מידי פעם זה חוזר אלינו, כלומר עד כמה שאפשר לומר ככה על מישהו שלא מתכוון לחזור אלינו. ולא שאין כוונות טובות, יש והמון, אבל הדרך לגיהינום או מבחינתו של ה"יורד" בחזרה לישראל רצופה כוונות טובות. בעיקר כוונות בלי שום כיוון לכרטיס בכיוון אחד למשל.
זה נחמד להיזכר למה החלטנו לקרוא לאלו שעזבו אותנו- יורדים ולא עולים. אז הכיוון הדתי אומר, שארץ ישראל נמצאת גבוה משאר ארצות ברמה הרוחנית והחוצה ממנה זה רק ירידה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא. לדעתי הפחות מסורתית ויותר קיומית, יש סיבה פשוטה יותר למה הם נקראים יורדים. הם נקראים כך כי הם יורדים לנו מרשימת הפרטים שממלאים את מלחמת הקיום שלנו.
תחשבו על זה, יש לנו יותר מידי אזרחים במדינה הזאת ופחות מזה לתת לכל אזרח.
יקפצו עליי דוברי משרד הקליטה, עם מפות אוויריות של שטחים פנויים במדינה לשיכון עולים חדשים ומצגות מדהימות על השתלבותם בקרבינו. אבל אם לא נתייחס לנס האחרון שפקד אותנו בתחום הכלכלה, וגרם לכלכלת ישראל רק מיני משבר ולא קריסה מוחלטת כפי שהיה צפוי, אני נאלץ להכריז שאנחנו נמצאים די בסוג של מלחמת קיום. במדינה שהרוב המכריע בה מתרכז בין חדרה לגדרה, שעל כל משרה פנויה מתמודדים כמה עשרות אנשים, ודירות פנויות לזוגות צעירים זה דבר מקובל רק אם אתה מתכוון להסתפק בדירת חדר עם נוף לחניון שמישהו לקח לך בכוח. במדינה שבה השכר הממוצע במשק הוא לא באמת השכר שמישהו מרוויח, כי הרוב נמצאים או הרבה מתחת או הרבה מעל. במדינה בה הילדים שלנו צריכים להיות לוחמי קונג פו, ושני הדברים הבסיסיים של מזון ודיור מצריכים היכרות מעמיקה עם חשבון הבנק מהצד של המינוס.
אז במדינה כזו, יש מי שהחליט שזה לא בשבילו, לעזוב, ולאפשר לנו תחרות קצת פחות פרועה על משאבי המגורים, עבודה, בני ובנות זוג ומקום חנייה באזור מגדלי עזריאלי. אז בעצם היורדים עושים לנו טובה ומשאירים לנו את מלחמות היהודים, תוך הבנה שגם למלחמה הקטנה שתגיע בחורף הם לא מתכוונים להגיע. אז על מה בדיוק הזעם?
משום מה יש לכמה מנבחרינו רצון כן לשתף אותם בהחלטה, אם כדאי לדחות את המלחמה הקטנה שלנו לתקופת הקיץ, בין הדיל לטורקיה לחופשת הקיץ הבלתי נגמרת. הם טוענים שיורד בגיל עשרים שתרם את מיטב שנות חייו לשירות בצה"ל, ויתרום לא מעט כסף לעמותות בעתיד (שנבחרינו עומדים בראשם או חברים בוועד המנהל) הוא לא פחות מעולה חדש שהגיע לארץ יומיים לפני הבחירות וכבר רשאי לבחור.
אני יכול להבין את נבחרינו, בהחלט יכול להבין אותם, כי יש קשר ברור בין אחד לשני. הרי רק לפני כמה ימים הם ביקשו לשריין לעצמם מקומות במחלקה הראשונה בטיסות, ועכשיו גיוס קולות בוחרים אי שם באזור לאס וגאס יכול להיות שילוב מנצח. נותר השלב הבא של חקיקת חוק לקיום כנסי בוחרים במלונות מפוארים בלבד, ורק בסוויטות שעברו בדיקה מדוקדקת של דליה איציק. מצד שני רק לפני כמה ימים דיווח ער"ן כי אחד מכל ארבעה פונים למוקד בשנת 2009, התלונן על בדידות. אז אם פתק אחד שישראלים רבים כבר וויתרו עליו, יכול לגרום להם שגרים אלפי קילומטרים מכאן קצת פחות בדידות, אז למה לא לעזור?