפגנות בעד המורה ונגד משרד החינוך. הנה, מורה אחת מתקשרת נכון עם תלמידיה ומלמדת אותם יופי ושירה, ויוצא שהם למדו בנוסף גם מבוא לאזרחות ואומץ אזרחי. ונזכרתי בפרופ' ישעיהו לייבוביץ' המנוח שיום אחד צעק עלינו (כהרגלו): "מה זה משרד החינוך? משרד זה פקידים. מאימתי פקידים יודעים לחנך? רק מורים יודעים לחנך!". אבל אין יותר לייבוביץ'. יש פקידים.

מטעמי צניעות ומאבק ביצר הרע, החרדים בירושלים מבקשים להפריד בין גברים לנשים באוטובוסים. הויכוח סוער, ומכיוון שתמיד ראוי לחפש הבנה והידברות, עליתי על כמה אוטובוסים רגילים (מעורבים) בירושלים לראות מה הבעיה. אודה שלא הבנתי: חבר'ה - איפה מצאתם באוטובוס ירושלמי מישהי שמעוררת את היצר הרע?

יחידת הפיקוח "עוז" נתקלה בגדרות של בסיס ג'וליס ובש"ג שמנע מהם מלהכנס ולעצור שני עובדים זרים סינים המועסקים בבסיס. את ההגנה ההיקפית הזו על הבסיס ניהל רס"ר המחנה, שבפיקודו מועסקים העובדים הללו מסין, שעובדים ללא רשיון עבודה בישראל. לצה"ל יש התנגדות לכניסת פקחים לבסיסיו, אבל אין לו, כמובן, שום בעיה שבסיסיו מתוחזקים על-ידי עובדים סינים.

מנכ"ל רשות השידור שכר לעצמו מאמן אישי, כזה שעוזר למנהלים להבין יותר טוב את עצמם או משהו דומה. זה טרנד חדש של מנהלים עם עודף כסף וזמן. בסוף התגלה שרשות השידור שלנו שילמה למאמן הזה 147,000 ש"ח תמורת 20 ימי עבודה. זה 7,000 ש"ח ליום עבודה. בטח חישבו לפי תעריף המאמן של ליברפול. האימון כנראה הצליח מאוד, כי המנכ"ל שילם גם לחברה חיצונית כ-3.6 מיליון שקל עבור שירותי כוח אדם. חשבתי שהבעיה של רשות השידור היא שרוב עובדיה מובטלים ואין להם מה לעשות, ותמהתי למה צריך לשכור לה עוד כוח אדם. אח"כ נזכרתי שמוטי שקלאר, מנכ"ל רשות השידור, הוא עובד ציבור כבר הרבה שנים. אז הוא באמת לא מסוגל להבין מה פסול בתשלום עבור כוח אדם נוסף במערכת בוטלת, וכאן גם מאמן אישי ב-7,000 ש"ח ליום לא יוכל לסייע. אלא אם שקלאר יתחיל לשלם לו מכיסו הפרטי. אז תראו שהוא יבין, ותוך שעה.

אודי ניסן, ראש אגף התקציבים באוצר, רוצה ליצור "גמישות תקציבית". הרעיון נכון, כי אסור שתקציב יהיה קשוח בלי יכולות להתאמות. לכן יש רזרבה, ולממשלה סמכות לבצע שינוי בתקציב במהלך השנה. רק שאודי ניסן רוצה אחרת. הוא רוצה שאגף התקציבים הוא שיחליט על כך, ולכן לדבריו : "החלטות הממשלה לא יחייבו אותנו באופן מלא אלא רק באופן חלקי. למשל, תהיה לנו זכות להקטין בשנה מסוימת קצבה מסוימת ב-5% , כדי לשחרר לנו עוד 5% מההוצאות בתקציב לשינוי בסדר העדיפות השנתי". הבנתם נכון: הפקיד מאגף התקציבים יוכל לקחת, על-דעת עצמו, 5% מתקציב המדינה שיועד והוקדש לנושא מסוים ולהעבירו למשהו אחר לגמרי, תוך שינוי סדר העדיפות הלאומי, בלי החלטת ממשלה וועדת הכספים, ואפילו גם בניגוד להחלטת הממשלה והכנסת. לפי הפרסומים, לאודי ניסן יש תואר ד"ר בכלכלה. הבעיה היא שאין לו מבוא לדמוקרטיה.

מחקר שנעשה בקינגס קולג' בלונדון טוען כי נקודת הג'י הנשית היא מיתוס ולא קיימת בכלל. זו המחשה טובה לבעיה הכי חמורה ולתסכול הכי כואב שהוא מנת חלקם של כל העוסקים במדע: הנה, בתוך שנייה אחת, נמחקו לי 30 שנות מאמץ.