הקדוש הנוצרי ולנטין, הנחשב לפטרונם של האוהבים, היה מן הסתם מתהפך בקברו לו ידע שבישראל, מדינת היהודים, חוגגים היום, כמדי שנה ב-14 בפברואר, את "יום האהבה" הקרוי על שמו; אותו ולנטין, שבסך-הכל היה כומר אנטישמי לא פחות מסילבסטר הקדוש, שגם על שמו לא שוכחים לחגוג אצלנו, מדי שנה ב-31 בדצמבר, את פרוס השנה האזרחית החדשה.
מה לעשות, אבל כשיש סיבה למסיבה אז גם ה"מה יפית" חוגג. גם כך "יום ולנטין" הוא לא פחות מחג נוצרי מובהק, שרק השד יודע למה חוגגים אותו גם אצלנו. למסורת היהודית הרי יש כבר חג אהבה משלה - ט"ו באב. אלא שמן הסתם אין די בו, וכך הפך "יום ולנטין" לעוד חג-אהבה מקובל בתרבות הישראלית.
בשנים האחרונות של המאה העשרים היטשטשה זהותו הדתית של "יום ולנטין" ובעיקר בארה"ב הוא הפך למועד חילוני-מערבי, שבו נחגגת האהבה.