ליברמן, התקשורת וחולשת נתניהו

"אנשי האור" טוענים כי הם דואגים למדינה, וכל היטפלותם לליברמן היא בבחינת "מטעמי טובת המדינה ושמירה על שלטון החוק". ובכן, האמת היא כי אין שקר גס מזה! בואו ונבחן מה באמת קרה כאן: קם לו שר החוץ הסורי והגיב על הצהרות השלום של שר הביטחון אהוד ברק, התגובה הסורית הייתה במילים ובהסתה נגד ישראל. כתוצאה מכך וכתוצאה ממדיניותו החדשה, נאלץ שר החוץ להגיב על דברי הבלע של הסורים. ומה אמר ליברמן? "אם הסורים חושבים כי יוכלו לתקוף אותנו ואחר-כך לצאת מזה בשלום - הם טועים, היות שאם אכן יתקפו אותנו - לא נשאיר את המשטר הנוכחי בשלטון". אז מה כל כך נורא בדבריו של ליברמן? הרי כל מנהיג נורמלי במדינה נורמלית היה מגיב בדיוק בצורה כזו על התגרויות חיצוניות ואיומים. אלא שכאן נכנסים לתמונה "אנשי האור", שזהו שם יפה לקומיסרים בולשביקים, קומיסרים אשר כל עניינם הוא לשמר את אחיזתם במוקדי הכוח ובאג'נדה שלהם. מדוע לא הזדעקו כל מתייפיפי הנפש כאשר הנשיא שמעון פרס אמר לפני שבועיים על אדמת גרמניה, כי "יש לחזק את אבו-מאזן [מכחיש שואה ומתכנן טבח הספורטאים במינכן. א.פ.] ולתת לו עוד מחוות"... האם זו לא אמירה חמורה לאור המצב הנוכחי ולאור הסרבנות הפלשתינית? ובכלל, ממתי נשיא מתערב בשיקולים פוליטיים של ממשלה? מדוע לאחר כל מפחי הנפש שהביא עלינו פרס עם הסכמי אוסלו, זוכים דבריו לאהדה כה רבה, עד כדי סגידה ממש בכל אמצעי התקשורת? והרי אם "דאגה למדינה" עומדת בראש מעיינם של "אנשי האור", כיצד זה אינם מביעים ספק קל שבקלים על מדיניותו של "נביא השלום והמזרח התיכון החדש" לאחר כל הכשלונות שספגה מדיניות זו? מדוע לא מדברים הם על כל קופות השרצים שצבר פרס (ויש לו הרבה) במשך השנים? "אנשי האור" נחרדו כאשר שר המשפטים, יעקב נאמן, הכריז על אמונתו והביע הערכה למשפט העברי - אכן אסון קולוסאלי. הם נחרדו גם כאשר השר בוגי יעלון, בכינוס סגור, קרא לאנשי "שלום עכשיו" וירוסים. תכף נרעדה האדמה וכל "אנשי האור" הזדעקו והביעו זעזוע עמוק נוכח הדברים של יעלון. עוד דוגמא: שר הביטחון קרא למתנחלים "גידולי פרא עם גרורות סרטניות" והנה, שקט ושתיקה רועמת. אף אחד לא קם ואמר כי מדובר בהסתה בוטה, והרי דברי ברק חמורים הרבה יותר מדבריו של בוגי יעלון. ומה בדבר דבריו ה"דגולים" של מרן אהרן ברק, שטען כי "היהודים רוצים לזרוק את הערבים לים". האם הזדעקו להם אז כל אותם "דאגנים" לתדמית המדינה ולשלטון החוק? ומה בנוגע להסתה בזמנו של ד"ר גורדון נגד אריאל שרון (כאשר שרון עוד היה איש ימין). גורדון אמר אז כי "הייתי שמח לו שרון היה מקבל התקף לב... ולא הייתי עוזר לו". היכן היו אז "אנשי הפיוס והשלום"? לעומת זאת, הם מנפחים סיפורי רכילות על שרה נתניהו, על השר סטס מיסז'ניקוב (ממפלגתו של ליברמן), מנפחים את שיחת הנזיפה שערך סגן השר דני איילון (ממפלגתו של ליברמן) - וכל זאת הם עושים במסווה של דאגה למדינה ודאגה לשלטון החוק. נו, באמת! הרי אם תדמית המדינה הייתה כה חשובה להם, לא היו מנפחים בכוונה את ה"פרשיות" של דני איילון ואת סיפור הרכילות על סטס מיסז'ניקוב, תוך ידיעה ברורה כי דווקא הפרסומים החוזרים ונשנים, יהיו אלה אשר יפגעו בבטחון המדינה. לפיכך, כל המילים היפות על "דאגה למדינה ושמירה על שלטון החוק" הן כיסוי מסווה לגזענות נגד: הימין, המתנחלים והעלייה הרוסית.

קשה, קשה לשמאלנים עם אביגדור ליברמן. ומה הפלא? הם פשוט לא יודעים איך לאכול אותו, איך לפצח את "הדב הרוסי" שעושה כל כך הרבה "צרות ובעיות" ל"גווארדיה הישנה". תחשבו על התסריט הבא: במדינה X יש מנהיגים בינוניים ומטה, למדינה X יש בעיות רבות הן בתחום הכלכלי והן בתחום הביטחוני. יתר על כן, המדינה נחשבת כמעט למצורעת בעולם, ולאחרונה מנסים משמיציה בעולם ומשמיציה מבפנים לגרום לדה-לגיטימציה שלה ושל דרכה, עד כדי כך שממש מאיימים להוציא מידיה את זכות ההגנה העצמית על גבולותיה ועל אזרחיה. אין למנהיגיה את העוז והאינטגריטי המינימליים בכדי לומר לציבור את "האמת בפנים", והם מנסים למשוך זמן ולהוליך שולל הן את הציבור במדינה X, והן את עצמם... תארו לעצמכם שלפתע בא לו "מהגר רוסי" למדינה X ואומר: "רבותיי, תתעוררו, המנהיגים שלכם מוגי לב וחסרי אופי, הגיע הזמן לדבר בשפה אחרת". שוו בנפשכם מה היו חושבים ואומרים "אנשי האור" מהגווארדיה הוותיקה במדינה X על דבריו של ה"מהגר"? ליברמן הוא מנהיג מזן אחר, מנהיג "דוגרי", שלא מפחד לומר את האמת הלא נעימה. לא פלא אפוא שהוא כל כך מעצבן את "מחנה השלום" ההזוי, ואת שאר ה"אליטות" מטעם עצמן. "הדבר המעצבן" החל עוד לפני כ-13 שנים. באותו זמן מונה ליברמן למנכ"ל משרד ראש הממשלה. דבר זה לא מצא חן בעיני התקשורת ושאר האליטות בלשון המעטה. הם ראו בליברמן אדם "לא משלנו" ולפיכך, שמו להם למטרה (כמיטב המסורת של מפא"י) לסמן את האיש ולנסות ולתפור לו תיקים, להעליל עלילות, להכפיש ולהשמיץ בתקווה שיישבר ויפרוש מהחיים הפוליטיים. וראו זה פלא - מסתבר שליברמן לא נשבר ולא פרש. או אז ראו "אנשי האור" כי יש להם עסק עם "אגוז קשה לפיצוח", לכן סברו כי יש להשתמש בכל האמצעים ובכל השיטות, כי כידוע, המטרה (הכפשה והשמצה נגד ליברמן ומקורביו) מקדשת את כל האמצעים. במקומותינו מותר לעיתונאים לבלף, להמציא סיפורים, להכפיש ולהשמיץ, וגם אם יטעו את הציבור במכוון (ראו מקרי אילנה דיין, אמנון אברמוביץ', ועוד היד נטויה...) - לא יתנצלו אחר-כך. וגם אם יפסידו אותם עיתונאים במשפט, הנזק המצטבר לצד המותקף יהיה כה רב וכה גדול, עד כי יצטרך "להוכיח כי אכן אין לו אחות". כך מתנהלת לה, כבר יותר מ-10 שנים, מלחמת התשה זדונית ומכוונת נגד ליברמן ונגד כל מה שהוא מייצג, מלחמה שלא הייתה מביישת שום מדינה טוטליטארית, מלחמה בה משתפות פעולה הן התקשורת המגויסת והן אליטות אחרות בדמות הפרקליטות והמשטרה. הפכו את ליברמן ל"מאפיונר רוסי", הפכו אותו ל"גדול הפושעים בדור האחרון". כלומר, כל אותם אלה המקורבים לליברמן ולמפלגתו, כל אותם אלה הדואגים לאינטרסים של המדינה, לכבודה העצמי ולכוח ההרתעה שלה הפכו להיות "מוקצים" ו"אנשי חושך", והם בכלל לא ידעו שהם כאלה. מעניין שלמרות כל "הפשעים החמורים" של ליברמן לא מצליחים "אנשי האור" להגיש נגדו כתב אישום משפטי (לא עיתונאי), כבר יותר מ-10 שנים...

היינו מצפים מראש הממשלה בנימין נתניהו (שלאור מה שעבר ועובר עליו אישית מצד אותה התקשורת), שייתן גיבוי לשריו המבטאים את עמדת הממשלה. ובכן, לא אחד כנתניהו יתעמת עם "ידידיו בתקשורת" ובשאר האליטות. נתניהו, אשר בקדנציה הראשונה שלו חש על בשרו את נחת זרועם של האליטות ונלחם בהן, הפך למרבה הצער בקדנציה השנייה שלו לראש ממשלה מבוהל אשר מחשבן על ימין ועל שמאל לקומיסרים מהשמאל. נתניהו לא מגבה את "אנשי החושך" יעקב נאמן, אביגדור ליברמן, יובל שטייניץ ובוגי יעלון. אדרבה, הוא קורא להם לשיחות בירור. מאידך-גיסא, הוא נותן גיבוי לאהוד ברק בהקפאה הדורסנית, מגבה אותו במלחמה הפוליטית נגד ישיבות ההסדר; הוא מגבה את בנימין בן-אליעזר בביקורו המתרפס בטורקיה ולא קורא אותו לסדר על דבריו נגד סגן השר דני איילון. נתניהו באיוולותו הרבה חושב כי התנחמדות והתרפסות בפני האליטות יועילו לו, ברם מסתבר כי האליטות לא סופרות אותו, ומכתיבות לו את סדר היום המדיני והפוליטי. על נתניהו לקבל את דרישותיהם ולא - יבולע לו ולאשתו. נתניהו כנראה שכח מי בחר בו ולמה בחרו בו (וכנראה כבר לא יבחרו בו, ובצדק). אם העדיפות הראשונה שלו היא לרצות את האליטות במקום להחליף אותן, ישים נא את המפתחות על השולחן ויילך. לא בחרנו ראש ממשלה בכדי שיהיה סמרטוט הרצפה של הקומיסרים מהאליטות!

לא מן הנמנע כי נמשיך ונשמע את זעקות "הקוזאק הנגזל" מכל אותן האליטות, נמשיך לשמוע ולראות את הצביעות שבהתנהלותם של אותם "אנשי אור". מפתיע אפוא כי מנהיגי הימין ממשיכים להתנהל כנשלטים על-ידי אותן אליטות, ממשיכים לפחד על כל צעד ושעל שהם עושים - במקום לבצע את מה שנדרש ולשלוט בפועל, תוך החלפת האליטות הישנות! המסקנה הנובעת מכך היא - אם מנהיגי הימין לא יתעשתו, יקחו את עצמם בידיים ויבינו כי עליהם לשלוט ולבצע את המדיניות שעל-פיה נבחרו (ולא את מדיניות האליטות שלא נבחרו) - הם שוב יופלו על-ידי אותן האליטות, שמהן הם כל כך פוחדים. האזרחים לא יתנו להבא אמון במנהיגים אימפוטנטים, מנהיגים אשר מועלים בהבטחתם לבוחר, מנהיגים אשר מקפיאים ומוותרים על נכסים אסטרטגיים יותר ממה שאיפשר לעצמו השמאל הכי קיצוני. אם מנהיגי הימין ונתניהו בראשם לא יבינו זאת, נמשיך לראות כאן קרקס, שבו בפועל שולט השמאל, ואילו נתניהו ושריו ימשיכו להתנהל כבובות מריונטה בידי הקומיסרים והאליטות מהשמאל.