אין זה סוד כי רוב הציבור בישראל אינו שבע-רצון מהליכי המשפט בארץ.
למרות כעסם הנורא של שופטי ישראל, ניתן בהחלט לשמוע מעורכי דין רבים כי הם מעדיפים להדיר רגליהם מבית המשפט, הן מחמת רמתם של השופטים והן מפאת הזלזול המופגן של כל המערכת - החל מן הסחבת וכלה בפסקי דין אשר אינם מתקבלים על דרך ההיגיון.
אין שום ספק: מערכת המשפט בישראל כשלה בתפקידיה ולא השכילה להחדיר בלב הציבור אמון מוחלט בה.
עדיף היה כי במקום לזעוק על כבודם שנרמס, היו השופטים מבצעים בדק-בית רציני אשר מעולם לא נעשה, מסיקים מסקנות ובוררים שופטים בעלי שיעור-קומה ולא שופטים-פקידים, המתייחסים למשרתם ולאזרח כאחד בזלזול משווע.
אין שום סיבה בעולם מדוע לא תישמע ביקורת נגד בתי המשפט והשופטים, כאשר אלה גם אלה אינם נוקפים, ולו אצבע, להרמת קרנו של בית המשפט הישראלי, שלא לדבר על שופטיו.
התופעה מזכירה את התקופה בה החלה להישמע ביקורת קשה נגד צה"ל ומפקדיו - דבר אשר היה בגדר טאבו שנשבר ואילץ את המערכת הצבאית להבין כי הינה חשופה לביקורת - עובדה אשר חשפה תופעות רבות אשר היו נהוגות בצבא, וטופלו (נקווה) כאשר נשחטו הקדושות בפרות.
גם בית המשפט אשר שנים על גבי שנים נישא מעם, רחוק מכל ביקורת ציבורית, עובר כעת תהליך דומה, ועליו להתרגל לרעיון כי חוסר שביעות הרצון ממנו לא יילחש עוד בחדרי חדרים, אלא יישמע ברבים.
התמרמרותם של השופטים בעקבות ביקורת שהוטחה בהם היא במקרה הטוב צבועה! לו היו השופטים מייחסים לאזרח הקטן את הכבוד אשר הם רוחשים לעצמם - פני הדברים היו שונים.
אשר על כן, הציבור בישראל בהחלט מצפה מכם, שופטי ישראל, לשינוי - ויפה שעה אחת קודם.
