מאז החלה פריחתן של הדמוקרטיות בעידן המודרני, המונח "עם" קיבל משמעות חדשה. זאת, משום שעיקרון שלטון העם - אבן היסוד של הדמוקרטיה - הצריך התעסקות מרובה בשאלה מי נכלל בתוך "העם" שהשלטון שייך לו. "רק במאה ה-19, משעלה 'ה-עם', חמוש בה"א הידיעה שלו, על הבמה המרכזית של ההיסטוריה והתייצב כגוף המעניק לגיטימיות למשטר, התעוררה בעיית המיעוטים במלוא עוזה"
(מתוך "הדור הזקוף" מאת רבינוביץ ואבו-בקר).
במקרה הפרטי של מדינת ישראל נוצר מצב לא פשוט. מלכתחילה, ישראל ראתה את עצמה כמדינת העם היהודי, אך במלחמותיה סיפחה שטחים המאוכלסים בלא יהודים. כלומר, תושבים שסופחו למדינה מבחינת השטח הריבוני של ישראל, לא הוכרו כאזרחים שווי מעמד וזכויות בעיצובה. זהו המגזר הערבי בישראל, שנהנה מסוג מסוים של אוטונומיה לא רשמית.
ישראל לא משקיעה בחינוך, בשיטור, בבריאות, בתשתיות ובתעסוקה ביישובים הערביים כפי שהיא משקיעה באלו שביישובים היהודיים; מנגד, התושבים הערביים, לא זו בלבד שהם פטורים משירות חובה, אלא שביישובי המגזר שיעור הגבייה של ארנונה הינו נמוך ביותר, וכן רווחת תופעה של בנייה בלתי חוקית שנובעת לעתים ממחסור בקרקעות. זהו מעין "תן וקח", שמאפשר לישראל להדיר מגזר של אזרחים מההוויה הישראלית ובה בעת "להשקיט" אותם על-ידי טיפול מועדף לא רשמי.
שיטת ה"תן וקח" הזו אופיינית לא רק לתושביה הלא יהודים של ישראל, אלא גם למגזר אחר, מהצד השני של הקונצנזוס הלאומי, המגזר החרדי. בעשוריה הראשונים של המדינה התגבשה הגדרה מצומצמת למונח "ישראלי" - חלוץ, סוציאליסט, ציוני, מנוכר לעברו היהודי-גלותי, דובר עברית - והחרדים לא התכנסו להגדרה הזו. גם מצדו של המגזר החרדי לא ניכרה התלהבות להצטרף למוסדותיה הרשמיים של המדינה ולתהליכיה הדמוקרטיים, מנימוקים הלכתיים ומתוך חשדנות טבעית. כך נוצר ניכור מובנה במערכת היחסים שבין המדינה לבין אזרחיה החרדים, שלא חלף גם כשאותם אזרחים החלו להשתתף באופן פעיל יותר בבחירות לכנסת ובחקיקת חוקים. במקרה הזה, המגזר החרדי נהנה מתשלומי קצבאות, מזרם חינוך עצמאי ומאוטונומיה תרבותית בשכונות מסוימות (בייחוד בירושלים ובבני ברק), וכמובן, רבים מהמגזר מוצאים עצמם פטורים משירות חובה. במערכת היחסים הזו, מדינת ישראל מרוויחה בעיקר שקט תעשייתי (נמנעת הזליגה של כפייה דתית אל מחוץ לשכונות החרדיות) וגם חיזוק דמוגרפי של האוכלוסיה היהודית במזרח התיכון.
בכנס הרצליה 2010 שנערך בתחילת פברואר, אמר חיים שני, מנכ"ל משרד האוצר, כי בניכוי ערבים וחרדים ישראל היא בין המדינות העשירות בעולם. נתון זה מדגים עד כמה גדול אי-השוויון החברתי במדינה, ועד כמה נוח להתעלם מהמגזרים הללו כל עוד שומרים על שיטת ה"תן וקח". אלא שהאיום על חוסנה של המדינה, מעבר לפערים החברתיים-כלכליים, הוא הרבה יותר משמעותי - מבין כל תלמידי ישראל בכיתות א', כל תלמיד שני הוא חרדי או ערבי. בהנחה שבשנת 2022 עדיין תהיה מדינה ועדיין יהיה לה צבא, חצי מהמחזור יהיה למעשה פטור משירות חובה עוד לפני שבכלל יתחילו מיונים.
