שינויי אקלים ציבורי

בטור הקודם סופר על הסחף המתחולל בדעת הקהל ביחס לתיאוריית ההתחממות הגלובלית מעשה ידי אדם וצוין, כי כבר אין ספק בכך שמתחולל שינוי בעקבות מבול הפרשיות שהחלה העיתונות לסקר. השינוי הזה הפך למפולת של ממש בשבוע האחרון. החדשות הטריות מגיעות דווקא מלב מה שאמור היה להיות "הקונצנזוס". ד"ר פיל ג'ונס, האיש שעמד בראש היחידה לחקר האקלים באוניברסיטת מזרח אנגליה, החל לחשוף את שהתחולל במשך העשור האחרון, שבו שימשה היחידה שבראשותו ספקית הנתונים העיקרית לדוחות של ה-IPCC - הגוף הבין-ממשלתי של האו"ם, שהוקם במטרה לייעץ לממשלות כיצד להתמודד עם ההתחממות הגלובלית. ד"ר פיל ג'ונס המושעה כעת - בעקבות פרשת "קליימט-גייט", שבה נחשפו מכתביו ומכתבי שותפיו אשר גילו כי בכירי המדענים בתחום הפעילו נהלים מדעיים מפוקפקים - החל בתהליך "חזרה בתשובה", אולי במטרה לפלס את דרכו למעמד של "עד מדינה". בראיון שנתן לכתב לענייני סביבה של ה-BBC, הוא למעשה מודה בכך שלאחרונה ההתחממות האקלימית אינה יוצאת דופן בשיעורה או בקצב שלה לעומת העבר. זהו שינוי דרמטי לעומת הסיפורים שבהם תמכו בעבר אל גור ומרעיו בוועידות האקלים האחרונות, שלפיהם אנו עומדים כביכול על סיפה של התחממות חסרת תקדים - סיפורים שהיו המפתח לתחושת החירום שניסו אוהדי התיאוריה לקדם, כדי לצבור השפעה פוליטית מהירה ותקציבים. המיוחד בראיון הזה הוא שהוצגו בו לראשונה שאלות של הספקנים - שאליהם התייחסו בתקשורת הממוסדת כאל חבורת מטורללים - כשאלות לגיטימיות, שבשנים האחרונות נמנעה העיתונות הממוסדת מלשאול, ואף הוענק קרדיט למקור השאלות. בראיון יוצא הדופן מסתבר, כי ג'ונס מסכים עם כך שאין התחממות משמעותית בין 1998 ל-2009 בעוד שלפי התראות ה-IPCC, היינו צריכים לראות התחממות של לפחות כ-0.2 מעלות בעשור, וכי המודלים הגזימו בהערכת הרגישות האקלימית לגזי החממה ונתנו משקל נמוך מדי לשינויים טבעיים. למי שקורא את הראיון המלא מתברר לפתע, כי המדע נמצא בתחילת הדרך, וכי ולא הכל מקובל על כולם. יתר על כן, ג'ונס מגלה כי בדוחות האו"ם, במיוחד באלה שהיו מיועדים לקובעי המדיניות, יש נטייה להשמיט ממצאים בלתי נוחים מבחינה פוליטית. אנו בישראל - שחזינו כיצד מתנהלת "חקירת או"ם" ואת הדינמיקה המיוחדת הקיימת בין החוקרים ובין קבוצות לחץ ועמותות בינלאומיות - איננו צריכים להיות מופתעים מכך.