הטוקבקיסטים, אותם ניסתה לדומם נשיאת בית המשפט העליון
דורית ביניש, ייתכן, שמבלי משים, מחזירים אותנו לדמוקרטיה העתיקה ביותר בעולם, שהייתה נהוגה באתונה בשנים 500-300 לפנה"ס. דמוקרטיה ישירה בה באספה כללית היו הבוחרים, בהרמת יד, קובעים את גורלם. ראוי לציין כי הדמוקרטיה האתונאית, בניגוד לדמוקרטיה המודרנית, העניקה זכות בחירה רק לגברים מגיל 20 , בני אזרחי אתונה ובני חורין. אולם, יתרונה הגדול של הדמוקרטיה האתונאית הישירה לעומת הדמוקרטיות של ימינו, שרוב ההחלטות התקבלו באספה עצמה ולא כנהוג בדמוקרטיה הייצוגית באמצעות חברי פרלמנט, ח"כים וכו'.
שוויץ היא המדינה המודרנית הקרובה ביותר לשיטת הדמוקרטיה הישירה בה רווח השימוש במשאלי עם. עד היום התקיימו שם 533 משאלים בנושאים גורליים כמו הגבלת כניסת זרים למדינה, חוקי עבודה, והצטרפות לאיחוד האירופי.
ניתן לדמות את הטוקבקיסטים לנהגים: כפי שאין שוללים את רישיון הנהיגה מכלל הנהגים בגלל השתוללותם של עברייני התנועה, כן אין לשלול את זכות הטיקבוק בגלל המסיתים, המגדפים, המשמיצים וכו'. תפקידם של עורכי האתרים לסלקם מן האוויר. כמו-כן יש לכבד את הטוקבקיסט החפץ לשמור על אנונימיות.
יתרונה הגדול של שיטת הטיקבוק המאפשרת לרוב הדומם, שקולו אינו נשמע, והמצונזר על-ידי אמצעי התקשורת, להביע את דעתו באופן חופשי, ללא מורא וללא משוא פנים. גם כותב המאמרים, יכול להפיק תועלת מן הטוקבקיסטים לעומת פרסום הגיגיו בעיתונות הכתובה, שם אינו יודע מה דעת הקורא על רעיונותיו- בעוד שבאינטרנט הוא נחשף מחוץ למגדל השן שלו, מקבל תגובה מיידית, אפילו שהיא סותרת את עמדתו, ובמקרה שאינו מקובע בעמדותיו, ביכולתו ללמוד הרבה גם מהחולקים עליו.
לסיכום: האינטרנט יכול לשמש גם כלי מעולה בידי נציגי הציבור להביע את עמדתם בנושאים גורליים, ולשמוע מה הציבור באמת חושב עליהם. ניתן לצפות שאת בעיית הטוקבקיסטים בשכר ניתן יהיה לנטרל באמצעים מתוחכמים. ואם יוחלט על קיום משאלי עם בישראל, הרי שבאמצעות סיסמא, כמו בחשבון הבנק, ניתן יהיה להבטיח את אמינותם.