אין בישראל יהודים חילונים

[דברים שהושמעו בכינוס פומבי של עמותת "אני ישראלי" בבית הקיבוץ הארצי בתל אביב ב-16.2.10]. ישראלים רבים סבורים שהם יכולים להציג את עצמם כ"יהודים חילונים". אין טעות גדולה מזו, מפני שאין ולא יכול להיות בישראל שום "יהודי חילוני". חוק שנחקק בשנת 1970 קבע, כי כל יהודי בישראל שייך לעדה הדתית היהודית. במילים אחרות, אם אתה אומר על עצמך שאתה יהודי - החוק מכריז עליך כעל בן לדת היהודית. זאת במקרה שלא הוחלט שאינך בן הדת היהודית - ועל כן גם אינך יהודי. אין על כן כל שחר לטענות שמשמיעים ישראלים, המנסים להגדיר עצמם כיהודים על-פי התרבות, או לפי המסורת המשפחתית, או אף טוענים שאינם שייכים לדת היהודית, או שהם אתאיסטים. מעמדם החוקי נקבע אך ורק על-פי חוקי הדת. החוק הזה פוגע פגיעה עמוקה במדינת ישראל. הוא מבטל את הטיעון הציוני שהעם היהודי הוא לאום, "אבל חסר לו אלמנט אחד - ארץ משלו, ולכן על העולם הנאור לאפשר ללאום הזה להיות בעל ארץ". אם במדינת ישראל עצמה מוגדר העם היהודי בתור ד ת, ולא בתור לאום, אין שום תשובה להתרסה כמו של אחמדינג'אד שהעם היהודי הוא דת, ודת אינה זקוקה למדינה. דברי הבלע שלו נהפכים לאמירה נכונה, שכל "העולם הנאור" יכול לקבל בתור אמת. לא זו בלבד. חוקים ישראלים שונים פוגעים בשוויון בין האזרחים והרי ישראל נשבעה אמונים לשוויון בין האזרחים בהכרזת העצמאות ובכל הפקודות שפרסמה בשנה הראשונה לעצמאות. לפי חוק ימי עבודה ומנוחה, למשל, כל אזרח ישראלי רשאי לבחור לו את יום המנוחה בין שישי, שבת וראשון, אבל מה שמותר לכל אזרח אסור ליהודי: יהודי אינו יכול לבחור לו יום מנוחה כרצונו, אלא הוא חייב דווקא לקבל את יום השבת כיום המנוחה שלו, אילו היה חוק כזה, המפלה בין יהודי ולא-יהודי נחקק במדינה אחרת - היו מוקיעים אותו בתור חוק אנטישמי. עוד יש לציין, כי החוק בישראל מכיר בשתי משמעויות של המושג "לאום". בדרכון הישראלי הלאום (באנגלית nationality) כולל את כל אזרחי ישראל - כמו שנוהגות כל מדינות העולם, אבל בתעודות הזהות ובמרשם התושבים התחילו לכנות במילה "לאום" את המילֵאטים מימי השלטון הטורקי, שהם עדות אתניות-דתיות. יש ערבוב בין שתי המשמעויות של "לאום" וראוי לסלק ערבוב זה מקובץ החוקים. יש להכיר רק במשמעות הבינלאומית של המילה "לאום", ולהכיר באזרחי ישראל כמי ששייכים ללאום הישראלי. עמותת "אני ישראלי" www.ani-israeli.org, נאבקת מזה שנים על זכותם של חבריה להרשם כבני הלאום הישראלי, ולא לאפשר למדינה לסווג אותם כבני "לאומיות" שאיננה אלא מוצא אתני ודתי. ב-4 במרס יישמע ערעורנו בנושא זה בבית המשפט העליון.