משעשע למדי להתבונן בשוק הפוליטי שלנו, לראות ולשמוע כיצד כל המי ומי מגייסים את מירב כישורי האקרובטיקה הלשונית שלהם בניסיון להלך סביב ולעטוף בטיעונים אידיאולוגים כאלו ואחרים, לחייב או לשלול את החוק החדש המוצע, לאפשר לישראלים השוהים מחוץ לארץ, מי יותר זמן ומי פחות, לקחת חלק בבחירות לכנסת. משעשע להאזין לאנשי הימין (אם עוד בכלל יש דבר שכזה) המבינים היטב את משמעות החוק המוצע, אך בשל חששם מזעמם הקדוש של ה'נאורים' ורצונם להישאר במסגרת ה'פוליטיקל קורקט', מערפלים, מתפתלים ומסתרבלים במחשבתם ובלשונם. אבל בעיקר משעשע להתבונן בשמאל הקיצוני אחוז התזזית, אותו שמאל המכנה עצמו 'נאור' ואשר דרך-כלל מקופף אחר גויי המערב ונהנה לכופף, לקלף ולאכול את כל הבננות המושלכות לעברו מעבר לים. והנה, את הבננה העסיסית הזו של הצבעת אזרחים השוהים בחו"ל, מסרב השמאל הקיצוני לקבל מהמערב ולאכול! וכי למה בעצם? למה מה שטוב לאמריקנים, לצרפתים וכו', פתאום לא טוב לשמאלנינו ה'נאורים' כל-כך?
מעבר לכל המעטפת הפסוידו-אידיאולוגית, גלגולי הלשון והעיניים ופעלולי הכאילו-מחשבה, מסתתר לו הסוד הברור והגלוי-לכל: השתתפות בבחירות של ישראלים השוהים בחו"ל תגדיל את האלקטוראט היהודי ותהווה מכת-מחץ, אם לא ממש מכת-מוות, לשמאל הישראלי הפרו-ערבי. משמע, אין זאת כי השוהים בחו"ל נוטים ימינה, כלל וכלל לא. יש בהחלט לשער כי התפלגות הצבעתם תהיה דומה להתפלגות הצבעתו של הציבור בארץ. אלא מאי? כ-500 - 750 אלף אזרחי ישראל השוהים בחו"ל רובם המכריע יהודים. הכללתם בספר הבוחרים והשתתפותם הפעילה בבחירות באחוז סביר תקטין באופן יחסי את האלקטוראט הערבי ותהווה מניה וביה פגיעה במפלגות הערביות בפרט ובגוש השמאל הפרו-ערבי בכלל. מכאן אתה יוצא למד בשל מה התנגדותם העזה כל-כך לחוק המוצע של כל מפלגות השמאל הקיצוני, הפוסט-ציוני, החל מההיא ליבני וכלה בההוא אורון: לא דמוקרטיה, לא ציונות ולא שאר מיני ירקות ובננות בראש מעיניהם אלא אך ובלבד הבנתם הנכונה ואבחנתם הברורה כי לחוק החדש המוצע יש פוטנציאל להוות פטיש בראש ומכה ניצחת לגוש השלום ההזוי, גוש השמאל הפרו-ערבי.
חוק טוב ליהודים. לך על זה ליברמן!