הצעת "חוק ברית הזוגיות" עומדת בפני קריאה שלישית בכנסת. בהצעה נכתב: "נועדה להתמודד עם חוסר יכולתה של קבוצת אוכלוסיה המונה כ-300,000 נפש שהם חסרי דת להקים זוגיות ומשפחה, מוכרים בחוק". למעשה הצעת החוק מנציחה מונופול רבני, נותנת פתרון למעטים, ומשפילה ומקפחת את הנזקקים לה.
מלבד קבוצת "חסרי הדת", הצעת החוק מתעלמת מהבעיה המשמעותית יותר בעניין נישואין במדינת ישראל: האפשרות של חילונים "כשרים" לבחור את הדרך החילונית לרישום נישואין ועריכת חופה, יהודים המתנגדים מצפונית לאורתודוכסיה ולטקסיה. זוהי הזירה החשובה, ורק פתרונה הכולל יביא פתרון הוגן גם ל"חסרי הדת".
החוק מציע לתת לכאורה מענה ל-300,000 "חסרי דת" (לפי הסקר האחרון שנעשה בסוף 2008 בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יש כ-319,000 חסרי דת, ונוצרים שאינם ערבים). מעשית, החוק יאפשר רישום זוגיות רק למעטים, בשל מספר סייגים:
- אין אפשרות ל"חסר דת" להירשם במרשם הזוגיות אם הוא רשום מפאת "ספק יהדות" (חשש אורתודוכסי ל"ספק נישואי תערובת").
- זוג שאחד מבני הזוג רשום כיהודי, פסול מלהירשם במרשם הזוגיות (מניעת התבוללות, בשפה אורתודוכסית). אולם, חסרי דת אינם כת סגורה המתחתנת בתוך עצמה, והאהבה עיוורת למרשם האוכלוסין. וכך, רישום זוגיות יהיה רק כאשר שני בני הזוג מסווגים כחסרי דת. וכמה זוגות כאלו יש בשנה? "העמותה לזכויות המשפחות המעורבות" מדווחת (בסקר שביצעה ב-2009) כי רק ב-11,000 משפחות שני בני הזוג חסרי סיווג דתי. כלומר, זוגות פוטנציאלים שיכלו להירשם במרשם הזוגיות הם רק כ-170 זוגות בשנה, שהם רק 3.8% מהזוגות הישראלים הנישאים בחו"ל מדי שנה.
במדינות חבר העמים הלאום נקבע גם על-פי האב. וכך, דווקא אלו שאינם נחשבים יהודים על-פי ההלכה האורתודוכסית - הם בעלי שם משפחה יהודי מובהק, הם מזדהים כיהודים, ולכן גם עלו לישראל.
לפי החוק המוצע, עולה כזה יתבקש לקבל אישור ממלכתי רבני שהוא אינו יהודי(!).
רק הרבנות תקבע (שוב) מי ירשם. מדינת היהודים תבקש מחלק מאזרחיה, במהלך אבסורדי, להתכחש לזהותם היהודית, רק כדי להירשם במרשם הזוגיות. יש כאן גזענות על-רקע של יהודי טוב ופחות טוב. ובנוסף: גם לאחר הרישום יכולה הרבנות לדרוש לבטל את הרישום, אם נמצא שמי מהם אכן שייך לדת היהודית אורתודוכסית.
הנרשמים בברית הזוגיות לא יהיו זכאים למלוא הזכויות של זוגות נשואים, אלא בחלוף 18 חודשים מיום הרישום, תוך הפלייתם לרעה לעומת זוגות נשואים. הסטטוס המשפטי אינו ברור לגבי מעמדם, בהגיעם לארצות אחרות. ההצעה אינה אוסרת על בן זוג להינשא לאחר בעודו רשום במרשם, ובכך יוצר ביגמיה בחסות החוק.
זוגות הומואים ולסביות שהם חסרי סיווג דת, מופלים לרעה. היתרון היחיד בחוק מצביע שהוא מיותר, היות וכבר לפי החוק הקיים היום "חסרי הדת" יכולים להקים משפחה וזוגיות, באמצעות מעמד הידועים בציבור, ללא השפלה, ללא התכחשות, וללא אישור רבני שדחה את יהדותם.
יש לגנוז את החוק המוצע, אשר רחוק מלעמוד ברוח הדמוקרטיה הישראלית והערכים שעליהם הושתתה. אנו קוראים לכל "חסרי הדת": המשיכו לנדוד לחו"ל, וערכו במסיבת החתונה טקס חופה פרטי יהודי רפורמי/חילוני/קונסרבטיבי/מסורתי. אל תשתפו פעולה עם מנגנון ממשלתי ורבני המדכא את זהותכם וזכויותיכם.
