X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
אין פלא שבמחלקת המדינה האמריקנית אין מומחים גדולים למזרח התיכון: מרבית המרצים בתחום זה בארה"ב אינם שולטים בערבית, ומי ששולטים בה - מרביתם ערבים ומוסלמים, המחויבים לעניינם יותר משהם מחויבים לאמת האקדמית
▪  ▪  ▪
כך השתלטה האנטישמיות על השיח ה"אקדמי" ה"ניטרלי" המערבי [AP]
מוסלמי ממוצא סעודי עבד למחייתו מספר שנים בסופרמרקט בלונדון בתפקיד מלגזן, ולאחר שהחל להתקרב לאיסלאם,תבע פיצויים בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו אי אז, כאשר שינע משקאות אלכוהוליים ועבר על חוקי האיסלאם. בית משפט בריטי קיבל את תביעתו

השיח האנטי-קולוניאליסטי הזה, המתמקד בישראל, מתעלם מכך שבריטניה וצרפת, למשל, עדיין מחזיקות קולוניות (מושבות) באיי האוקיאנוסים האטלנטי וההודי, במרחק אלפי קילומטרים משטחן, ואיש אינו רואה בהן כיום מדינות קולוניאליסטיות.

הסיבה השנייה היא חדירה נרחבת של מרצים ערבים ומוסלמים למחלקות למדעי המזרח התיכון והאיסלאם, שרבים מהם מחויבים לעניין הלאומי-ערבי והדתי-מוסלמי יותר משהם מחויבים לאמת האקדמית.

נבל ברשות שיח הזכויות
ענבל בר-און
מאמרו של המלומד עבד אל-חכים מופיד מלא באמירות "יפות" על זכותם של הערבים הפלשתינים, אשר מודרות ככל שהפרויקט הציוני מתפתח * מעבר למילים היפות קשה שלא להבחין ברמיסה ברגל גסה של זכותו של העם היהודי להיות עם ככל העמים - עם החי ופועל בתוך מסגרת מדינית משלו * מאמר תגובה למאמרו של עאבד אל-חכים מופיד, "ההשלכות המסוכנות של ההכרה בישראל כמדינה יהודית"
לרשימה המלאה

ישראל ראויה לחרם הבריטי
ענבל בר-און
ישראל ראויה בכל מאודה לחרם ארגון הגג של המרצים הבריטיים ולצביעות מצד המדינות ה"נאורות", כי היא הזמינה זאת על עצמה * על מחדל ההסברה המתמשך של משרד החוץ הישראלי
לרשימה המלאה

מזה כחודש אני נודד ברחבי אמריקה הצפונית ומרצה בשמונה אוניברסיטאות בארה"ב ובקנדה. חודש זה הגביר בי את התחושה, שבעבר נתתי לה ביטוי כאן, שארה"ב - מנהיגת העולם החופשי - סובלת מחוסר הבנה חמור לגבי המזרח התיכון בפרט ולגבי העולם האיסלאמי בכלל. הדבר אינו מיוחד לממשל הנשיא אובמה, אלא עמוק ורחב הרבה יותר - עמוק במובן ההיסטורי ורחב במובן המגזרי.
היסטורית, מאז ומעולם הובילו את משרד החוץ האמריקני - "מחלקת המדינה" - אנשים שלא בלטו בהשכלה רשמית בתחום המזרח התיכון. האדם הבולט ביותר שלמד ולימד את המזרח התיכון באוניברסיטה היה דן קרצר, שכיהן כשגריר ארה"ב בישראל ובמצרים, אך גם הוא לא הצליח לשנות את המגמה הכללית של בורות בנושא המזרח התיכון, השוררת במחלקת המדינה ואשר לה חלק רב בכישלונות האמריקניים במזרח התיכון ובשקיעתה של ארה"ב בבעיות בעולם הערבי (עירק) והאיסלאמי (אפגניסטן).
גם האקדמיה האמריקנית אינה מכשירה אנשים כראוי בנושא המזרח התיכון, וזאת בשל ארבע סיבות: הסיבה האחת היא, שמרבית המרצים במחלקות למזרח התיכון בארה"ב אינם שולטים בערבית, אינם קוראים טקסטים מקוריים בערבית, אינם מבינים את מה שנאמר בערבית ואינם יכולים לתקשר עם האדם ברחוב, זה שיודע רק ערבית. דבר דומה ניתן לומר גם על לשונות איסלאמיות כמו פרסית, טורקית, פשטו ואורדו. ידיעתם על העולם הערבי והאיסלאמי של בוגרי האקדמיה האמריקנית מגעת רק עד כמה שטקסטים בנושא תורגמו עבורם לאנגלית, ועד כמה שהמתרגמים הצליחו להעביר את משמעויותיהם החבויות של מונחים וביטויים בלשונות האיסלאמיות. כל מי שמכיר את מקצוע התרגום יודע עד כמה קשה לתרגם טקסט בעל משמעויות דקות (ניואנסים) ללשון אחרת כך שכל גוני הגוונים יעברו גם הם. ומכיוון שכמות החומר המתורגם מוגבלת, חלק ניכר מהחומר הוא בלתי נגיש לחוקר האמריקני.
הסיבה השנייה היא חדירה נרחבת של מרצים ערבים ומוסלמים למחלקות למדעי המזרח התיכון והאיסלאם, שרבים מהם מחויבים לעניין הלאומי-ערבי והדתי-מוסלמי יותר משהם מחויבים לאמת האקדמית. בהרצאותיהם ובפרסומיהם הם לעתים קרובות מעוותים את המציאות על-פי האג'נדה הדתית או הלאומית שלהם, ומכיוון שהם כמעט היחידים השולטים בלשונות המזרח התיכון, קשה לאחרים לערער על קביעותיהם ה"מדעיות". אדוארד סעיד היה הדוגמה הבולטת ביותר לסוג כזה של מרצה.
הסיבה השלישית לבינוניות המחקרית של האקדמיה האמריקנית בתחום העולם הערבי והאיסלאמי היא הכסף הסעודי, המממן בדור האחרון מחלקות למחקר המזרח התיכון והאיסלאם. כשמקור הכסף הוא ערבי-איסלאמי, מכוני המחקר וההוראה האקדמיים מנסחים את דבריהם כך שלא ירגיזו את "בעל המאה" ומטים את פרסומיהם על-פי גישתו של "בעל הדעה".
הסיבה הרביעית להכשרה העגומה של מזרחנים באקדמיה האמריקנית, היא המגמה השוררת מזה כעשרים שנה באקדמיה, בתקשורת, בפוליטיקה ובציבור הרחב - לתלות בקולוניאליזם המערבי את כל חוליי העולם השלישי. על עמי המערב - לפי גישה זו - לכפר על מאות השנים של כיבוש באפריקה, באסיה ובאמריקה, על ניצול האדם והאדמה ביבשות אלה ועל ייסוד עולם שלישי של מדינות כושלות ומסוכסכות בתוך עצמן. ישראל כמדינה מערבית מוצאת את עצמה יושבת על אותו ספסל נאשמים, בטענה שהיא אחרונת המדינות הקולוניאסטיות, ה"כובשת שטחים פלשתיניים" ומקימה התנחלויות "קולוניאליסטיות". השיח האנטי-קולוניאליסטי הזה, המתמקד בישראל, מתעלם מכך שבריטניה וצרפת, למשל, עדיין מחזיקות קולוניות (מושבות) באיי האוקיאנוסים האטלנטי וההודי, במרחק אלפי קילומטרים משטחן, ואיש אינו רואה בהן כיום מדינות קולוניאליסטיות. רק עַם ישראל, ששחרר את אדמת אבותיו הצמודה למדינתו, הוא כיום ה"קולוניאליסט". גישה צבועה זו חדרה עמוק למעגלות האקדמיה, התקשורת והפוליטיקה, וגם ארה"ב לא נמלטה ממנה.
אלו הן ארבע הסיבות העיקריות לכך שבוגרי האקדמיה, הנמצאים כיום בתקשורת ובפוליטיקה, עברו אינדוקטרינציה אנטי-ישראלית נמרצת, שתוצאותיה משתקפות בתופעות רבות של שנאת ישראל בקמפוסים האמריקניים והקנדיים. תופעות אלה משתלבות בנטייה כללית לתמוך בערבים ובמוסלמים, גם כאשר הם משליטים את עצמם ואת כלליהם על החברות המערביות. יש אפילו מי שמצדיק את הטרור נגד ישראל, נגד ארה"ב ונגד מדינות המערב כתגובה טבעית, מובנת ואף מוצדקת לחטאי המערב וישראל נגד העמים הערביים והאיסלאמיים.

בתחבולות תעשה לך הסברה
תראו מי שמדכא [AP]

לעומת זאת, הצעתי למתכנסים לערוך את "חודש האפרטהייד הערבי", שבו כל יום ייוחד לציון אפלייתו של מגזר כלשהו בעולם הערבי.

אחת התופעות המדאיגות הקשורות לשיח האנטי-ישראלי, היא אירוע החוזר על עצמו מדי שנה זה כמה שנים – "שבוע האפרטהייד הישראלי", שמארגנות קבוצות של סטודנטים ערבים ומוסלמים במספר גדל והולך של אוניברסיטאות אמריקניות וקנדיות. במסגרת "שבוע" זה ניתנות הרצאות, מוצגות תערוכות ומאורגנות עצרות, המציגות את ישראל כמדינת אפרטהייד גזענית, בניסיון לתייג את ישראל כמדינה בלתי לגיטימית, כמו דרום-אפריקה בשנים של משטר האפרטהייד וההפרדה הגזעית בין שחורים ולבנים.
האמת היא, שבישראל אין חוק האוסר על ערבים לרכוש נדל"ן בערים ובשכונות בעלות אופי יהודי, דוגמת נצרת עילית, עכו וכרמיאל, בישראל אין אמצעי תחבורה נפרדים ליהודים ולערבים, בישראל אין חוק האוסר נישואין בין ערבים ויהודים ובישראל אין מקומות עבודה, שבהם מחייב החוק הפרדה בין יהודים וערבים. אולם, מארגני האירועים האנטי-ישראלים הללו מציגים אותה כמדינת אפרטהייד, ותחת דגל "חופש הביטוי" מותר לכל אחד לומר ככל העולה על רוחו.
החמור באירועים אלה הוא, שמרצים ישראלים ויהודים מסוימים תומכים בהם ולוקחים חלק פעיל בארגונם ובהוצאתם לפועל. גם חברי כנסת ערבים משתתפים בהם בנאומים שטופי איבה, רעל ושנאה למדינת ישראל ולעם ישראל. שלטונות האוניברסיטאות בדרך כלל אינם מתערבים בהם, בהיותם אירועים ציבוריים ולא אקדמיים, ומתייחסים בשוויון נפש לההסתה האנטי-ישראלית, שכולם יודעים כי מניעיה אנטישמיים.
במהלך נדודי בצפון אמריקה הוזמנתי לדיון באוניברסיטת יורק בטורונטו שבקנדה, כדי לדון כיצד יכולים הסטודנטים היהודיים להגן על העניין הישראלי לנוכח מסע ההשמצה השנתי הזה נגד ישראל, המתקיים במספר אוניברסיטאות בקנדה בתחילת חודש מארס. בדיון עלתה השאלה, מהם הנתונים האמיתיים בדבר הפרדה גזעית בישראל, שכאמור אין לה קיום, לפחות לא בחוק. בתשובתי תהיתי אם נתונים אלו ישנו את דעתם של הערבים והמוסלמים, לאחר שהם כבר קבעו כי ישראל היא מדינת אפרטהייד, ואם יש טעם בכלל לפרסם אותם. לעומת זאת, הצעתי למתכנסים לערוך את "חודש האפרטהייד הערבי", שבו כל יום ייוחד לציון אפלייתו של מגזר כלשהו בעולם הערבי: הקופטים במצרים (שלאחרונה נרצחו שמונה מהם בדם קר כשיצאו מכנסייה), הכורדים בסוריה, בטורקיה ובאירן, הבֶּרברים במרוקו, הדארפורים במערב סודן והנוצרים בדרום סודן (רצח עם), הנוצרים בכל מדינות המזה"ת, השיעים בסעודיה, הערבים, הבלוצ'ים, הבהאאים באירן, הנשים בסעודיה, ועוד ועוד מגזרים נרדפים ומדוכאים בעולם הערבי והאיסלאמי, שניתן לארגן עבורם אפילו "חודש אפרטהייד ערבי ואיסלאמי", ולא רק "שבוע". יש להניח, שלא מעט סטודנטים בני אותן קבוצות מדוכאות ישתפו עם היהודים פעולה בארגון "שבוע האפרטהייד הערבי" – לא מאהבת מרדכי אלא משנאת המן.
הסטודנטים היהודים היו מופתעים מן ההצעה, המבוססת על הגישה ש"ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה", ושמגמתה היא העברת הכדור למגרשם של הערבים והמוסלמים כדי להעבירם למגננה. לאחר דיון קצר, החליטו המתדיינים לפעול לקיום "שבוע אפרטהייד ערבי", בהנחה שהערבים יפנו לשלטונות האוניברסיטה כדי לבטלו, האוניברסיטה תסרב לנקוט אפליה ותחליט לאסור את קיום שני "שבועות האפרטהייד" – הישראלי והערבי כאחד, ובכך ישיגו היהודים את מטרתם. נחכה ונראה.

השקיפות ופגיעתה הרעה באיסלאם
ליטול את הקורה הגזענית מבין עיניהם [AP]

, יש אמריקנים רבים הסבורים כי זכותו של מוסלמי שלא לעבור שיקוף גוברת על זכותו של האמריקני לטוס בבטיחות.

השיח הפוסט-מודרניסטי האנטי-קולוניאלי שתואר לעיל מעודד את הערבים והמוסלמים השוהים במדינות המערב, חלקם אף באורח בלתי חוקי, להציג דרישות אבסורדיות למדינות המארחות.
דוגמה לכך ניתנה השבוע בארה"ב: בעקבות פרשת הנוסע הניגרי המוסלמי, שכמעט הצליח לפוצץ מטוס מעל דטרויט באמצעות חומר נפץ שהטמין בבגדיו ולא התגלה בבדיקה מגנטית רגילה, מוכנסים לאחרונה לשימוש בנמלי התעופה בארה"ב מכשירי שיקוף, שנועדו לוודא כי הנוסעים אינם נושאים בבגדיהם חומרים לא-מגנטיים העלולים להתפוצץ באוויר. אך דא עקא, מועצת הפתווה – פסיקת ההלכה – האיסלאמית של ארה"ב הוציאה פתווה, האוסרת את השימוש במכונות שיקוף אלו על בני אדם בנמלי התעופה, בנימוק שהן פוגעות בצניעות הנוסעים. הפתווה הזו עוררה ויכוח בציבור האמריקני, האם לכפות על המוסלמים – כמו על כל האחרים – לעבור שיקוף כזה בכניסתם לטיסה, וגילתה כי אכן, יש אמריקנים רבים הסבורים כי זכותו של מוסלמי שלא לעבור שיקוף גוברת על זכותו של האמריקני לטוס בבטיחות.
כשנשאלתי על כך בראיון בתחנת רדיו בעיר דטרויט, השבתי בשתי שאלות פשוטות: האם המוסלמים בארה"ב מתנגדים לשיקוף גופם בבית חולים כשהם זקוקים למרפא ממחלה? והאם מועצת הפתווה המכובדת הוציאה פסק הלכה נגד פיגועי התאבדות? כיוון שהתשובה לשתי שאלות אלה היא שלילית, ניתן להסיק מכך שגורמי האיסלאם הקיצוני, השולטים במועצת הפתווה, מסכימים במשתמע לייבוא הטרור האווירי לארה"ב, אך מתנגדים לאמצעי הביטחון שנוקטים האמריקנים במיוחד כדי להגן על עצמם מפני טרור זה. מעניין לציין, כי שניים מחברי מועצת הפתווה הם תושבי דטרויט, העיר שכמעט נפגעה מאותו מחבל ניגרי.
דוגמה נוספת לנטייה המוסלמית להשתלט על הציבוריות המערבית סיפקה לאחרונה בריטניה. מהגר עבודה מוסלמי ממוצא סעודי עבד למחייתו מספר שנים בסופרמרקט בלונדון בתפקיד מלגזן במחסן. בתפקידו זה הוא שינע מטעני סחורה גדולים וכבדים שהגיעו למחסן, ובין השאר גם מטעני משקאות אלכוהוליים, כמו בירה, יין, ליקר וויסקי. לאחר כמה שנים התקרב הבחור לאיסלאם, ובמסגד אמר לו האימאם שלמוסלמי לא רק אסור לשתות אלכוהול, אלא גם אסור לייצר, להוביל, לשנע ולמכור משקאות אלכוהוליים.
המלגזן חש צער וחרטה על שבמהלך שנות עבודתו הוא שינע אלכוהול, ותבע מהסופרמרקט פיצויים בגין אילוצו לעבור על חוקי האיסלאם במהלך השנים שקדמו לחזרתו בתשובה. בית משפט בריטי קיבל את טענתו ופסק לו פיצויים על עוגמת הנפש שנגרמה לו, אך כמובן לא חייב אותו להחזיר את המשכורת שקיבל עבור שינוע האלכוהול, למרות שעל-פי האיסלאם אסור להתפרנס משינוע אלכוהול...

לאתר מגזין מראה
ד"ר מרדכי קידר הוא מרצה במחלקה לערבית וחוקר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר-אילן
תאריך:  20/02/2010   |   עודכן:  20/02/2010
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
שבוע האפרטהייד הערבי - יהיה או לא יהיה
תגובות  [ 8 ] מוצגות  [ 8 ]  כתוב תגובה 
1
אפרטהייד ערבי - גם נגד יהודים
אלכס מראשון  |  20/02/10 18:48
2
גם אצלנו, אין די מומחים למזה"ת ל"ת
הניה  |  20/02/10 19:37
3
באקדמיה ארופאית מצב חמור יותר
ש. עליון  |  20/02/10 21:26
4
שקר הכיבוש והבל האפרטהייד=הכל
קורןנאוה טבריה  |  21/02/10 09:06
5
דר' מרדכי קידר - יישר כח!!
מטאטא  |  21/02/10 11:33
6
האם לא ניתן לתבוע אותם
איש ישראלי  |  21/02/10 12:58
7
האיש גאון ובן אדם מאד נחמד!!! ל"ת
ציוני  |  21/02/10 16:31
8
קידר
טלטול  |  27/02/10 13:11
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אורי שטרוזמן
את ההוראות שבפרק החוק המוצע ל"הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה" יש ללמוד ולהורות, אבל לא לכלול בחקיקה, כדי שלא לנטרל את שיקול הדעת השיפוטי האמיתי
יהונתן דחוח-הלוי
אתר האינטרנט של תיאום פעולות הממשלה בשטחים אינו מעודכן למעלה משנה וחצי ומוסיף לפרסם בכותרת ראשית ידיעה על גילוי עתיקות מימי בית שני    קריקטורה עצובה המשקפת אל נכון את מצבה העגום של ההסברה הישראלית
אריה אבנרי
מדליף ותיק שלי - "גרון עמוק", הדליף לי השבוע, ממוחו הקודח, את הרשימה המפורטת של הוצאות ישראל ביתנו לצרכי הבחירות, כביכול, שנרשמו במקור בשפה הרוסית    קיפוד (19)
אהרון רול
המניעה תמיד יעילה יותר מאשר הטיפול במחלה לאחר שפרצה, ועל הנחה זו מבוססת הקריאה שבכותרת    הפרשנים במדיה ממש מתעלים על עצמם בריצתם להכפשת "המוסד"
יואב יצחק
כמה עיתונאים ופרשנים מנצלים לרעה את פרשת הדרכונים וחיסול אל-מבבוח ומציגים את נתניהו כמי שאחראי לעוד פאשלה ענקית    השינאה היוקדת לנתניהו מעבירה אותם על דעתם
רשימות נוספות
הבית הלבן מכחיש: לא נמנה שגריר בדמשק  /  מאיה שני
הבסיס הפך לאתר שיגור  /  מאיה שני
השלטון בסכנה בגלל שחיתות  /  עידן יוסף, עופר וולפסון
השמדת ישראל? קטן עליהם  /  מרדכי קידר
מעגל ההפגנות וההלוויות נמשך  /  מרדכי קידר
האסטרטגיה התלת מימדית של ישראל  /  עמנואל נבון
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il